כזה ניסיתי: HTC Desire Eye

מי אתם, חובבי הסלפי, ואיך ייתכן שיצרניות הסלולר מוכנות ללכת כל כך רחוק על מנת לשפר את חויית הצילום הזאת, ולספק את היצר הנרקיסיסטי שלכם? שני מכשירים שבדקתי בתקופה האחרונה, ה-Samsung Galaxy Note 4 וה-HuaweiAscend P7 כללו יכולת לצילום סלפי פנורמי, ומצלמות קדמיות מצוינות, אך לאחרונה הגיע אליי מכשיר שגורם לשני אלו, לפחות בהיבט הספציפי של צילומי סלפי, להחוויר. אני מדבר כמובן על ה-Desire Eye, המכשיר החדש ביותר של HTC שעשה עלייה בשבועות האחרונים לישראל, ומיועד לכם, האנשים שהבעיה העיקרית בחייהם היא שהצילומים העצמיים שלהם אינם איכותיים מספיק.

HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

אל מצלמת הסלפי נגיע אח"כ. בסופו של דבר, עדיין מדובר בסמארטפון, ובמקרה של ה-Desire Eye מדובר בסמארטפון עם מפרט מרשים, למרות השיוך לסדרה הזולה יותר של HTC, סדרת Desire. למען האמת, במבט על המפרט בלבד, אין ממש הבדלים בינו לבין מכשיר הדגל של HTC נכון להיום, ה-HTC One (M8). מה זה אומר? מעבד Snapdragon 801 בעל ארבע ליבות במהירות 2.3 גיגהרץ, זכרון RAM בנפח של 2 גיגה, אחסון פנימי בנפח 16 גיגה, ואפשרות הרחבת זכרון באמצעות כרטיס Micro SD. אפילו המעבד הגרפי נשאר כשהיה ב-M8, Adreno 330. בשימוש יומיומי המפרט הזה מתורגם לפעולה זריזה ביותר, בדיוק כפי שזה היה ב-One (M8). אפליקציות נפתחות במהירות והמכשיר משדר יציבות ויכולת להתמודד עם ריבוי משימות ללא בעיה. למען האמת, מדובר באמת באחד המכשירים הכי מהירי תגובה שיצא לי להניח את ידיי עליהם. אמרתי זאת בעבר על מכשירים של HTC ואומר זאת שוב, Sense, הממשק הייחודי ש-HTC מפתחת במשך שנים מעל מערכת ההפעלה אנדרואיד, נראה מצוין ומספק כאן חויית שימוש נוחה ולא מכביד על המכשיר כפי שזה היה בגרסאות הראשונות שלו. המסך של ה-Desire Eye בגודל 5.2 אינטש, ברזולוציה של 1920 על 1080 פיקסלים מציג תמונה איכותית ביותר, בהיר, חד ומתפקד לא רע גם בחוץ באור יום.

העיצוב החיצוני של ה-Desire Eye הוא ייחודי. לא, זו לא דרכי להגיד "הוא מכוער", זו פשוט הדרך שלי להגיד שהוא נראה בתמונות כמו הטלפון האחרון שהייתי מתלהב מהעיצוב שלו. בשנים האחרונות התקבעה תפיסה לפיה סמארטפון יפה=סמארטפון ממתכת, ו-HTC עם ליין מכשירי ה-One מהשנה ושנה שעברה, היא אחת משתי אשמות (השניה היא אפל כמובן) בהתהוותה של התפיסה הזאת. ה-Desire Eye, כנצר למשפחה של מכשירים פחות יוקרתיים, מתהדר בגוף פלסטיק, אך מדובר בפלסטיק מאוד איכותי, המשלב שני גווני צבע (ביחידה אותה אני קיבלתי מדובר בגווני כחול). בזויות מסוימות זה נראה כמו קייס TPU זול, ובחלק מהמקרים הפלסטיק הזה מצליח להראות צעיר, רענן ואטרקטיבי יותר ממכשירים המשלבים מתכת בגופם. אם תשאלו אותי אישית (וסביר להניח שתשאלו אותי אישית, אחרת, מה אתם עושים כאן?) אז לדעתי ה-Desire Eye נראה מעולה. פרט חשוב לגבי ה-Desire Eye, זהו הטלפון הראשון מבית HTC אשר נושא בתקן IPX7 שמשמעותו עמידות למים בעומק של עד 1 מטר, במשך 30 דקות. על מנת להסיר ספק, HTC מוסיפה הערה כי אין לעשות שימוש במכשיר מתחת למים, לפיכך, חכו עם המזימה לצילום סלפי עם הכיתוב האפשרי "בעומק 5 מטר עם הכרישות שלייייייייי!!" למכשיר אחר.

HTC Desire Eye, פלסטיק בשני גוונים שונים של כחול (צילום: גד גניר)

ה-One M8 היה הטלפון הראשון של HTC בעידן שלאחר הפרידה מ-Beats. במקום מותג הסאונד הנודע, שילבה HTC במכשיריה אקולייזר מובנה בשם המביך BoomSound. ב-One M8, בשילוב עם הרמקולים הסטריאופוניים האימתניים, התוצאה היתה נהדרת, ונשמעה נפלא. ב-Desire Eye שולבו ככל הנראה רמקולים פחות מרשימים. האיכות נשארה דומה, אך העוצמה נמוכה יותר. אקולייזר BoomSound נכנס לפעולה בהאזנה למוזיקה דרך הרמקולים או דרך אוזניות חוטיות. משתמשים באזניות בלוטות' סטריאופוניות? התכוננו לפשרה באיכות הסאונד, כי BoomSound לא עובד בשימוש באוזניות כאלו. התפקוד של הרמקולים בשיחות מספק, אך לא יוצא דופן, וכנ"ל גם לגבי איכות ועוצמת השיחה ברמקול האפרכסת. אם אנחנו מדברים על דברים מספקים בלבד – ניתן לומר זאת גם על סוללת המכשיר, בקיבול של 2400mAh, אשר מחזיקה מעמד בשימוש סטנדרטי במשך יום שלם, אך לא מעבר לכך.

חלקו האחורי של ה-HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

שם המכשיר, Desire Eye, ניתן לו ללא ספק בזכות עדשת המצלמה הקדמית המרשימה הממוקמת במרכז חלקו העליון של המכשיר. אם תשאלו אותי "ציקלופ" היה שם מגניב ומתאים הרבה יותר, אבל אף אחד לא באמת שואל אותי. המצלמה הקדמית של ה-Desire Eye זהה לחלוטין למצלמה האחורית, בחירה לא שגרתית מצידה של HTC שרק מבליטה את הדגש ששמו כאן על נושא צילומי הסלפי. למי שמתעניין, מדובר במצלמה ברזולוציה של 13 מגה פיקסל, עם מנגנון פוקוס אוטומטי ופלאש כפול עם שני גוונים. קראתם נכון, גם במצלמה הקדמית של ה-Desire Eye יש פלאש. בפעמים הראשונות שעשיתי שימוש במצלמה הקדמית כדי לצלם תמונות סלפי, הפעלתי את הפלאש וניסיונותיי שלא להסתנוור הקשו עליי מאוד לשמור על Duck Face משכנע. ברצינות, אני לא מצליח לחשוב על אדם אחד שהיה רוצה להסב לעיניו את הנזק שמבט ישיר וממושך בפלאש הזה יכול לגרום.

מבט מקרוב על המצלמה הקדמית של ה-HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

סלפי בעבודה (צילום: גד גניר)

"אבא, אנחנו בג'ימבורי, תן לי ללכת לשחק!" (צילום: גד גניר)

כמצלמת סלפי אין כאן הפתעות, היא מפיקה תמונות איכותיות מאוד, טיפה פחות איכותיות ממה שצפיתי, אך עדיין מדובר בטלפון הסלפי הטוב ביותר בשוק כיום. חייבים להיות הוגנים כאן. צילום סלפי, כלומר, צילום של אובייקט מאוד קרוב שמחזיק את המצלמה באופן לא יציב במיוחד הוא אתגר לא פשוט, אך ה-Desire Eye מספק תוצאות מצוינות. המצלמה האחורית, הזהה כאמור למצלמה הקדמית, מפיקה תמונות חדות, עם צבעים נאים, ולמען האמת לא נופלת ברמתה מזו שבמכשיר הדגל של HTC.

מבט מקרוב על המצלמה האחורית של ה-HTC Desire Eye (צילום: גד גניר)

צולם באמצעות המצלמה האחורית של ה-HTC Desire Eye

הבניין בו אני עובד (צילום: גד גניר)

מה שנותר מהעמוד בכניסה לחניון אחר הסערה של שבוע שעבר (צילום: גד גניר)

השלט שקרס בכניסה למקום העבודה שלי (צילום: גד גניר)

מחירו של ה-Desire Eye אצל היבואנית עומד על 2800 ש"ח. הפרופיל המתבקש של לקוחות חובבי צילומי סלפי הוא בני נוער. מחיר כזה ממקד את קהל היעד של המכשיר הזה לבני נוער עם הורים שאין להם בעיות כלכליות. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שלמרות השתייכותו למשפחת Desire, למרות העיצוב הצעיר, ולמרות ההתמקדות בצילומי סלפי, המכשיר הזה הוא לגמרי בליגה של הגדולים, ומספק חויית שימוש אשר דומה ב-99% מהזמן לזו של ה-One M8.