כזה ניסיתי: Tidal

במסגרת המעבר התכוף שלי בין טלפונים סלולריים שאני בודק בבלוג, ישנו שלב אחד שהייתי שמח לוותר עליו. את התמונות אני מגבה באופן אוטומטי לענן (לשירות OneDrive אם אתם ממש מתעניינים), העברת תיקיית הוואטסאפ לא לוקחת זמן רב מדי, ואת ה-SMSים ויומן השיחות אני מגבה ומשחזר גם כן מהענן. השלב שמכפיל ואף משלש את פרק הזמן של המעבר בין המכשירים הוא השלב שבו אני מעביר את ספריית השירים שלי מהמכשיר שזה עתה סיימתי איתו, אל זה שאני מתחיל לבדוק. כן כן, אני מהמיושנים, אלו שמחזיקים אוסף מוזיקה פרטי של בערך 10 גיגה, ומעבירים אותו ממקום למקום.

בשלב מסוים העולם התקדם ואני נשארתי במקום. אנשים סביבי משתמשים בשירותים כמו Spotify, Jango, פנדורה ושירותי רדיו אינטרנטי אחרים. חלק משתמשים פשוט ברשימות השמעה שהכינו מראש ב-Youtube, או אפילו ב-Google Music. באחרון אגב, עשיתי שימוש בעצמי: העליתי אליו בזמנו את כל אוסף המוזיקה שלי, אך בסופו של דבר לא עשיתי בו שימוש קבוע מכמה סיבות: גוגל מגבילה את כמות המכשירים איתם ניתן להתחבר לחשבון אחד, ואיכות הזרמת התוכן עצמה לא מדהימה: לוקח זמן עד ששיר נטען, לוקח זמן עד שהשיר חוזר להתנגן אם ניסיתי לקפוץ כמה שניות קדימה בשיר, בקיצור, לא מדהים.

Tidal (צילום: יח"צ)

לפני כשבוע קיבלתי גישה לשירות המוזיקה Tidal, שירות הזרמת מוזיקה שוודי שנרכש ע"י לא אחר מאשר Jay Z מתוך כוונה להשיק אותו מחדש. ב-30 במרץ השנה, עמדו יחד עם Jay Z על הבמה 16 אמנים מהשורה הראשונה כמו מדונה, קנייה ווסט, ניקי מינאג' (ההגדרה המרחיבה של שורה ראשונה), ביונסה, ריאנה ועוד, והכריזו יחד על מה שלדעתם יהיה המהפכה הבאה בעולם המוזיקה. ההשקה בחו"ל לוותה בלא מעט רעש שלא ממש מתייחס לאיכות השירות, אלא יותר למודל הכלכלי שלו, כלפי הלקוחות וכלפי האמנים אבל לזה נגיע אח"כ.

היום, ב-11:00 בבוקר השירות הזה הפך לזמין גם למשתמשים בישראל (בינתיים רק דרך האפליקציה) ומציע כ-25 מיליון שירים להאזנה, 75 וידאו קליפים באיכות HD, מידע, חדשות, רשימות השמעה מובנות שנערכו ע"י כתבים ואנשים מתעשיית המוזיקה. ניתן להאזין למוזיקה דרך הדפדפן במחשב, או דרך אפליקציות יעודיות לאנדרואיד ול-iOS השירות מושק בשני מסלולי תמחור: ב-29.99 ש"ח לחודש תקבלו גישה לכל התוכן הקיים בשירות. ב-59.99 ש"ח תקבלו בדיוק את אותו הדבר, רק באיכות CD. עבור האודיופילים שבקהל שזקוקים למספרים כדי להבין מה זה איכות CD, אז מדובר ב-FLAC/ALAC 44.1kHz / 16 bit - 1411 kbp. 

מסך ההגדרות של אפליקציית Tidal (צילום מסך: גד גניר)

האיכות הזאת היא מה שעושה את ההבדל בין השירות הזה לשירותים אחרים. עבור אנשים שאיכות השמע היתה הגורם שמנע מהם להשתמש עד כה בשירותי סטרימינג, Tidal נותן כאן מענה מצוין, אם כי חשוב לזכור את ההשלכות של הקונספט הזה: קבצי המוזיקה כבדים יחסית, כך שאם אין לכם רוחב פס מספיק, יש סיכוי טוב שייקח לשיר יותר זמן להיטען. מעבר לכך, אם אתם מתכננים לשמוע המון מוזיקה דרך Tidal, על גבי הרשת הסלולרית שלכם, מוטב שתבחרו במסלול שיש בו חבילת גלישה עם נפח של 3 גיגה לפחות. בהזרמת מוזיקה באיכות רגילה, לא הרגשתי שום הבדל בין Tidal לבין האזנה למוזיקה המאוחסנת באופן מקומי אצלי: השירים נטענו מיידית, ניתן היה להריץ אותם קדימה, וגם האיכות היתה לא רעה בכלל. כשעברתי לאיכות המירבית התמונה השתנתה קצת. השירים נשמעים מעולה (בעיקר אם יש לכם אזניות איכותיות) אך טעינת שיר נמשכת בין שניה וחצי לשתי שניות, וכך גם כשמריצים את השיר. זה סביר בהתחשב בגודל של הקבצים אבל כדאי לקחת זאת בחשבון, מה גם שזה תלוי כאמור במהירות החיבור וברוחב הפס שלכם. אם אתם בכל זאת רוצים להיות בטוחים שתקבלו מוזיקה ללא הפרעות, באפשרותכם להוריד את השירים ולשמור אותם על המחשב או על הטלפון הסלולרי שלכם באופן מקומי (אך יש הגבלה על כמות המכשירים בהם תוכלו לעשות את הפעולה הזאת). אפשרות נוספת שנמצאת ב-Tidal היא Crossfade, מעבר חלק בין שירים כשהשמע של השיר הקודם מונמך בעוד השמע של השיר הבא מוגבר. ניתן לשלוט גם על משך זמן החפיפה בין השירים באפקט הזה.

Tidal כפי שהוא נראה בדפדפן (צילום מסך: גד גניר)

היצע השירים מגוון למדי. מצאתי כאן את רוב המוזיקה שאני שומע לרוב (לא, אני לא שומע את  Jay - Z וגם לא את רוב האמנים האחרים שעמדו על הבמה ברגע ההכרזה על השירות) שנעה על הקו שבין פופ לרוק של שלושת העשורים האחרונים. כך לדוגמא מצאתי כאן שירים כמו Blue Monday של New Order ו-Rest In Peace של Extreme, לצד Take Me To Church של Hozier, ו-Pompeii של Bastille. גם שירים בעברית מצאתי כאן, אך Tidal לא ממש מצטיין בשפת הקודש: מצאתי כאן את כל האלבום האחרון של נינט (שתקו, זה אחלה אלבום), וגם כמה שירים של איפה הילד, אך מצד שני אמנים איזוטריים כמו ברי סחרוף ורמי פורטיס דפקו כאן נפקדות. גם בלועזית יש מקום לשפר. שיר מוכר יחסית כמו Mein Herz Brent של Rammstein אמנם נמצא באוסף של Tidal, אך מסיבה שאינה ברורה לי אינו ניתן להזרמה. עוד מקום שבו ניתן ללטש קצת את השירות קשור למידע המופיע בשירים עצמם. לפני כשנתיים סיימתי פרוייקט ארוך בו לקחתי את אוסף קבצי המוזיקה שלי וערכתי את תגיות ה-ID3 שלהם. בכל שיר דאגתי למלא את שם השיר, שם האמן, שם האלבום שבו השיר הופיע לראשונה, תמונת האלבום, ושנת היציאה של השיר. ב-Tidal עשו לעצמם עבודה קלה יותר, וחלק גדול מהשירים שבחרתי הופיעו עם תמונה של אוסף כלשהו שבו הופיע השיר. משירות מוזיקה בסדר גודל שכזה אני לא מצפה לקבל תמונה של "Rock 100", אוסף שירים שבו הופיעה גרסת הקאבר של Gun לשיר Word Up, או "80s Synthpop" ב-Living On The Ceiling של Blancmange (שיר שמוכר לכם יותר בתור נעימת הפתיחה של החדשות בערבית). קראו לי קטנוני, אבל לי אישית זה הפריע.

מסך ראשי - Tidal (צילום מסך: גד גניר)

עיקר הביקורת שנמתחה על השירות קשורה למודל הכלכלי שלו. בהכרזה טען Jay Z שהשירות אמור להיטיב עם האמנים, אך במהרה הועלו שאלות בנוגע לזהותם האמיתית של הגורמים שאכן מרויחים מ-Tidal. עצם קיום מסיבת העיתונאים עם 16 האמנים המפורסמים גרמה לביקורת על כך שנראה כי שירות שמתיימר להיטיב עם אמנים, צריך להביא לקדמת הבמה אמנים עצמאיים, ולא כאלו שכבר מצליחים ומרוויחים מיליוני דולרים. הביקורת על מסיבת העיתונאים היתה כה חריפה, שאפילו נטען כי בשל השמות הגדולים שהופיעו על הבמה, נוצרה תחושה כי זהו מועדון סגור ואקסלוסיבי שלא באמת מזמין את כל האמנים לקחת בו חלק. מעבר לכך, מעל השירות מרחפת השאלה הקבועה האם יש מקום לשירות כזה בתשלום, כאשר ישנן חלופות המציעות דברים דומים במודלים חינמיים.

(צילום מסך: גד גניר)

מסך הנגן ב-Tidal (צילום מסך: גד גניר)

מההתנסות האישית שלי עם Tidal אני יכול להגיד בוודאות שהשירות עושה את מה שהוא מבטיח לעשות. Tidal מאפשרת גם לכם להתנסות בשירות ללא התחייבות במשך כ-30 יום ובחינם. הייחוד של Tidal, לפחות מבחינתי, הוא בהזרמת התכנים באיכות הגבוהה (במסלול היקר יותר). לפיכך, נכון להיום, Tidal יכול לדבר בעיקר אל מי שמחפש שירות הזרמת מוזיקה ללא פרסומות, חשובה לו איכות השמע ומוכן לשלם עבור כך את הסכום הנדרש. מעבר לכך, עבור מי שקנה מכשיר עם נפח זכרון פנימי קטן יחסית שאינו ניתן להרחבה (אני מדבר עליכם, רוכשי האייפון 6 עם 16 גיגה זכרון בלבד, וגם עליכם, רוכשי הגלאקסי אס 6 בנפח 32 גיגה, בעוד מספר חודשים), שירות המוזיקה הזה יכול לאפשר לכם לקחת איתכם אוסף שירים גדול ובאיכות גבוהה, מבלי למלא את זכרון המכשיר שלכם.