בסוף שנת
2008 היינו בעיצומן של הכנות לחתונה. אני ואשתי התרוצצנו בין גני אירועים ואולמות
עד שמצאנו אחד שהרשים אותנו מספיק כדי שנחזור לשם לראות איך המקום נראה בזמן
אירוע. מדובר בגן אירועים קטן באיזור השרון, אך אקסלוסיבי, וחתונה שם היא עניין
יקר יחסית. כשאנחנו סגורים כמעט באופן סופי על הגן הזה, הגענו לשם לפני אירוע.
בתוך כמה דקות הבנו שזה לא יהיה המקום שבו נתחתן: חצי מהשולחנות באירוע לא היו
מכוסים במפות, לא היו עליהם פרחים ובאופן כללי זה היה נראה רחוק מאוד ממה שתיאר
לנו בעל המקום בפעם הראשונה שביקרנו שם. ניסינו לשאול את בעל המקום אם מדובר במשהו
שהם מתכוונים לסדר, והתשובה שלו לכל שאלה היתה "לא לא, ככה זה, זה לצעירים,
הם ממילא רוקדים כל האירוע, מה אכפת להם אם יש או אין מפות?".
מאז, בכל פעם שאני נתקל במוצר המיועד "לצעירים", אני נעשה חשדן. איכשהו, במשך השנים התקבעה הקונספציה שצעירים הם אוכלוסיה שניתן לחסוך עליה. גם בתחום הסלולר, התפיסה הזאת פופולארית במיוחד, וברוב הזמן מכשירים המיועדים לצעירים הם מכשירים פלסטיקיים, חלשים, קטנים וזולים, הרי הצעירים האלו נוטים ליפול כל הזמן לבריכה כשהטלפון בכיס שלהם, לא חבל לקנות להם אייפון?
ואז סיפרו
לי על ה-Samsung Galaxy A5.
טלפון שסמסונג מייעדת אותו לצעירים, כאלו העושים שימוש נרחב ברשתות חברתיות.
אישית, ההגדרה הזאת נשמעה לי מפוקפקת. כפי שהסברתי, יש לי בעיה עם חברות שמייעדות
מכשירי ביניים לשוק הצעיר במקום להבין שצעירים רוצים אייפון (ועדיף מהדגם החזק
ביותר) או מכשיר אנדרואיד חזק. בקיצור, נקודת הפתיחה של ה-Samsung
Galaxy A5 היתה די בעייתית מבחינתי.
במהלך השנה
האחרונה, סמסונג הפנימה את הביקורת שנמתחה עליה לגבי עיצוב המכשירים שלה. הביקורת
הזו הגיעה לשיאה בהשקת ה-Galaxy S5
כשאחרי חרושת השמועות התברר כי בסופו של דבר גם מכשיר הדגל החדש של החברה עשוי
כולו מפלסטיק. הסנונית הראשונה לשינוי בתפיסה הזאת הגיעה בדמותו של ה-Samsung Galaxy Alpha, המכשיר הראשון של החברה שכלל מסגרת מתכת,
ולאחר מכן גם ה-Note 4 כלל
מסגרת שכזאת. סדרת ה-A החדשה של סמסונג היא למעשה צאצא של אותה
סדרת Alpha שהספיקה להתבטל בינתיים לאחר השקה של דגם
אחד בלבד. כל ההקדמה הזאת באה לספר לכם שה-Samsung Galaxy
A5 נראה מצוין. הוא דקיק, משלב מתכת ופלסטיק
מאוד איכותיים, הוא קליל, ולראשונה זה נראה כאילו מישהו בסמסונג הבין שגם צעירים
לא מוכנים להתפשר על מראה הטלפון שלהם. למען האמת, מדובר באחד המכשירים היפים ביותר שסמסונג הוציאה לשוק בשנים האחרונות.
המפרט הטכני של ה-Galaxy A5 פחות מלהיב, אם כי הוא בהחלט עושה את העבודה. בתוכו תמצאו מעבד Snapdragon 410. זהו מעבד התומך בדור רביעי, וכולל ארבע ליבות עיבוד במהירות 1.2 גיגהרץ. העניין המיוחד במעבד הזה הוא שמדובר במעבד 64 ביט, כמו זה שב-HTC Desire 820. בזמן שעבר מאז שבדקתי את ה-Desire 820 הספקתי לברר קצת מה כל כך טוב ב-64 ביט. באופן צפוי, מסתבר שלמשתמש הפשוט, ה-64 ביט לא ממש משנים משהו. המקום היחיד בו זה אמור לבוא לידי ביטוי זה במכשירים בעלי זכרון של 4 גיגה ומעלה (המכשיר היחיד עם זכרון RAM בנפח כזה הוא ה-Asus Zenfone 2). מצד שני, הארכיטקטורה לפיה בנויים מעבדי 64 ביט (בשל העובדה שמדובר במעבדים חדשים, ולא בשל העובדה שהם תומכים ב-64 ביט) היא אפקטיבית יותר מזו של מעבדים ישנים יותר, דבר התורם משמעותית לביצועים של טלפונים עם מעבדים כאלו. יחד עם זכרון RAM בנפח 2 גיגה, ה-Galaxy A5 מציע חויית שימוש טובה מאוד, תנועה חלקה זריזה (למרות שמהירות השעון של המעבד כאמור היא 1.2 גיגהרץ) וללא קריסות או תקלות כלשהן. למשחקים פשוטים,רשתות חברתיות ופעילות שגרתית זה מספיק בהחלט. זכרון האחסון עומד על 16 גיגה, וניתן להרחבה (בניגוד לאלפא) באמצעות כרטיס זכרון מסוג MicroSD. גם המסך דומה מאוד לזה שהיה ב-Galaxy Alpha: אמנם מעט גדול יותר, 5 אינטש (לעומת 4.7) אך באותה טכנולוגיה (Super AMOLED) ובאותה רזולוצייה, 1280 על 720 פיקסלים. עבור 99% מהאוכלוסיה זה מספיק בהחלט, בעיקר בגלל הצבעים המרשימים של מסכי AMOLED, אך גם החדות מספקת.
המצלמה בגב ה-Samsung Galaxy A5 זהה על הנייר לזו של ה-Galaxy S4. מצלמת 13 מגה פיקסל, עם אפשרות לצילום וידאו ברזולוציית 1080p ב-30 פריימים לשניה. כמו הגלאקסי אס 4, גם ה-A5 מצלם תמונות חדות, מתמקד מהר יחסית ועבור רוב האנשים מצלמה כזאת היא מצויינת. מצלמת הסלפי הקדמית היא מצלמה ברזולוציה מכובדת (יחסית למצלמות קדמיות רבות אחרות) של 5 מגה פיקסל, והיא מפיקה תמונות סבירות, לא יותר מזה. אם כבר דיברנו על סלפי, כחלק ממהלך יחצני, סמסונג ניסתה והצליחה לקבוע שיא גינס למספר תמונות הסלפי הרב ביותר שצולם בתוך 24 שעות. לא ברור מה השיא הזה בא להוכיח, אך הטלפונים שהיו שותפים לשיא הזה ושימשו את עוברי האורח שסמסונג נעזרה בהם, היו המכשיר הזה, ה-Samsung Galaxy A5 ומכשיר זול יותר בסדרה, ה-A3. אגב, פיצ'ר חמוד (שדומה לו קיים גם ב-LG G3) הוא הפעלת צילום סלפי באמצעות מחוות כף יד. מציגים את היד למצלמה, מורידים אותה, והפעולה הזאת מפעילה צילום בהשהיה של שתי שניות. חביב.
כטלפון הוא מציג ביצועים סטנדרטיים לכל דבר, ולא מתבלט לכאן או לכאן. איכות ועצמת השמע הן ברמקול והן באפרכסת חזקים מספיק מבחינתי, אבל לא יוצאי דופן. בתוך הגוף הדקיק של ה-Galaxy A5 נדחסה סוללה בקיבול של 2300mAh. אם אני לא טועה זו הפעם הראשונה שסמסונג מייצרת מכשיר שלא ניתן לפרק ולהחליף את הסוללה שלו בכזאת קלות. הסוללה לא הרשימה במיוחד אך גם לא איכזבה. ברוב הפעמים היא הצליחה להחזיק מעמד כמעט יום שלם וזה לא רע. מצד שני, בעוד שנה, כאשר הסוללה הזאת תעבור כמה מאות מחזורי טעינה, ביצועיה יהיו חלשים יותר וללא התערבות מעבדה, לא ניתן יהיה להחליפה.
באמצעות ה-Galaxy A5,
סמסונג מנסה להוכיח שגם מכשיר ביניים, מכשיר לצעירים, יכול להראות מעולה. המראה
הזה מגיע עם מחיר לא זול במיוחד של כמעט 2200 ש"ח. אז מצד אחד, בהשוואה ל-Galaxy
Alpha שתומחר בצורה שערורייתית, ה-A5
זול יחסית ומעשית, מדובר בשני מכשירים דומים מאוד מבפנם ומבחוץ. מצד שני, מחירו של מכשיר הדגל של סמסונג לשנת 2014, ה-Galaxy S5
הספיק להישחק בשלב זה של השנה, רגע לפני השקת ה-S6.
נכון להיום הפער במחיר בינו לבין ה-A5 הוא
זניח אך ה-S5 עדיין מציג ביצועים ומצלמה טובה יותר, וגם
עמיד למים. ולמרות זאת, אם אני צריך לשפוט את ה-A5
בפני עצמו, אז הוא ללא ספק מכשיר מצוין שחויית השימוש בו מזכירה מאוד את זו של
מכשירים יקרים יותר של סמסונג, אבל בתוך מעטפת דקיקה, יפה ובנויה היטב.
Samsung Galaxy A5 (צילום: גד גניר) |
מכשיר חרא שמתחמם בכל שיחה אחרי דקה אתה לא יכול להחזיק אותו בכלל אם אין כיסוי
השבמחקמכשיר חרא שמתחמם בכל שיחה אחרי דקה אתה לא יכול להחזיק אותו בכלל אם אין כיסוי
השבמחקהוסף רשומת תגובה