כזה ניסיתי: HTC Desire 626

לרוב, כשמדובר בסגמנטים הנמוכים יותר של שוק הסלולר בישראל, היצרניות הגדולות מציגות נוכחות דלה למדי, לרוב רק כדי לצאת ידי חובה. הן מעדיפות לרכז את מאמציהן במכשירי הדגל שלהן. אלו המכשירים שיוצרים באזז סביבן, אלו המכשירים שאנשים ומובילי דיעה בתחום מדברים עליהם, ואלו בסופו של דבר המכשירים שמשמשים כמקדם מכירות גם למכשירים אחרים של החברות האלו. אפל לדוגמא, בכלל לא במשחק הזה, אבל גם כשיצרניות כמו LG או סמסונג מציעות מכשירים בטווחי מחירים של בסביבות 1000 ש"ח, מדובר לרוב במכשירים שנותנים תמורה מאוד לא מלהיבה למחיר, לפחות לא כמו מקביליהם מסין. לאחרונה החלה HTC לשווק בישראל את ה-Desire 626, מכשיר זול יחסית שמציע על הנייר מפרט טכני סביר, ובמחיר אטרקטיבי למדי.

HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

מה זה מפרט טכני סביר? זה מתחיל ממעבד Snapdragon 410 של קוואלקום, מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 1.2 גיגהרץ כל אחת. זו פעם ראשונה שיוצא לי להתנסות במכשיר עם מעבד מהדגם הספציפי הזה. בזמנו ניסיתי את הדגם הקודם, ה-Snapdragon 400 על שני טלפונים: ה-Zenfone 5 שהפתיע לטובה, וה-LG G3 Beat שהיה די מאכזב. זכרון ה-RAM בדגם שעשה עלייה ארצה עומד על נפח של 2 גיגה, וזכרון האחסון הוא בנפח של 16 גיגה, אך האחרון ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD. המכשיר הזה יצא לשוק עם אנדרואיד בגרסה 4.4.4, אך לישראל הוא מגיע כאשר כבר מותקנת עליו גרסה 5.1.1. כמו בכל מכשיר HTC אחר, גם מכשיר זה מגיע עם הממשק הייחודי של החברה, Sense בגרסא 7. יש לי רגשות מעורבים ביחס לביצועים של המכשיר הזה. ביום יום הוא עבד לא רע: אפליקציות נטענו במהירות נסבלת למדי, הוא לא התחמם באופן מורגש, האנימציות בממשק לא גמגמו ובסה"כ הוא תיפקד כפי שמצופה ממכשיר ברמתו. מצד שני, ויתרתי מראש על הרצת משחקים או אפליקציות כבדות במיוחד, אך הוא נטה לפשל פה ושם גם בפעולות בסיסיות, ומספר פעמים במהלך תקופת הבדיקה אפליקציות קרסו בו ונסגרו מעצמן. באג שחזר על עצמו מספר פעמים הוא דווקא בחנות האפליקציות של גוגל. ברוב המקרים שנכנסתי אליה, ראיתי את אנימציית הטעינה רצה וממשיכה לרוץ עד שהתייאשתי ויצאתי מהאפליקציה. בשלב הזה המכשיר היה נתקע לחלוטין ומחייב איתחול. לאחר איתחול, חנות האפליקציות תיפקדה כראוי, אם כי גם אז, התקנה של אפליקציות נמשכה יותר מהרגיל.

HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

כשמתאפשר לי אני מעביר ממכשיר למכשיר כרטיס זכרון עליו מאוחסנות כל התמונות והמוזיקה שלי. הכרטיס הזה עמוס, אך לא מלא עד סופו. בדומה למה שקרה לי עם ה-G-Flex 2 של LG (ולא קרה לי באף מכשיר אחר), גם כאן המכשיר החל לקרטע בצורה בלתי נסבלת כשהכנסתי אליו את הכרטיס, וחזר לתפקוד תקין מיד כששלפתי אותו החוצה. כשהכל עובד כשורה, המכשיר הזה מציע את חויית ה-Sense 7 במלואה. ל-HTC יש את אחד מממשקי האנדרואיד הטובים בשוק, שנראה מעולה, לא מכביד על המכשיר ונותן לו ערך מוסף ייחודי. אחד הפיצ'רים שאהבתי במיוחד בממשק הזה הוא העובדה שמסך הבית מציג בפניי את קיצורי הדרך לאפליקציות בהן אני עושה את השימוש הרב ביותר, ולאו דווקא את אלו שבחרתי בעצמי לשים שם. בשימוש ממושך זה הופך להיות מאוד נוח ומייתר כמעט את הצורך בכניסה למגירת האפליקציות. נכון, מנגנונים דומים קיימים גם במכשירים אחרים וגם ב-Launcherים שניתן להוריד מה-Play Store, אם כי הבחירה של HTC לשים את הפיצ'ר הזה במסך הבית הראשי, כברירת מחדל, מוכיחה את עצמה כאן כבחירה נכונה.

בעוד מסכי FullHD הולכים והופכים לשכיחים ברמת המחיר של מכשירים כמו ה-Desire 626, ב-HTC בחרו להסתפק במסך ברזולוציית HD רגילה, 720 על 1280 פיקסלים. בינינו, לא מרגישים ממש בהבדל, במיוחד כשמדובר במסך בגודל 5 אינטש שנכון לשנת 2015 נחשב קטן יחסית לממוצע בשוק. המסך עצמו מציג צבעים נאים, אך הוא מעט חשוך יותר ביחס למכשירים אחרים שבדקתי. עם זאת, הדבר לא מפריע גם כשיוצאים איתו מחוץ למשרד, וניתן לעשות בו שימוש גם באור יום. זה לא תענוג גדול, אבל זה בהחלט אפשרי.

HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

ה-Desire 626 שומר על עיצוב שמזכיר במידה רבה את ה-Desire Eye. יחד עם זאת, המכשיר עשוי כולו פלסטיק וסימני הזמן והשימוש ניכרו היטב על היחידה היחסית חדשה שקיבלתי לצורך הבדיקה. מכשירים מהסוג הזה מוכוונים בדר"כ לקהל צעיר. אני לא מצליח לדמיין את הצעיר שיראה את המכשיר עם העיצוב האפרורי הזה ויתלהב ממנו. לזכותה של הפלסטיקה ב-Desire 626 יאמר שהיא מאפשרת למכשיר לשמור על משקל נמוך למדי: רק 140 גרם.

אפור ולא מרגש, ה-HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

מבט מהצד, כפתור הנעילה וכפתורי הווליום בצד ימין, HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

ממשק משתמש, עיצוב, ולפעמים אפילו ביצועים, כל אלו דברים שניתן לאלתר איתם באופן יצירתי ולהצליח להצטיין בהם גם במכשירים זולים. עם יכולות הצילום זה לא עובד ככה. מכשירים זולים מתאפיינים במצלמות סבירות לכל היותר, וה-Desire 626 לא חורג מהכלל הזה. המצלמה שלו מפיקה תמונות לא רעות (אבל גם לא מרשימות בצורה יוצאת דופן) באור יום. בלילה, ביצועי המצלמה יורדים משמעותית והתמונות מציגות צבעים שאינם נאמנים למציאות, רעש דיגיטלי, גרעון ותופעות אחרות שמאפיינות מצלמות במכשירים דומים.

מבט מקרוב על עדשת המצלמה, HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

בכל הקשור לתפקוד כטלפון, ה-Desire 626 עושה את העבודה, אבל לא מצטיין בה. השמע באפרכסת חזק מספיק ואיכותי למדי. הרמקולים של המכשיר, כמו בכל מכשירי HTC מהשנים האחרונות, פונים קדימה. הדבר מאפשר להם במקרה של ה-Desire 626 לפצות על עוצמה חלשה יחסית, בעובדה שאי אפשר לכסות אותם בטעות עם היד. כך נוצר מצב שלמרות שהשמע לא מאוד חזק, עדיין ניתן לקיים שיחת טלפון ברמקול באמצעות המכשיר הזה, בזמן נסיעה ברכב.

מבט מקרוב על הרמקול הקדמי ב-HTC Desire 626 (צילום: גד גניר)

במקום אחד (ולא צפוי, חייב להודות), ה-Desire 626 מצליח להפתיע לטובה, ועושה זאת בצורה משכנעת מאוד. עם סוללה של 2000 מילי אמפר בלבד, הצליח ה-Desire 626 לשרוד לי קצת יותר מיממה ללא טעינה, בשימוש אינטנסיבי יחסית, הכולל ניווט של שעה ורבע. בשימוש סטנדרטי, הצלחתי לסיים ימי עבודה איתו כשמד הסוללה מורה על 50%, הישג נדיר ביחס למכשירים אחרים בשוק.

ה-Desire 626 הוא התשובה של HTC לפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים סיניים, והוא נכנס לסגמנט מאוד תחרותי של מכשירים זולים יחסית. במחיר רשמי של 1260 ש"ח הוא אמור להתחרות במכשירים כמו ה-Meizu M2 Note (המגיע עם מסך גדול וחד יותר), ה- Redmi 2 של Xiaomi (המגיע עם מפרט זהה) והגרסאות הזולות יותר של ה-Zenfone 2. היתרון המשמעותי היחיד שהוא מביא לתחרות הזאת הוא ביצועי הסוללה המרשימים שלו. פרט לכך, בכל שאר התחומים הוא נותן לכל היותר תמורה הולמת למחיר בו הוא נמכר.