כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S6

עונת מכשירי הדגל נפתחה רשמית. בעולם היא החלה רשמית ב-MWC 2015, אך אלינו היא הגיעה רק בשבועות האחרונים. כמו בשנה שעברה, ישנן ארבע יצרניות אנדרואיד גדולות שהשוק המקומי מחכה בעיקר להן. LG אמורה להציג רשמית את ה-G4 ב-28/4, סוני הציגה את מכשיר הדגל שלה ה-xperia z4 רק עבור השוק היפני, ו-HTC תשיק מחר בישראל את ה-One M9. מי שהקדימה את כולן היא יצרנית מכשירי האנדרואיד הגדולה בעולם, סמסונג, שהציגה את ה-Galaxy S6 וה-Galaxy S6 edge שלה בישראל כבר לפני שבועיים.

Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

זה לא סוד שעברה על סמסונג שנה לא קלה. ההשקה של ה-Galaxy S5 לוותה בתגובות צוננות למדי (למרות שאני אישית התלהבתי מה-S5, גם בהשוואה אל מול מה שהיה ליצרניות האחרות להציע). גם על הציבור הרחב מסתבר, המכשיר עשה פחות רושם. נתוני המכירות לא עמדו בציפיות של סמסונג, ובשלב מסוים אפל אף נטלה שוב את ההובלה בטבלת המכירות העולמית. כדי למנוע את המשך הסחף השלילי הזה, סמסונג נדרשה לקחת צעדים דראסטיים. בסופו של דבר, בחרה סמסונג להשיק יחד שתי גרסאות שונות, דומות במפרט הטכני שלהן, אך שונות מאוד זו מזו בעיצובן, ה-Galaxy S6, וה-Galaxy S6 edge. אני קיבלתי לבדיקה את הגרסה היותר קונבנציונלית, הגלאקסי אס 6, אך יצא לי למשש מעט גם את גרסת ה-edge .

וילון ההתראות, Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

המפרט הטכני של שני המכשירים זהה: מכשיר דור רביעי עם מעבד מבית סמסונג Exynos 7420 בעל 8 ליבות: ארבע ליבות במהירות 1.5 גיגהרץ, וארבע נוספות במהירות 2.1 גיגהרץ. נפח זכרון ה-RAM של ה-Galaxy S6 עומד על 3 גיגה. המכשירים מגיעים בשלושה נפחי אחסון אפשריים: 32, 64 או 128 גיגה, כאשר גרסת ה-128 עדיין אינה זמינה לרכישה בישראל. לראשונה מאז הגלאקסי אס הראשון, לא ניתן להרחיב את נפח הזכרון באמצעות כרטיס הזכרון. בגרסת ה-32GB שקיבלתי היו 23 גיגה בלבד זמינים לשימוש, אך הסתדרתי בתקופת הבדיקה עם נפח האחסון הזה בלי שום בעיה. עם זאת לא בטוח שבעוד שנתיים ומספר רב של צילומי סטילס ברזולוציה של 16 מגה פיקסל, וצילומי וידאו ב-2K, נפח הזכרון הזה יספיק. ה-S6 מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 5.0.2 כשמעליה הגרסה העדכנית ביותר של Touchwiz, הממשק הקבוע (והידוע לשמצה בקרב רבים) של סמסונג. למה ידוע לשמצה? כי עד עתה כל מכשיריה של סמסונג, סבלו מלאגים מעיקים שהתבטאו בעיקר בפתיחת אפליקציות מובנות במכשירים כמו החייגן ואנשי הקשר. אחרי 5 דורות מכשירים, סמסונג החליטה להקשיב סוף סוף למאוכזביה, וטיפלה בבעיה זו: אפליקציית אנשי הקשר נפתחת בתוך שבריר שניה, החייגן בתוך חצי שניה, והמכשיר עצמו באופן כללי זריז באופן שלא נראה בעבר במכשירי סמסונג. לא יודע היכן לשים את האצבע: האם זה המעבד? הם זה נפח זכרון ה-RAM המשודרג המאפשר ליותר אפליקציות להשאר פתוחות ברקע וחוסך את זמן הפתיחה שלהן מחדש? אולי זה זכרון האחסון שהויתור על שימוש בכרטיס חיצוני הפך אותו ליעיל ומהיר יותר? ואולי המהירות נובעת בכלל מהשיפורים שבוצעו ב-Touchwiz? תהא הסיבה אשר תהא, ה-S6 כאמור, מהיר מאוד.

גב הזכוכית של ה-Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

ממשק ה-Touchwiz עבר רענון בהתאם לפילוסופיית העיצוב Material Design שהוצגה ע"י גוגל יחד עם גרסת האנדרואיד Lollipop. כמעט בכל אפליקציה במכשיר תוכלו למצוא את העיגול הקטן בצד שמאל למטה המאפשר ביצוע פעולות באופן מהיר. ברמת ה-UI זה נוח יותר מאחר ובאופן מסורתי, רוב האפשרויות באפליקציות אנדרואיד היו מרוכזות עד כה בחלק העליון של המסך, היכן שצריך למתוח את האצבע כדי להגיע אליהן ולהסתיר תוך כדי חצי מהמסך. בנוסף, סמסונג מקפידה להשאיר במכשיריה את אפשרות הצגת שתי אפליקציות במקביל על מסך מפוצל. לחילופין, במשיכה מאחת הפינות העליונות ניתן להציג אפליקציות ב"תצוגת חלון קופץ", כלומר, בחלון קטן. כבעליהם של מספר מכשירי סמסונג בעבר אני חייב להודות שהפונקציה הזאת היתה שימושית עבורי במיוחד בהתלהבות של השבוע הראשון עם המכשיר. לאחר מכן חזרתי לדפוס השימוש הרגיל, בהחלפת אפליקציות דרך מסך האפליקציות הפתוחות הסטנדרטי. 

מסך הבית של ה-Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

הקורא הביומטרי בכפתור הבית עבר שדרוג רציני ביחס למה שסמסונג שילבה במכשיריה במהלך 2014. כעת אין צורך להחליק את האצבע על הקורא. מספיק להצמיד את האצבע ובתוך כשניה וחצי עד שתי שניות המכשיר נפתח. זה פחות מהיר מסתם החלקה של האצבע על המסך, אבל באופן כללי זה מספיק מהיר. ניתן להכיר למכשיר מספר אצבעות, מה שהופך את פתיחת ה-Galaxy S6 תוך כדי נהיגה לקצת פחות מסוכנת.

מבט מקרוב על קורא טביעות האצבע (צילום: גד גניר)

הביקורת העיקרית שהושמעה כלפי ה-Galaxy S6 ולמעשה כמעט על כל מכשיר שהשיקה בשנים האחרונות נגעה לעיצוב. מה שנכון נכון. הגלאקסי אס 5 נראה לא רע כמכשיר בפני עצמו, אך מול האייפון 6 מתחרהו העיקרי, וגם מול מכשירי אנדרואיד כמו ה-HTC One M8 או ה-Sony XPERIA Z2 שעשויים ממתכת או שילוב של מתכת וזכוכית, הגלאקסי אס 5 הפלסטיקי נראה זול. סמסונג לקחה את הביקורת הזאת מאוד ברצינות ובשלב ראשון פיטרה את מנהל העיצוב הראשי שלה זמן קצר לאחר השקת האס 5. האס 6 הוא כבר סיפור שונה לחלוטין. מסגרת המכשיר מזכירה באופן חשוד את האייפון 6, וחלקו האחורי עשוי זכוכית. בגלאקסי אס 6 הרגיל זה נראה טוב מאוד. בגרסת ה-edge, בשילוב המסך הקמור בצדדים זה נראה מדהים. למען האמת, לטעמי האישי אלו אלו שני המכשירים היפים ביותר שסמסונג אי פעם הציגה .

 

Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

כעת אני רוצה להחזיר אתכם שנה אחורה. סיימתי בדיוק לבדוק את הגלאקסי אס 5 וכבר פניתי אל סמסונג שיאספו אותו ממני. "אנחנו שולחים אלייך גם את ה-Gear Fit לבדיקה, אז אתה יכול בינתיים להשאר איתו", היתה התשובה שלהם. לא יודע מה עבר עליי באותו ערב, אבל החלטתי להוריד ספר מהמדף העליון בספריה, ביד השניה החזקתי את הגלאקסי אס 5, ואז חוסר הקואורדינציה שלי בחר לתקוף: מכשיר הדגל של סמסונג לשנת 2014 נשמט מהיד שלי ונפל על הרצפה. לאחר זעקת בהלה הרמתי אותו, ונרגעתי כאשר ראיתי שהזכוכית שלמה לחלוטין. הרוגע הזה הפך לחרדה כשגיליתי שהמסך לא נדלק, והחרדה הפכה לאימה כשראיתי מתחת לזכוכית, את המסך עצמו סדוק בפינה. שנה חלפה וסמסונג בחרה לכסות את גב המכשיר הבא שלה בזכוכית, חומר שלא נשמע כמו משהו שהייתם רוצים להפיל על הרצפה. במסיבת העיתונאים בה הכריזו על השקת המכשיר בישראל, דיברו לפחות כ-5 דקות רצופות (במונחים של מסיבות עיתונאים זה נצח) על כמה חזקה הזכוכית הזאת בניסיון להרגיע את החששות שהתעוררו אצל אנשים רבים שהחזיקו את המכשיר החדש, אך אותי זה לא ממש שכנע. מאחר ואני לא רוכש קייס לכל מכשיר שאני בודק, הסתובבתי בשבועיים האלו עם המכשיר כשאני אחוז חרדות. לפחות ברמת העמידות לשריטות, הטלפון הזה מפתיע לטובה. בניגוד ל-G-Flex 2 שמתיימר להרפא משריטות (אך לא באמת עושה זאת), גב המכשיר (וגם המסך) נשארו חלקים לחלוטין, ללא שום שריטה, גם לאחר מספר פעמים בודדות בו הגלאקסי אס 6 בילה מספר שעות אינטימיות בכיס שלי יחד עם צרור מפתחות. איך הוא יעמוד בנפילה על הרצפה? אין לי מושג, מקווה שיותר טוב מהאס 5.

יש כמה דרישות מינימליות במפרט הטכני שחייבים לעמוד בהן כשמשיקים מכשיר דגל בשנת 2015. אי עמידה בהן תעורר זעם בלתי נשלט של עיתונאי טכנולוגיה ומעריצים עיוורים של מפרט: מספר דו ספרתי של מגה פיקסלים במצלמה, זכרון RAM בנפח 3 גיגה לפחות, מעבד בעל 8 ליבות, ועוד. אחת הדרישות הכי פחות מוצדקות, בטח במסך בגודל 5.1 אינטש, היא לרזולוציית 2K, או אם תרצו, 2560 על 1440 פיקסלים, דרישה שסמסונג נענתה לה ב-Galaxy S6. ראיתי המון מכשירים בשנה האחרונה, חלקם עם הרזולוציה המטורפת הזאת, חלקם עם רזולוציית FHD, חלקם עם רזולוציית HD בלבד, וגם כמה מכשירים בודדים עם רזולוציה נמוכה יותר. אני חייב להודות: אם תציבו בפניי מכשיר בעל רזולוציית FHD מול מכשיר עם רזולוציית 2K, לא אצליח להבחין בהבדל, ויהיה לי עוד יותר קשה להצביע על המכשיר עם הרזולוציה הגבוהה יותר. למרות כל האמור לעיל, המסך של ה-Samsung Galaxy S6 נראה נפלא, חד באופן קיצוני ומציג צבעים יפיפיים ושחור עמוק ביותר הודות לטכנולוגיית ה-Super AMOLED. מעבר לכך, משהו שהבחנתי בו כבר ב-Galaxy Note 4 הוא מצב מסך המותאם לתנאי תאורה קיצוניים כמו אור יום, בהם המסך משנה את גווניו באופן שמאפשר עבודה נוחה ביותר גם מחוץ למשרד.

Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

בגבו של הגלאקסי אס 6 תמצאו מצלמה ברזולוציה של 16 מגה פיקסל. מאז ומעולם סדרת ה-S של סמסונג התברכה במצלמות נפלאות שממכשיר למכשיר רק הלכו והשתבחו, ובמקרה של הגלאקסי אס 6 אין הפתעות בנושא זה. המצלמה מצלמת תמונות מרהיבות, חדות, ממוקדות ועם חשיפה מאוזנת המספקת צבעים ריאליסטיים. ייצוב התמונה האופטי והצמצם הרחב במיוחד (f/1.9) תורמים לביצועים נפלאים גם בתנאי תאורה נמוכה. מעבר לכך, אפליקציית המצלמה נפתחת במהירות גבוהה יותר מכל מה שהורגלתי במכשירי סמסונג: בפעם הראשונה שתפעילו אותה לאחר זמן ממושך, היא תיפתח בתוך שניה וחצי. לאחר מכן, אם היא עדיין פתוחה בזכרון המכשיר, זה ייקח בערך חצי שניה. כשמצלמים ילדה מחייכת, לפתיחה מהירה של המצלמה יש ערך רב ביותר. גם מיקוד התמונה זריז במיוחד ומתמודד לא רע בכלל עם תנועה מהירה של אובייקטים.

 

 מבט מקרוב על המצלמה של ה-Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

צולם באמצעות Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

לסמסונג מעולם לא היתה בעיה בכל הקשור לתפקוד הסמארטפונים שלה כטלפונים לכל דבר. הרמקול חזק דיו כדי לאפשר שיחות בנסיעה ברכב פרטי, וגם רמקול האפרכסת עושה עבודה טובה. נקודה שייתכן וכבר שמתם לב שחשובה לי היא איכות השמע באזניות, וגם כאן ה-S6 לא מאכזב. למען האמת, איכות השמע באזניות ב-Galaxy S6 טובה משמעותית מזו של ה-LG G-Flex 2 אותו בדקתי לפני מספר שבועות.

החשש הכי כבד שהיה לי לגבי ה-Galaxy S6 היה קשור לסוללה. לראשונה בסדרת ה-S של סמסונג, מכשיר ללא אפשרות להחלפת סוללה. זה לא שאני מסתובב עם סוללה נוספת ומחליף בין שתיהן במהלך היום. החיבה שלי למכשירים בעלי סוללה נשלפת קשורה לטווח הארוך. בעוד שנה מהיום הסוללה תישחק ממחזורי טעינה רבים ועדכוני גרסה שכמעט אף פעם לא משפרים את ההיבט הזה במכשיר. בשלב הזה, הייתי שמח אם הייתי יכול להחליף את הסוללה באחת חדשה, בצורה פשוטה. כבר ניסיתי לעשות זאת לבד במכשיר שלא הייתי אמור לעשות זאת בו, והתוצאה היתה הרס של המכשיר עצמו וקניית ה-Galaxy S4 במקומו. בגלקסי אס 6 סמסונג עושה שימוש בסוללה בקיבול של 2550mAh, קיבול נמוך מזה של ה-S5 של שנה שעבר, ואפילו טיפה נמוך יותר מזה של ה-S4. תוסיפו לכך את החומרה המתקדמת יותר, ובייחוד את המסך התובעני, ותקבלו תנאי פתיחה לא אופטימיים במיוחד. בפועל, המכשיר הצליח לסחוב לי ללא טעינה, בשימוש סטנדרטי עד השעה 17:30-18:00, בהנחה והוצאתי אותו מטעינה בשעה 07:00. לא מרשים במיוחד, אבל גם לא נורא. מצד שני, כשלוקחים בחשבון שאלו הנתונים האופטימליים של הסוללה הזאת שלא תוכלו להחליף, העתיד לא נראה ורוד במיוחד. מה בכל זאת ניתן להגיד לזכותו של ה-S6 בתחום הסוללה? יש כאן טעינה אלחוטית בשני התקנים העיקריים בשוק, Qi ו-PMA. בנוסף, הוא נטען ממש מהר. הוא נטען הכי מהר כשהוא מחובר למטען מקורי של סמסונג התומך בטעינה מהירה. סמסונג מבטיחה ומקיימת בעניין זה: בתוך כחצי שעה ניתן לטעון את המכשיר עד לרמה של 50%. כדי לשמור על אורך החיים של הסוללה, קצב הטעינה הזה מאט לקראת סוף הטעינה. למען ההגינות יש לציין כי גם בחיבור למטען אחר (בתנאי שמדובר במטען עם זרם של 2 אמפר), הטעינה די מהירה.

הגלאקסי אס 6 הוא מכשיר חשוב מבחינתה של סמסונג. זה לא המכשיר שיקבע עבורה האם להיות או לחדול. עם כל השנה הקשה שעברה עליה, עדיין מדובר ביצרנית שנכון להיום, מעטות החברות שבכלל יכולות לחלום לקרוא עליה תיגר. ובכל זאת, השקה של מכשיר נוסף כמו ה-S5, היתה עשויה לגרום לקהל לפזול באופן משמעותי יותר אל המכשירים של המתחרות שלה. כמכשיר בפני עצמו, ה-S6 הוא סמארטפון נפלא, יפיפה, עם מצלמה נהדרת וזריז מאוד. אז איפה כאן הבעיה? ובכן, במחיר ההשקה. ה-S4 וה-S5 שמרו על מחיר השקה זהה: 3500 ש"ח בישראל. מחיר לא זול במיוחד, אבל לפחות עשו בסמסונג מאמצים שלא לחרוג ממנו. מעבר לכך, במחיר הזה הייתם מקבלים מכשיר שניתן להוסיף לו נפח אחסון מכובד באמצעות כרטיס זכרון, מה שהיה מייתר את הצורך בגרסא בעלת נפח אחסון פנימי גדול יותר מ-16 גיגה. במקרה של האס 6, סביר להניח שלא באשמת הנציגות המקומית, המחיר הזה נפרץ, וכעת עבור הגרסא הזולה ביותר, Galaxy S6 32GB, תיפרדו מכמעט 3800 ש"ח. זה לא נשמע הרבה, אך עבור מי שמגיע ללב ההחלטה על קנייה, ההתבלטות בין ה-S6 ל-S6 edge היא קשה למדי. קשה לי לראות מי יראה את השניים זה לצד זה ויחליט לבחור דווקא ב-S6 הרגיל. מחיר של ה-edge עומד על כמעט 4300 ש"ח, שזה כבר רחוק משמעותית מה-3500 ש"ח שנראו יקרים עד כה.

Samsung Galaxy S6 (צילום: גד גניר)

במצב כזה, התחרות של סמסונג היא לא באמת מול אפל. היא גם לא מול LG, או HTC או סוני. מי שמאיים על סמסונג הן חברות כמו OnePlus, כמו Xiaomi, Huawei, Meizu ואפילו אסוס. כל החברות הללו מציגות אלטרנטיבות זולות, המספקות חויית שימוש שהולכת ומשתפרת משנה לשנה. סמסונג, שראתה את אפל לנגד עיניה כשתכננה את ה-S6 בחרה להתעלם מהאיום הזה (או אולי להתמודד איתו באמצעות מכשירים אחרים, מסדרת ה-A שלה לדוגמא), וליצור מכשיר High End הנושא מחיר יקר מאי פעם ובכך לבדל את עצמה מהאחרות. במילים אחרות: במקום להוזיל עלויות, ולהלחם ביצרניות סיניות במגרש המחיר שבו היא בבעיה, החליטה ללכת לכיוון השני, וליצר מכשיר יקר באופן קיצוני כמו ה-edge, מכשיר שספק אם נראה משהו דומה לו אצל היצרניות הסיניות בשנה הקרובה. האם זה צעד נכון מבחינה טקטית? מהדיווחים של סמסונג על מכירות המכשירים החדשים, כנראה שזו לא היתה טעות. האם זה נכון ברמה האסטרטגית? קשה יותר לקבוע.