כזה אני רוצה: סמארטפון שזהותו לא ידועה עדיין

אני צריך סמארטפון חדש. במשך השנה וחצי האחרונה תזמנתי את קבלת הסמארטפונים לבדיקה באופן שאפשר לי לדלג ממכשיר למכשיר בלי הצורך לחזור לטלפון האישי שלי. הטלפון האישי שלי הוא כבר לא ה- Samsung Galaxy S4 עליו סיפרתי לכם בראשית ימי הבלוג. העברתי אותו אל אשתי כשראיתי שלא נוצר מצב שאני צריך לחזור אליו, וה-Galaxy S3 שלה החל להראות סימני גסיסה. בשבועות האחרונים יש רגיעה בזרם המכשירים שמגיעים אליי לבדיקה, מה שמקרב אותי ליום בו אצטרך לחזור אל ה-Samsung Galaxy S3 הזה. בתיאוריה, הוא מכשיר לא רע, בטח ככזה שאמור לשמש אותי לפרקי זמן קצרים בלבד. בפועל כמו כל מכשיר בן שנתיים הוא נפל לא מעט על הרצפה (ויעידו על כך הסדקים בחלקו הקדמי), ואף הספיק לבצע צלילה לתוך האמבטיה, צלילה אותה שרד באופן מפתיע, אבל זה לא עזר לתפקוד הכללי שלו. לאחר פרק זמן של מספר ימים איתו, הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה והגיע העת לחשוב על המחליף.

השלוש ושברו (צילום: גד גניר)

תתפלאו לשמוע, אין לי שמץ של מושג איזה מבין הטלפונים הזמינים היום בשוק אני רוצה. מעבר לכך, אפילו אין לי מושג איזה מהטלפונים שעתידים לצאת בקרוב אני רוצה. מאוד קל לי לי להמליץ לאנשים אחרים באיזה טלפון לבחור, מאחר ורוב הפעמים אנשים מגיעים אליי עם מספר אופציות שהם מתלבטים לגביהן. יש לך אייפון? תשאר עם אייפון. גלאקסי אס 6 או LG G4? תלוי כמה חשוב לך להפריד את הסוללה ולהרחיב את הזיכרון. כל עוד הצורך לקנות סלולרי הוא תאורטי בלבד, יש לי מושג טוב לגבי מהי הזהות של המכשיר הבא שלי. ברגע שזה הופך לריאלי, העניינים מסתבכים מבחינתי. אם הייתי קלולס לחלוטין בעניינים האלו, הייתי מחפש מדריכי קנייה ובוחן הכל לפי סעיפים כמו מפרט טכני, מסך, קישוריות וכו'. העניין הוא שכל המדריכים האלו רק עוזרים למשתמש ההדיוט להבין מה אלו המונחים שכל ה"מבינים" משתמשים בהם. הם לא באמת מסייעים לך לבחור בטלפון שאתה רוצה. למה? כי מספרים ומונחים טכניים זה לא הכל, תשאלו את אלו שפורסים אוהלים החל מעכשיו ליד חנויות אפל בהמתנה למכשיר שנפח זכרון ה-RAM שלו עומד על 2GB בלבד, וכנראה יספק חוויית שימוש טובה לא פחות ממכשירי אנדרואיד שמגיעים כיום עם נפח כפול מזה. לפיכך, המטרה של הפוסט הזה היא לנסות להסביר לכם מה עובר לי בראש כשאני חושב על השאלה איזה סמארטפון לקנות. תשובה ברורה לא תקבלו כאן, בכל זאת, לכל אחד צרכים והעדפות משלו, אבל כן תקבלו כאן כמה כללים שיוכלו לסייע לכם לבחור טלפון סלולרי. 

שני מתמודדים רציניים על תואר "הטלפון הבא שלי": Samsung Galaxy S6 Edge ו-LG G4 (צילום: גד גניר)

התקציב הוא נקודת ההתחלה שלכם. מחירי סמארטפונים בקנייה בישראל ישראל נעים בין 500 ש"ח ועד אזור ה-4500 ש"ח למכשירים המתקדמים ביותר בשוק. אם לא החלטתם מראש באיזה סמארטפון אתם מעוניינים, ואין לכם מושג מה לבחור, שאלת התקציב היא השאלה הראשונה שכדאי לשאול את עצמכם והיא תבצע עבורכם סינון מצוין של אופציות. בכל פוסט שלי על טלפון סלולרי (ובייחוד אלו שעולים למעלה מ-2000 ש"ח) יימצא המגיב שיספר לכם על המכשיר שקנה ב-AliExpress ב-300 ש"ח, עושה כל מה שהאייפון עושה, ובגלל שהוא כל כך זול, אפשר להחליף אותו פעם בשנה. מצד שני, כדאי להשלים עם העובדה שהמחיר לרוב לא משקר. מכשיר טוב הוא ברוב המקרים מכשיר יקר. מכשירים נמכרים במחירים גבוהים בגלל שהחברות שמוכרות אותם הן תאבות בצע ומרושעות, אך גם בגלל בחירה בתהליכי ייצור ורכיבים איכותיים יותר, וגם בקרת איכות קפדנית יותר. האם זה אומר שכדאי לקחת הלוואה כדי לממן סלולרי מתקדם? ממש לא, אבל זה רק אומר שהציפיות שלכם מהמכשיר החדש שקניתם, צריכות להיות מתואמות עם המחיר ששילמתם עליו. אין לי שום דבר נגד מכשירים זולים, להיפך, אני חושב שבטווח המחיר של 1000 ש"ח יש לא מעט אופציות נהדרות. מצד שני האופציות שייפתחו עבורכם ב-3000 ש"ח אמנם לא נותנות תמורה טובה למחיר כמו אלו ב-1000 ש"ח, אך הן הרבה יותר אטרקטיביות, כיפיות לשימוש, ובסופו של דבר עושות פעולות בצורה מהירה יותר, טובה ויציבה יותר. אף אחד לא מתלבט באמת בין מכשיר שעולה 1000 ש"ח לבין מכשיר שעולה 3000 ש"ח, אבל אם ההתלבטות שלכם היא בין מכשיר טוב, למכשיר טוב בהרבה, ופער המחירים עומד על 15-20% ממחיר המכשיר, שווה להשקיע את ה-300, 400 ש"ח נוספים, ולא להצטער אחרי שנה שלא עשיתם זאת כשתמצאו את עצמכם עם מכשיר שמתפקד בצורה פחות טובה.

תקציב לבחירת טלפון, תמונת אילוסטרציה (צילום: גד גניר)

מכשיר משנה שעברה זו אופציה לא רעה לחסכון בעלויות. ברמת התפקוד היומיומי, סביר להניח שתהנו ממכשיר שהיה חזק בשנה שעברה, גם אם תקנו אותו עכשיו. הבעיה היחידה שיש עם החלטה כזאת נוגעת לעתידו של המכשיר הזה, בכל הקשור לעדכוני מערכת ההפעלה. העדכונים האלו מוסיפים אפשרויות ופיצ'רים למכשיר, מתקנים באגים ותאורטית אמורים לשפר את ביצועי המכשיר בכל הקשור למהירות וזמן סוללה. אפל נוהגת להשאיר את מכשיריה מעודכנים לפרק זמן של כשנתיים וחצי עד שלוש שנים. באנדרואיד הזמן הזה עומד על שנתיים לכל היותר וגם זה רק במכשירי דגל (להוציא את סדרת מכשירי הנקסוס שבה פרק הזמן הזה הוא קצת ארוך יותר). כאשר אתם קונים טלפון שיצא לפני שנה, אתם מדלגים על שנה שבה המכשיר היה בשיאו, והעדכונים שלו ייפסקו מוקדם יותר מבחינתכם. כל היתרונות שציינתי קודם לא באמת מעניינים אתכם, או שאינם שווים מבחינתכם השקעה כספית גדולה יותר? ייתכן ואתם צודקים. מכשירי אפל אמנם מקבלים עדכוני גרסה למשך זמן ארוך יותר, אך כעבור שנתיים מתחילה ירידה דרמטית בביצועים שלהם עם כל עדכון של מערכת ההפעלה. קונים אייפון 6 היום? תתחדשו. אתם תהנו מביצועים מדהימים השנה ואולי גם בשנה הבאה. בעוד שנתיים תתחילו לקלל הרבה יותר תוך כדי שימוש יומיומי במכשיר. לא ניתן להוכיח שזה נעשה בכוונה, אך זה עוזר לאפל לשכנע אנשים לשדרג את האייפון שלהם אחרי תקופה מסוימת. למשתמשי אנדרואיד אין יותר מדי במה להתגאות במוסר העדכונים של המכשירים שלהם. רוב המכשירים הזולים נשארים עם אותה גרסה של מערכת ההפעלה איתה נרכשו מלכתחילה.

מכשירי הדגל של השנה שעברה, עיצוב הבלוג בשנה שעברה (צילום: גד גניר)

פיתחתם תיעוב כלפי גוגל, ואפל היא השטן מבחינתכם? אתם יכולים להיות הרפתקנים וללכת על Windows Phone או אפילו מכשיר המריץ את אובונטו (יש כזה, ל-Meizu). קחו בחשבון שמערכת הפעלה נדירה יותר היא מערכת הפעלה שפותחו עבורה פחות אפליקציות. כל הפעולות הבסיסיות כמו לוח שנה, חיבור למייל, שעון מעורר, מוזיקה, וידאו וגלישה באינטרנט, יחכו לכם גם במכשיר עם מערכת ההפעלה האיזוטרית ביותר. מצד שני, סמארטפונים הם יצור חברתי, ואפליקציות הן הדרך שלהם להיות מקובלים. חויתי זאת על בשרי כשהסתובבתי למשך מספר שבועות עם Lumia 930, טלפון שבנוי מעולה עם מצלמה מופלאה ומערכת הפעלה שנראית נהדר, אך נשארתי עם כל אלו לבדי כשכל החברים מסביב לשולחן שיחקו יחד בטריויה שפותחה עבור אנדרואיד ו-iOS, אך לא היתה קיימת עבור מכשירי Windows Phone. זה אולי לא נשמע נורא, אבל כשתגלו שאין לכם Waze בטלפון האובונטו שלכם, אל תבואו אליי בתלונות.

לא חייבים לבקר במפעלים של יצרניות סלולר סיניות כדי להבין שחלקן סגרו כבר את הפער מול יצרניות מערביות, קוריאניות או טיוואניות. על הנייר, כל מכשיר סיני ייתן לכם תמורה טובה יותר למחיר. בפועל זה קצת שונה. השוק הסיני מציע מגוון אינסופי של מותגים מוכרים יותר ומוכרים פחות של מכשירים. Xiaomi, Meizu, ZTE, OnePlus ואחרות מציעות מכשירים שפער המחירים ביניהם לבין המקבילים המערביים שלהם אמנם קטן יותר, אך הפער בחויית השימוש כמעט ואינו קיים. יצרניות כמו Elephone, THL, Doogee ואחרות יציעו לכם מכשירים עם מפרטים מרשימים במחירים מאוד זולים, אך ברוב המקרים יתפשרו במקומות כמו איכות הבניה והחומרים, רכיבים פחות איכותיים ובקרת איכות פחות מחמירה. זוכרים את המגיב שקנה טלפון שעושה את כל מה שהאייפון עושה, אבל בעשירית מהמחיר? הוא צודק: הטלפון שלו מצלם, אבל מצלם תמונות פחות יפות מהאייפון, מכסה הסוללה לא יושב טוב במקומו אחרי שבוע של שימוש הוא עושה כל מה שעושה האייפון, אבל לאט יותר, והרבה פחות כיף להסתכל על המסך שלו. אז נכון, הוא יכול לשדרג את הטלפון שלו מדי שנה, אבל מה הטעם לעשות זאת אם בכל פעם תשאר עם מכשיר שלא כיף להשתמש בו?

OnePlus 2 (צילום: גד גניר)

על השאלה מהו המפרט הטכני שצריך לכלול טלפון סלולרי יש מספר תשובות גנריות שכל מדריך קנייה חוטא בשימוש בהן: "תלוי באופן השימוש שלכם", "תלוי בתקציב שלכם". התשובה לשאלה הזאת צריכה להיות שהמפרט הוא משהו שחשוב להסתכל עליו, להבין מה מופיע בו, ועוד יותר חשוב להבין מה חסר בו. כלל ברזל: כל נתון טכני שלאחריו מופיע סימן קריאה בפרסומות הוא נתון חשוד. למשל, כשאתם קוראים "מעבד בעל 8 ליבות!", שאלו את עצמכם מהי המהירות של כל אחת מהליבות האלו, כי זה נתון חשוב לא פחות. כשמוכר בחנות אומר לכם על טלפון לא מוכר שיש לו זכרון של 8 גיגה, אתם יכולים לדעת בוודאות שנכון להיום, הרבעון השלישי של שנת 2015, שהמוכר הזה לא יודע, או לא רוצה להבדיל בין זכרון אחסון לזכרון RAM, מאחר ואין בשוק טלפון עם זכרון RAM בנפח כזה. לגבי משתמשי מכשירי אייפון ומכשירי Windows Phone, המפרט הטכני והמספרים המייצגים אותו פחות קריטיים. המכשירים האלו ייתנו לכם חויית שימוש מהירה ויציבה גם עם מספרים שבעולם האנדרואיד נראים מביכים. באנדרואיד למספרים האלו יש ברוב המקרים משמעות גדולה על תפקוד המכשיר. אם אתם בכל זאת מתעקשים על מספרים, נכון להיום, מעבד עם מספר רב יותר של ליבות (מכשירי דגל עושים שימוש ב-8 ליבות), במהירות באיזור ה-2 גיגהרץ, יספיק בהחלט. מתלבטים באיזה טלפון לבחור? בררו קצת פרטים לגבי המעבד שלו, ונסו להבין איזה מכשירים בשוק עושים שימוש באותו מעבד. אם תראו שם כמה מכשירים מוכרים, אתם בכיוון הנכון. אם זה מעבד מדגם ייחודי זה לא אומר שלא צריך לקנות את המכשיר, פשוט לנסות להשיג לגביו יותר מידע לפני כן. קחו בחשבון שבעת פיתוח אפליקציה, יש צורך להתאים אותה לסוג מסוים של מעבד. במקרה הגרוע, אפליקציות מסוימות לא יעבדו על המכשיר שלכם. במקרה הפחות גרוע, המכשיר שלכם ידע להריץ את האפליקציה שלא פותחה ספציפית עבורו, אבל המעבד יידרש למאמץ רב יותר, יתחמם, ויצרוך יותר כוח מהסוללה. זכרון ה-RAM הוא עוד נתון קריטי במכשירי אנדרואיד. תיאורטית, אנדרואיד אמורה לדעת לנהל את זכרון ה-RAM ולסגור אפליקציות פתוחות שרצות ברקע כדי לאפשר המשך תפקוד חלק של המכשיר. בפועל, המשפט המבטיח הזה אומר שככל שזכרון ה-RAM שלכם הוא בנפח קטן יותר, ככה פחות אפליקציות יישארו פתוחות ברקע בכל רגע נתון. ככל שעובר הזמן, אפליקציות הופכות לתובעניות יותר בכל מה שקשור לצריכת זכרון. אפליקציית פייסבוק של 2015 דורשת הרבה יותר משאבים מהמכשיר שלכם ממה שדרשה אותה אפליקציה בשנת 2010. מעבר לכך, ככל שניתן להשאיר יותר אפליקציות פתוחות ברקע, ככה ניתן לחזור אליהן מהר יותר, במקום להמתין לפתיחה שלהן מחדש, מה שמשפיע באופן ניכר על הזריזות שבה המכשיר יפעל.

תגובה מתוך ביקורת על ה-OnePlus2, כפי שרואים אותה החבר'ה באיורים של טוקבקים

הייתם מצפים שבשנת 2015, נפח הזכרון הפיזי במכשיר כבר לא יהיה גורם קריטי בבחירה. ובכן, הוא קריטי ועוד איך. בימים בהם המצלמות משתפרות ומייצרות תמונות שתופסות נפח רב הרבה יותר על זכרון המכשיר, אפליקציות הופכות למורכבות וכבדות יותר, ואנשים מסוימים (אני) עדיין מעדיפים לאחסן את אוסף המוזיקה האישי שלהם במכשיר עצמו על פני שימוש בשירותי מוזיקה און ליין, לא ניתן להסתפק בנפחים המינימליים שחברות מציעות, לרוב 16 גיגבייט, אך גם נפח של 32 גיגה מתחיל להראות צפוף. אם היום הייתי קונה מכשיר, והייתי בוחר משום מה במכשיר עם נפח זכרון שלא ניתן להרחיבו, לא הייתי מתפשר על נפח זכרון נמוך מ-64 גיגה ואני ממליץ גם לכם לא להתפשר בעניין זה.

הרחבת זכרון ב-Meizu M2 Note (צילום: גד גניר)

סוני הציגה לאחרונה את ה-Z5, מכשיר שגולת הכותרת שלו היא היכולת להציג מדיה ברזולוציה של 4K. בכל שימוש שאינו קשור למדיה, הוא מציג רזולוציה של "רק" 1080p. מכשירי הדגל של סמסונג, LG ואחרות מציגים רזולוציה של 2K, ומכשירי אייפון מציגים רזולוציית רטינה, כלומר, "אחלה רזולוציה ואל תשאלו שאלות, זה מספיק גבוה" (זה באמת מספיק גבוה). נהוג להתלונן על היצרניות שמשתמשות במסכים עם רזולוציה מוגזמת, שהעין האנושית לא מסוגלת להבחין בהבדל בין 1080p ל-2K, ושרזולוציה גבוהה מדי מביאה לירידה בביצועי המכשיר, שחלק ניכר מכוח העיבוד שלו נדרש לתמוך ברזולוציות המוגמזות האלו. כל הטענות האלו מוצדקות, אך הן אינן רלוונטיות, מאחר והיצרניות לא מציעות את אותם מכשירים עם רזולוציות שונות. סמסונג החליטה לעבור למסך 2K בגלאקסי אס 6 שלה? אין מה לעשות. אין בשוק גלאקסי אס6 עם רזולוציה נמוכה יותר. בנוסף, יש כל כך הרבה פרמטרים שמשפיעים בסופו של דבר על מהירות השימוש במכשיר, שלקבוע כי "מכשיר עם רזולוציית 2K הוא איטי יותר ממכשיר עם רזולוציית 1080p" זו קביעה שרירותית מאוד שלא עומדת תמיד במבחן המציאות, כפי שמוכיחה הבדיקה ההשוואתית שעשיתי בזמנו לגלאקסי אס 6 ול-HTC One M9.

Samsung Galaxy S6 Edge VS. HTC One M9 (צילום: גד גניר)

אחד התחומים שמבדילים בצורה ברורה ביותר בין מכשירים איכותיים למכשירים פחות איכותיים הוא תחום הצילום, וגם כאן כדאי לשים לב למספרים, ולמה שסביבם. נתון הרזולוציה יכול לתת לכם מושג על כמות הפירוט בתמונה, אך הוא כבר מזמן לא הנתון החשוב ביותר. אם נושא הצילום חשוב עבורכם, ודאו שיש למצלמה מנגנון ייצוב תמונה, מפתח צמצם רחב (בין 2.2 ל-1.8). מנגנון מיקוד בלייזר יאפשר לכם להתמקד מהר יותר ולבצע צילום במהירות גבוהה יותר. כל הנתונים שציינתי יסייעו לכם לצלם תמונות חדות ואיכותיות יותר בתנאי תאורה שאינם אידיאליים. לכן, חשוב לשים לב שהיצרנית מזכירה את הנתונים האלו במפרט המצלמה. ראיתם תמונות לדוגמא שהסמארטפון שבו אתם חושקים צילם והתרשמתם? נסו לוודא שאלו תמונות שצולמו בתנאים מאתגרים. תמונות נוף באור יום פחות מאתגרות. תמונות המתעדות אובייקטים בתנועה, ותמונות שצולמו בתוך חדר בבית, או תמונות שצולמו בחוץ בלילה, ייתנו לכם מושג האם המצלמה באמת שווה משהו.

שניים מהמכשירים עם המצלמות הטובות ביותר כיום בשוק (צילום: גד גניר)

לפני שנה כתבתי פוסט על מספר מפגעים סלולריים שלא ניתן לסלוח עליהם. אחד מהם היה "מכשירים עם סוללה בקיבול של פחות מ-3000mAh. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולבקש סליחה מקוראיי. למספר המיליאמפרים יש חשיבות, אבל הוא לא בהכרח מלמד אם המכשיר ישרוד יותר זמן ממכשיר אחר. בזמנו, כאשר בדקתי את ה-ThL 5000, עם הסוללה המפלצתית של 5000mAh, התאכזבתי לגלות שזמן השימוש שלו לא מרשים במיוחד. מעבר לכך, יצא לי בשנה האחרונה לבדוק מספר מכשירים המגיעים עם סוללה בקיבול נמוך יותר מ-3000 שהציגו זמן שימוש מפתיע לטובה. לפיכך, כמו כל נתון אחר במפרט הטכני של מכשיר, כדאי להסתכל על קיבול הסוללה, אבל לדעת שהבדלים של מאות בודדות של מיליאמפרים בקיבול, לא באמת יכולים להבטיח זמן סוללה ארוך יותר.

ה-BLU Studio Energy, מכשיר עם סוללה בנפח 5000mAh שדווקא מקיים את מה שהוא מבטיח (צילום: גד גניר)

חשוב לזכור, רשימת המספרים שייתכן וניסחתם לעצמכם כדי לקבל את המכשיר המושלם קיימת רק בחלומות. אתם יכולים לחפש עד מחר טלפון סלולרי עם זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, עם מעבד חסכוני בסוללה, או מסך ברזולוציית 720p כי זה כל מה שאתם צריכים. היצרניות נמצאות בתחרות זו עם זו על כל סעיף במפרט הטכני ובמקום לייצר את מה שאנחנו הצרכנים צריכים, הן מייצרות את מה שייראה מרשים יותר, גם אם בדרך לשם יעשו פשרות בתחומים חשובים אחרים.

אז מה הטלפון הבא שלי? זהותו טרם נקבעה. אלא אם יקרה משהו לא צפוי, זה לא יהיה אייפון. מחירו של האייפון 6S בדגם הבסיסי ביותר שלו יהיה ככל הנראה יקר יותר ממקבילים אנדרואידיים. מאחר והדגם הזול ביותר כולל נפח של 16GB בלבד, המכשיר החדש ביותר של אפל לא מהווה אופציה ריאלית. גלאקסי אס6 לא יהיה המכשיר הבא שלי בגלל בעיקר בגלל ענייני סוללה - הוא לא הרשים בצורה יוצאת דופן מהבחינה הזאת כשהיה אצלי ואם מוסיפים לכך את העובדה שהסוללה הזאת גם לא ניתנת להחלפה, ושקנייה שלו עם נפח אחסון גדול יותר מ-32 גיגה מייקרת מאוד את העסקה, גם הוא יורד מהפרק. ה-G4 של LG היה לאורך זמן המועמד המוביל מבחינתי: מהיר, מסך מרהיב, מצלמה מעולה, ביצועי סוללה דומים לאלו של האס 6 (אך עם אפשרות החלפה, וערכה הכוללת סוללה נוספת). הסיבה היחידה שבגללה לא הייתי קונה אותו היום קשורה לעובדה שלפי השמועות LG צפויה להכריז על מכשיר דגל נוסף בקרוב. אם מדברים על מכשירים שטרם יצאו, בעוד 6 ימים יחשפו באופן רשמי (כל פרט אפשרי לגביהם כבר נחשף, כולל האריזות שלהם) שני מכשירי הנקסוס החדשים. שניהם נראים מבטיחים מאוד, והם באים בחשבון בהחלט.