בזה צפיתי: אירוע ההכרזה על ה-iPhone SE

מכירים את ה-Sony Ericsson W800i? זה היה מכשיר מדהים, בתקופתו. אם אינכם מתמצאים במה שניתן היה למצוא בקטלוגים של חברות הסלולר לפני עשור אספר שזה היה טלפון סלולרי (אפילו לא סמארטפון) ששילב את הטוב ביותר משני עולמות: היתה לו מצלמת 2 מגה פיקסל מעולה (לתקופתה), והוא התהדר במיתוג כטלפון Walkman, עם נגן מוזיקה מתקדם יותר מבכל מכשיר אחר (בתקופתו). זו היתה הנדוניה שהביאה עמה סוני לשותפות Sony Ericsson שהספיקה לייצר עוד כמה טלפונים מעניינים בטרם התפרקה לאחר שנים בודדות.

Sony Ericsson W800i (קרדיט תמונה: http://mobile-kit.net/)

זה לא היה הטלפון הראשון שלי, אבל מבין עשרות המכשירים שהיו לי, זה האקס הסלולרי המיתולוגי שלי. מבחינתי הוא היה מושלם. לא רק בגלל המצלמה ונגן המוזיקה, כי אם גם בגלל הסוללה שהיתה מחזיקה בין 3 לחמישה ימים, וגם בגלל העיצוב יוצא הדופן שלו (שילוב של לבן וכתום, עם גב שדומה למצלמה קומפקטית) והגודל האידיאלי שלו. קשה להגדיר אותי כמעריץ גדול של אפל, אבל אתמול כשהוכרז ה-iPhone SE, ובייחוד כשדיברו על העיצוב האהוב של האייפון 5, נזכרתי ב-W800i. ניסיתי לחשוב על תרחיש בו סוני, כמו אפל, היתה בוחרת להעלות מן האוב את העיצוב הזה, ולדחוף לתוכו חומרה של סמארטפון מודרני. האם הייתי קונה מכשיר כזה? התשובה האישית שלי היא בבירור לא. בין אם זה מכשיר נוסטלגי מלפני עשר שנים ובין אם זה מכשיר מלפני שנתיים, אני אישית לא הייתי רוצה לקנות היום טלפון שנראה בדיוק כמו מכשיר שיצא לשוק לפני שנתיים. מודה באשמה, חלק מההנאה שלי להחליף טלפון היא שהסביבה שלי תראה שהחלפתי טלפון. במקרה של אפל זה קצת שונה, החברה שעשתה לעצמה מנהג להשיק מכשיר כל שנה אבל לרענן את עיצוביה פעם בשנתיים יודעת שגם אם תשיק מכשיר שנראה זהה לסבא של האייפון 6, לקוחותיה ישמרו לה אמונים. במילים אחרות, ההכרזה אמש מכוונת אל כל אותם אנשים שקנו אייפון 5S לפני שלוש שנים, נמצאים בשיחת יחסינו לאן עם המכשיר שלהם, ועומדים להפוך אותו לאקס הסלולרי המיתולוגי שלהם.

אז נכון, אפל התנסתה כבר בעבר עם דגם מוזל של אייפון, ה-iPhone 5C, יחד עם ההכרזה על ה-5S. ההחלטה שלא להמשיך עם קו המכשירים הזה עשויה להצביע על כך שאפל לא ראתה בו הצלחה מסחררת, אם כי אני בספק שגם מישהו רואה במכשיר הזה כשלון. ה-iPhone SE הוא חיה שונה לחלוטין. אפל שילבה בו את המעבד של ה-6S, את המצלמה ולמעשה כמעט כל מה שמשפיע על חויית השימוש במכשיר. למעשה, אם מתייחסים לגודל המסך כעניין של טעם והעדפה אישית, הויתור היחיד שאתם עושים כשאתם קונים את ה-iPhone 5SE הוא על אחת התכונות הכי חדשניות שאפל הציגה עם ה-6S, ה-3D Touch.

iPhone SE (צילום: אתר Apple)

הוויתור הזה הוא הדבר הכי לא ברור והכי משמעותי בהכרזה על ה-iPhone SE. ה-3D Touch מייצר מימד חדש לחוויית השימוש במכשירים של אפל. אפל היתה הראשונה להכניס אל עולם הסמארטפונים את מסך המגע הקפאסטיבי, הטכנולוגיה שאיפשרה לראשונה שימוש אמיתי באצבעות שלכם כדי לבצע פעולות שבעבר ביצעתם עם סטיילוס, טכנולוגיה שכל שאר יצרניות הסלולר אימצו אחריה. ב-6S היא היתה הראשונה שמוסיפה לחויית השימוש הזאת גם פרשנות שונה לכוח שהאצבעות שלכם מפעילות על המסך, וגם מציעה למפתחים את היכולת לעשות שימוש בפיצ'ר הזה האפליקציות שלהם. ההחלטה שלא לשלב את הטכנולוגיה הזאת ב-SE נועדה ככל הנראה לחסוך בעלות הכללית של המכשיר. הגיוני לחסוך במצלמה (ואפל לא עשתה זאת כאן), הגיוני לחסוך בכוח עיבוד (ואפל לא עשתה זאת כאן, למרות שהיא יודעת היטב איך לקחת מפרט לא חזק במיוחד ולהוציא ממנו את המיטב), הגיוני אפילו לחסוך בחומרים (ואפל לא עשתה זאת כאן אך בעבר היא כבר עשתה זאת ב-iPhone 5C) לא הגיוני לעשות זאת במשהו שנוגע ישירות בחויית השימוש, ולא הגיוני לקחת פיצ'ר שמייחד את מערכת ההפעלה שלך ובצורה מכוונת להקטין את האוכלוסיה שתוכל להחשף אליו. תארו לעצמכם את אפל מוציא לשוק את האייפון הראשון בשתי גרסאות: אחת עם מסך מגע קפאסטיבי, והשניה זולה יותר, עם סטיילוס? מעבר לכך, נניח שה-SE יצליח באופן מסחרר, איזו השפעה תהיה לכך על המוטיבציה של מפתחים לעשות שימוש ב-3D Touch? הייתכן שהויתור על הפיצ'ר הזה כאן אומר שאפל נואשה כל כך מהר מהפיצ'ר הזה? ואולי זו הדרך הנכונה להסתכל על כך היא למעשה הפוכה? אולי המטרה כאן היא דווקא לפתות אנשים באמצעות המחיר הזול, ולגרום להם להבין שאם הם רוצים את החוויה המלאה והייחודית של אפל, מוטב שיקנו את ה-6S או ה-7 לכשיצא? אם זה אכן כך, אין ספק של-SE צפוי עתיד דומה לזה של ה-5c.

iPhone SE (צילום: אתר Apple)

אחת הציפיות שלי בהשקה הזאת היתה לראות את אפל נפרדת לשלום מהספרה המרגיזה 16. קשה לחיות עם 16 ג'יגה, בטח כשמדובר ב-16 ג'יגה שאינם ניתנים להרחבה. אפל, החברה שלימדה אותנו שהסמארטפון אמור להקל על חיינו משיקה בשנת 2016 מכשיר נוסף עם זכרון שמחייב אותנו לאלתר, להתפתל עם נפח האחסון ולעשות שימוש נרחב בשירותי ענן כדי שלא להתקע עם זכרון מלא. אם אייפונים עם 16 ג'יגה בלבד היא הדרך שלה לפתות אנשים לרכוש מכשירים אחרים ויקרים יותר שלה עם נפח אחסון יותר ריאלי, אפל נוהגת כאן כמו חנויות רשת קיקיוניות שמציעות מוצרים במחירים אטרקטיביים ומנסות לשדרג אותם במעמד המכירה.

ולמרות זאת, אין ספק שההכרזה על ה-iPhone SE היא הצעד המתבקש מבחינתה של אפל, במיוחד מבחינת התזמון שלה. בישראל, עד לפני מספר שנים, הקונצנזוס היה לרכוש מכשיר ב-36 תשלומים ולשדרג אותו לאחר מכן, או קרוב לסיום התשלומים. בארה"ב הפריסה היא ל-24 חודשים. כך או כך, אורך החיים ומשך הזמן שמכשיר טלפון מספק חויית שימוש טובה חופף לתקופות הזמן האלו, מה שאומר שאנשים רבים שקנו אייפון 5S עד שנה לאחר יציאתו, מתחילים בתקופה האחרונה לתהות אם ולאיזה מכשיר כדאי לשדרג אותו. כאשר יצא האייפון 6 לשוק הוא נתן סיבה טובה למי שאוהב מסכים גדולים לקנות אייפון. הוא גם נתן ללקוחות מסורתיים של אפל  סיבה להתלונן על כך שאפל נכנעת ללחץ ומשיקה מכשירים שאמורים לקרוץ למשתמשי אנדרואיד. ה-iPhone SE משתלב מצוין בצומת הדרכים הזאת כי הוא מאפשר לאפל להציע עבור משתמשי האייפון 5 וה-5S שתי אופציות לשדרוג: ל-6S הגדול והיקר, או ל-5SE שאמור לספק חויית שימוש כמעט זהה, על מסך בגודל שהתרגלו אליו ואהבו אותו, בכמעט חצי מחיר. לפיכך, מי שחיפש חידוש מסעיר בהשקה הזאת, אולי לא ימצא אותו במפרט הטכני של ה-5SE, אבל כשאפל מכריזה על מכשיר במחיר אטרקטיבי (גם אם מדובר רק בגרסת ה-16 גיגה, ה-64 גיגה עולה 100 דולר נוספים), זה באמת חדשני.