כאלו ניסיתי: Jabra ROX

כבר סיפרתי לכם בעבר על אוזניות הבלוטות' הסטריאופוניות הראשונות שקניתי. למי שלא עוקב, אספר בקצרה: היו אלו אוזניות של Jabra, אוזניות On-Ear עם קשת עורפית (היתה תקופה שזו היתה תצורה פופולרית מאוד ומשום מה נעלמה). את הקנייה הזאת ביצעתי אי שם בשנת 2008, בתקופה בה אוזניות כאלו היו סוג של צעצוע למאמצים מוקדמים שמוכנים להתפשר פה ושם. האוזניות האלו נראו מצוין, היו נוחות מאוד על הראש והאזניים ואפילו סיפקו איכות שמע לא רעה יחסית לאזניות בלוטות' של אותה תקופה. מצד שני, האוזניות האלו היו כשלון, לפחות מבחינתי: מהרגע הראשון שהאזנתי באמצעותן לטלפון סבלתי משינויים בקצב הנגינה וניתוקים, תקלות שלא ניתן להתעלם מהן או לחיות איתן בשלום. ההתנסות הבאה שלי עם אוזניות בלוטות' סטריאופניות של ג'אברה היתה בחודש ינואר השנה, עם ה-Revo Wireless, אוזניות יקרות (לטעמי), אבל נפלאות.

Jabra ROX (צילום: יח"צ)

וזה מוביל אותי לאוזניות איתן ביליתי את השבועיים האחרונים, ה- Jabra ROX Wireless, אוזניות In-Ear אשר הושקו בחו"ל כבר בחודש אפריל, אך את העלייה הרשמית שלהן לארץ עשו ממש בשבועות האחרונים. כאן אני רוצה רגע לעצור ולספר לכם קצת על חייו של בלוגר טכנולוגיה המתמקד בסקירת מוצרים. לרוב, המוצרים שאני מקבל, עברו כבר אצל עיתונאים אחרים, או אפילו בעלי תפקידים שונים אצל היבואנית עצמה. במקרה של ג'אברה, הם מקפידים לשלוח לי מוצרים חדשים, אטומים וסגורים שחויית האנבוקסינג שלהם אמיתית ומרגשת כאילו קניתי בעצמי אותם. ב-ROX, החויה הזאת נמשכה ונמשכה, עד שבשלב מסוים קלטתי שעברו כמעט 10 דקות מרגע שהתחלתי לפתוח את האריזה ועד שהצלחתי להתיר את האוזניות מהקיבוע שלהן בתוכה. המון חתיכות נייר דבק שקוף, גומיות ומה לא, הצמידו אותן למעמד שקוף בתוך האריזה, כשאפילו החוט המקשר ביניהן מלופף בצורה שמסבכת את העניינים. אז נכון, האריזה היא אחד הדברים הכי פחות חשובים בעת קנייה של מוצר, אבל אם ג'אברה מחליטה להשקיע כל כך באספקט הזה, שתשקיע גם מחשבה באיך להקל על הרוכשים לחלץ משם את האוזניות במהרה.

אריזת ה-Jabra ROX (צילום: גד גניר)

לאחר מספר דקות וקללות הצלחתי לחלץ את האוזניות, והגיע הזמן להכניס אותן לאוזניים. כבר ציינתי מספר פעמים בעבר שאוזניות הן מוצר שהרושם לגביו מאוד סובייקטיבי בגלל העובדה שסאונד (ואני לא מדבר על מקרי הקיצון של אוזניות טובות מאוד או אוזניות גרועות מאוד) הוא עניין של טעם והעדפה אישית. במקרה של אוזניות In-Ear, הסובייקטיביות מעלה הילוך מאחר ולכל אחד יש מבנה אוזן שונה קצת. בניגוד לאוזניות קשת, שפשוט מונחות מעל האוזן, באוזניות כמו ה-ROX צריך להכניס אותן לתוך תעלת האוזן, לוודא שהן אוטמות רעשים מבחוץ, לוודא שהן יושבות כמו שצריך בתוך האוזן, שהן לא כבדות מדי ועוד מיליון משתנים אחרים שמשפיעים על נוחות השימוש בהן. Jabra כוללת בתוך אריזת האוזניות מגוון סטים של כריות סיליקון (אחד מהם, המועדף עליי, הוא סט שנראה כמו שתי כריות סיליקון שהודבקו זו לזו ואוטם את תעלת האוזן בצורה הטובה ביותר, לפחות אצלי), ותוספת גומי המתיישבת בתוך האוזן ומונעת מהן לזוז או ליפול. התוספת הזאת אינה המצאה ייחודית של ג'אברה וכבר ראיתי אותה בעבר, אך לקח לי זמן להבין איך להשתמש בה, ואז גם להבין איזה מבין הסטים השונים שקיבלתי, הכי מתאים למבנה האוזן שלי. בסופו של דבר, מרגע שפתחתי את המעטפה עם האוזניות, ועד לרגע שבו הן ישבו בצורה נוחה באוזן שלי, עברו כ-20 דקות בערך.

סט כריות הסיליקון שהעדפתי - Jabra ROX Wireless (צילום: גד גניר)

מרגע שהתאמתי אותן לאוזן, הן ישבו שם בצורה מאוד יציבה. ניסיתי לרוץ איתן קצת והן נשארו במקומן. ג'אברה לא מגדירה אותן כאוזניות ספורט, אך הן בהחלט יכולות לשמש למטרה זאת, והעובדה שהן עמידות באבק והתזות מים (שימו לב, התזות מים, אל תלכו לשחות איתן) רק מוסיפה לכך. הן טיפה כבדות, בגלל שחלקן החיצוני עשוי מתכת.

פטנט נחמד שג'אברה שילבה כאן הוא מגנטים. כאשר הופכים אתן האוזניות ומצמידים אותן זו לזו על הגב, הן נכנסות למצב שינה. מפרידים ביניהן ומיד הן נדלקות ומתחברות לטלפון שלכם. אני חובב גדול של הדלקה וכיבוי פיזי של מוצרי בלוטות'. לחיצה ממושכת זה משהו שאני תמיד שוכח לעשות, אבל אין פשוט יותר מהצמדה של האוזניות זו לזו כדי לכבות אותן. צריך לזכור שהשיטה הזאת לא מושלמת ואם אתם מתכננים לאכסן אותן בתיק, עדיף בכל זאת לבחור באופציה של כיבוי קונבנציונלי מאחר וקל מאוד להפריד בין המגנטים האלו.

הסנכרון שלהן מתבצע בצורה סטנדרטית: לחיצה ארוכה על הכפתור האמצעי בשלט שעל החוט המקשר בין האוזניות, והן נכנסות למצב הצמדה. מחפשים אותן באמצעות הטלפון, בוחרים בהן, וזהו. עצלנים? תמיד תוכלו לוותר על התהליך הזה ופשוט להצמיד אותן לגב הטלפון שלכם (שימו לב שאתם מצמידים את שלט האוזניות, ולא את האוזניות עצמן), במידה ויש לו תמיכה ב-NFC ושניהם כבר יעשו את העבודה בשבילכם בתוך שניות בודדות בלי לחיצות ובלי מאמץ. את האוזניות האלו התאמתי ל-HTC Desire 610, ול-Samsung Galaxy S5. בשניהם ההתאמה התבצעה בקלות וללא בעיות.

 

מבט מקרוב על שלט ה-Jabra ROX Wireless (צילום: גד גניר)

הגענו לעיקר. ראשית, כמו כל אוזניות In – Ear אחרות, האופן שבו הן יושבות בתוך האוזן משפיע משמעותית על איכות הצליל שתקבלו מהן. איטום הוא שם המשחק כאן, ואם האוזניות יושבות במקומן כראוי, תהנו מהאיכות המקסימלית שהן מסוגלות להפיק. ה-Jabra ROX מפיקות סאונד מצוין. הבאסים חזקים מספיק אך לא מאפילים על צלילים אחרים. צלילי המיד והצלילים הגבוהים היו חדים ומדוייקים, אם כי כבר יצא לי לשמוע אוזניות שהצטיינו יותר בתחומים האלו. כמו בכל אוזניות אחרות של ג'אברה, מצורף כאן קוד לשימוש באפליקציית הנגן הייחודית של ג'אברה בטלפון שלכם. ייחודו העיקרי של הנגן הזה הוא היכולת שלו לעשות שימוש בדולבי דיגיטל פלוס, טכנולוגיית סאונד שאמורה לשפר משמעותית את חויית ההאזנה באוזניות מתאימות. כפי שכבר ציינתי בפוסט שלי על ה-Jabra Revo Wireless, גם כאן ב-ROX הנגן הזה לא משפר חויית השמיעה אילא להיפך, מגביר בעיקר את הבאסים שבולעים את כל השאר.

זמן הסוללה של ה-ROX עומד על 5.5 שעות, לפי ג'אברה. מהניסיון שלי הן בהחלט הגיעו לטווח הזמן של 5 שעות האזנה. זה לא רע, אבל זה לא מדהים. טעינה שלהן ממצב ריק לחלוטין למצב מלא אורכת כשעתיים וחצי, איטי משהו.

שקע טעינה מסוג MicroUSB, מתחת למכסה המתכת (צילום: גד גניר)

מחירן של ה-Jabra ROX בארץ עומד על 599 ש"ח (המחיר המומלץ לצרכן, לפי היבואן). יקר מאוד, אך ביחס למחירן של אוזניות אחרות ברמות האלו בארץ, מדובר במחיר כמעט נסבל. אם לכם, בניגוד אליי, זה לא נראה יקר מדי, תוכלו להנות מאוזניות שנשמעות מצוין, עמידות, שיושבות (לאחר דקות ארוכות של התאמה ראשונית) מצוין בתוך האוזן ולא יוצאות משם בקלות.