כזה ניסיתי: HTC Desire 610

מטבע הדברים, מכשירי High End תופסים את כל הכותרות כאשר יצרניות סלולר מכריזות על ליין חדש של טלפונים סלולריים במקרה של של סדרת מכשירי הדיזייר, סדרה שהיתה פעם סדרת ה-High End של HTC והיום מצטיינת בעיקר בתור סדרת כל המכשירים שאינם שייכים לסדרת ה- Oneהיוקרתית, כל השקה היא השקה מינורית וצנועה. כך גם היתה ההשקה של ה-Desire 610 וה-Desire 310, שני מכשירים זולים יחסית לשאר הקטלוג של HTC, וגם צנועים מבחינת מפרט טכני. ה-Desire 610 אותו קיבלתי לבדיקה הוא החזק יותר מבין השניים וגם מעט יקר יותר, אך למחיר עצמו נגיע אח"כ.

HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מתחת למכסה המנוע תמצאו את ערכת השבבים Snapdragon 400 של קוואלקום, יחד עם מעבד בעל ארבע ליבות הפועלות במהירות 1.2 גיגהרץ.  את ערכת השבבים הזאת ניתן למצוא גם ב-Samsung Galaxy S4 Mini הותיק בשוק, וב-Motorola Moto G, אחת הבחירות הפופולריות בחו"ל למכשירי Value for Money.  זכרון ה-RAM צנוע ומגיע בנפח של 1 גיגה בלבד, וכך גם נפח האחסון הפנימי בנפח 8 גיגה (אך ניתן להרחיבו באמצעות כרטיס זכרון חיצוני). בתפעול יומיומי, הדיזייר 610 מתפקד מצוין. ייתכן והדבר קשור לכך שהוא מריץ גרסא מתקדמת יחסית של מערכת ההפעלה אנדרואיד, גרסא 4.4.2 קיט קאט, אשר אמורה להיתמך גם במכשירים בעלי נפח זכרון RAM של 512 מגה בייט בלבד. המקומות היחידים בהם המפרט הצנוע בכל זאת נותן את אותותיו הם במעבר בין אפליקציות פתוחות. ל-HTC יש טכניקה שבה בחזרה לאפליקציה מסויימת, המסך מציג תמונה מטושטשת של המסך האחרון שבו השארתם את האפליקציה, במקום מסך שחור לחלוטין. נתקלתי בעניין הזה עוד בימי ה-HTC One X שלי, וזה היה נראה כמו טריק בעיצוב ממשקי משתמש שנועד לגרום לך להרגיש שהמעבר לאפליקציה היה מהיר, אבל כל עוד היא לא עלתה, לא ניתן באמת להשתמש בה. חשוב להדגיש שזו תופעה שאורכת כחצי שנייה עד שנייה, אבל זה מורגש. למעט עניין זה, לא חשתי באיטיות כלשהי במכשיר, והוא תיפקד מעולה רוב הזמן. פרט חשוב שמתחיל להיות רלוונטי ממש בימים אלו: הדיזייר 610 תומך ברשת ה-LTE של פרטנר וככל הנראה רשתות דור רביעי של מפעילות אחרות, כולל המפעילות הוירטואליות המשויכות אליהן (אני ניסיתי זאת עם המפעילה 012)

לוגו רשת הדור הרביעי - HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מסך ה-Desire 610 הוא מסך סביר לכל היותר. הנתונים הטכניים שלו לא מעוררים ציפיה ובצדק: רזולוציה של 540X960 פיקסלים הנמתחת על מסך בגודל 4.7 אינטש, כן כן, אפילו לא רזולוציית HD. הרזולוציה הזאת במסך בגודל כזה, נותנת לכם 234 PPI, טיפה גבוה יותר מה-HTC Desire 500 (שם זה רק 217 PPI), אך עדיין, גם אם לא ניתן להבחין בעין בפיקסלים, הוא נראה פחות מרשים וחד מהמסכים אליהם הורגלתי בחודשים האחרונים, אפילו במכשירים סיניים כמו ה-Doogee DG2014. לא שלא ניתן להתרגל לזה, פשוט בכל פעם שבדקתי משהו בגלאקסי אס 4 שלי, היה לי מאוד קשה לחזור לדיזייר 610 ולהתרגל מחדש למסך הזה. מעבר לענייני הרזולוציה, המסך הזה מרגיש חשוך מדי בעוצמות סבירות (בעוצמת תאורה מקסימלית הכל בסדר, פרט לחיסול הסוללה בפרק זמן קצר).

מסך הבית - HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

על הרושם המדכא שמשאיר המסך, מפצה ממשק ה-Sense 6 הנפלא של HTC. כפי שציינתי גם בפוסט על ה-One M8, מעבר לעובדה שאין באנדרואיד (לדעתי לפחות) ממשק נקי מסודר ויפה יותר מזה, הוא גם לא מכביד על המכשיר כמו דורות קודמים שלו. ה-Launcher של HTC כולל את מסך ה-BlinkFeed הכולל עדכוני מרשתות חברתיות ואתרים נבחרים, ואפילו ה-Kid Mode, סביבת עבודה לילדים שלכם בתוך הטלפון, כלולים בממשק, בדיוק כפי שהם כלולים בממשקים של מכשירים יקרים יותר של HTC. חלק מהאפליקציות הועברו בכלל ל-Play Store של גוגל כך שניתן יהיה לעדכנן מבלי לחכות לעדכון הגרסא הכללי, אשר צריך לעבור ראשית דרך המפעילות הסלולריות. בקיצור מבחינה ויזואלית, אין הבדל ממשי בכל מה שקשור לממשק בין ה-One M8 ל-Desire 610. תוספת קטנה ואקטואלית שיצרניות רבות נוטות שלא להוסיף למכשירים שלהן: רדיו FM. התקנתם את אפליקציית TuneIn Radio? יופי לכם, אתם משתמשים בחבילת הגלישה ומבזבזים סוללה בקצב מטורף. רדיו FM חסכוני מאוד בסוללה, וממשיך לעבוד גם באיזורים ללא קליטה. 

מסך ה-BlinkFeed ב- HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

וילון ההתראות - HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מגירת האפליקציות - HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

מבחוץ, ה-Desire 610 רחוק מאוד מה-One M8. אמנם בקווים כליים יש דמיון מסויים ביניהם המתבטא במיקום שני הרמקולים בחזית המכשיר, והפינות המעוגלות ההופכות את המכשיר לנוח לאחיזה. מצד שני, הדיזייר עשוי כולו פלסטיק. חלקו האחורי מפלסטיק בגימור חלק ומבריק (שמזכיר קייסים זולים), ובדפנות המכשיר ובחזית שלו, הגימור הופך למט. את המסך מקיפה מסגרת שחורה לא דקה במיוחד, מחזה קצת מוזר בעידן שבו היצרניות עושות מאמצים ניכרים להגדיל את המסכים על חשבון רוחב המסגרת. חלק מהאנשים שראו את המכשיר טענו שהוא מזכיר במידה מסויימת את ה-iPhone 5C, הגרסא הזולה והפלסטיקית של ה-5S. המכשיר שאני קיבלתי הגיע בצבע כחול, אך קיימים גם כאלו בצבע אדום, שחור, לבן, אפור וירוק.

חלקו האחורי של ה-HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

2040mAh לא נשמע כמו קיבול מרשים במיוחד לסוללה של סמארטפון בימינו. מצד שני, מאחר וה-Desire 610 לא מצויד במסך בעל רזולוציה גבוהה במיוחד (או בהיר במיוחד), ובמעבד חזק בצורה יוצאת דופן, הסוללה לא מתרוקנת במהירות, ויכולה לאפשר לכם להעביר יום שלם ללא טעינה, אך לא מעבר לכך.

HTC ציידה את ה-Desire 610 שלה במצלמת 8 מגה פיקסל שעושה בדיוק מה את שמצופה ממצלמה במכשיר בסדר גודל שכזה. איכות המצלמה סבירה, למרות שחלק מהתמונות שצולמו בתנאי תאורה לא אידיאלים סבלו מעיוותים קלים בגווני הצבע ונטו לצד החלבי. המצלמה של ה-Desire 610 הפיקה לי המון תמונות מטושטשות, ואלו שלא יצאו מטושטשות סבלו מעיבוד יתר. כל התופעות האלו אפיינו בעיקר תמונות שצילמתי בתוך הבית. תמונות שצילמתי בחוץ נראו מצוין, אם כי זה לא אתגר גדול לאף מצלמה.

תקריב על המצלמה והפלאש - HTC Desire 610 (צילום: גד גניר)

כאמור, HTC בחרה למקם את שני הרמקולים של ה-Desire 610 בחזית המכשיר, בדיוק כפי שעשתה ב-One M8. יחד עם האקולייזר המובנה (Boomsound, שהחליף את ה-Beats במכשיריה של HTC), מפיקים הרמקולים האלו עוצמה נאה ואיכות לא רעה בכלל, אבל באופן מפתיע, זה בא לידי ביטוי רק בצפייה בסרטונים. בשיחות ברכב בזמן נסיעה נאלצתי לכבות את המזגן, להנמיך לחלוטין את הרדיו ולהתקרב מאוד אל הטלפון, כדי להצליח לקיים שיחה רציפה. במצב כזה אמנם הצלחתי לשמוע לא רע, אך הצד השני התלונן מספר פעמים שכמעט ולא שומעים אותי.

המחיר של ה-Desire 610 אצל היבואנית עומד כיום, בעת ההשקה על 1490 ש"ח. מדובר במכשיר שנותן תמורה טובה למחירו, לא פחות אבל גם לא יותר. המסך שלו לא מרשים במיוחד, המצלמה סבירה בלבד והייתי שמח אם הסוללה היתה נותנת לי עוד שעה-שעתיים של שימוש ביום. ובכל זאת, מדובר בטלפון של HTC, אשר מגיע עם ממשק ה-Sense הנהדר אשר נותן לו את הערך המוסף הקטן הזה שמאפשר לו לבלוט על רקע מכשירים אחרים בשוק בטווח המחירים הזה.