כזה ניסיתי: Apple iPhone X

אין עוררין על כך שהאייפון הראשון, בייחוד בכל הקשור לממשק משתמש, שינה באופן קיצוני את האופן שבו משתמשים בטלפון סלולרי: מכשיר עם מסך מגע שמופעל באצבעות בלבד, אך מגיב בצורה מדוייקת ומהירה יותר מכל מכשיר אחר מסוגו, מקלדת וירטואלית שמישה, אנימציות חלקות שמלוות כל פעולה, ממשק משתמש חדשני שהופך פעולה כמו כתיבת מייל היישר מהסמארטפון לנוחה בהרבה, ועוד. הוא לא היה יותר טוב באופן אבסולוטי מכל מכשיר אחר בשוק. היו חסרים בו GPS, תמיכה ברשת דור שלישי, והמצלמה שלו היתה איומה. כל אלו לא שינו את העובדה שהוא היה שונה ומהפכני ומרגע שהוצג, כל מכשיר אחר נראה לידו  מיושן וארכאי. למתחרות לקח שנים להדביק את הפער בחויית המשתמש ורובן, אם לא כולן, חייבות לאפל חלק לא מבוטל מרווחיהן בזכות ההשראה שסיפקה להן. ועדיין, משלב מסוים, נראה שלמרות הסופרלטיבים שטים קוק, פיל שילר ואחרים באפל הרעיפו על כל דור חדש של אייפון שיצא, ולמרות שהקהל לא הפסיק לרכוש אייפונים חדשים, מהפכה בסגנון ה-iPhone הראשון לא חזרה על עצמה.

iPhone X, שימו לב לאייקון המנעול הקטן (צילום: גד גניר)

עשור לאחר מכן, אפל לא צריכה לשחזר את הצלחת המכירות של האייפון הראשון. אלו שבאו אחריו נמכרו בכמויות גדולות בהרבה. אפל זקוקה ליותר מזה, היא זקוקה לסנסציה, והאייפון X עוצב, תוכנן והונדס בעיקר כדי לייצר את הסנסציה הזאת. זה מתחיל מהתפאורה: כדי לבדל בינו לבין שאר המכשירים וכדי לוודא שהמסר שמדובר ביצור שונה לחלוטין ממה שראינו עד כה, אפל מציעה בהתחלה את החוליה הבאה באבולוציה: מכשירי iPhone 8 ו-iPhone 8 Plus, מכשירים מצוינים, האייפונים הטובים ביותר עד כה, שלרוע מזלם משמשים כקדימון בלבד למכשיר העיקרי שכולם דיברו עליו: סמארטפון עם שוליים דקיקים, נטול כפתור בית וקורא טביעות אצבעות, עם מצלמה קדמית מתקדמת וחדשנית יותר מכל מצלמה של סמארטפון אחר, ומחיר מזעזע של 1000$. תורי הענק והדיווחים הראשוניים על היקפי מכירות ששברו את התחזיות הראשוניות לגבי מכשיר הדגל של אפל מוכיחים שההימור שלה על כך שפרמיום זה המיינסטרים החדש, אכן השתלם לה. עדיין לא קניתם אייפון X? כנראה שחיכיתם למשהו מעבר לזה שיצדיק את הקפיצה במחיר, אך האם יש ב-iPhone X משהו כזה?

מתחת למסך  ניתן למצוא את A11 Bionic, אותו מעבד שתמצאו גם ב-iPhone 8 וב-iPhone 8 Plus, ככל הנראה המעבד החזק ביותר בשוק. זהו מעבד בעל 6 ליבות עיבוד, שתיים מהן לפעילות אינטנסיבית, ו-4 לפעילות יומיומית, חסכוניות יותר בצריכת חשמל, ובניגוד ל-A10, מסוגל ה-A11 הביוני להשתמש בששת הליבות בו זמנית. יחד עם מעבד גרפי נפרד ששולב בתוכו, אמור ה-A11 Bionic לספק מהירות גבוהה בכ-30% במשחקים. בשילוב עם זכרון RAM בנפח של 3 גיגה הוא מריץ את iOS 11 באופן המהיר והחלק ביותר שאפשר. עם זאת, במונחי מפרט, מדובר ברכיבים זהים לאלו של iPhone 8 Plus, כך שאם זו מהירות שאתם מחפשים, תוכלו למצוא אותה במכשיר אייפון זול בהרבה. ההבדל היחיד כאן הוא באופן בו המכשיר מנצל את המספרים האלו, ובחויות בהן הוא תומך.

iPhone X עם מרכז השליטה של iOS 11 (צילום: גד גניר)

החויות הבלעדיות הללו לאייפון X מתבססות על המצלמה הקדמית. החויה הראשונה היא "אנימוג'י", אימוג'י מונפש, שמחקה באופן די מדויק את תנועות הפנים שלכם. זה מדהים, ייחודי וממצים את זה בתוך עשר דקות בדיוק. למען ההגינות צריך לזכור שמדובר רק ביישום אחד וראשון שמנצל את היכולת של המצלמה והמעבד לזהות פנים ברמה כזאת ולעשות שימוש במידע הזה בזמן אמת. בעתיד, מפתחי אפליקציות יוכלו להלביש את תנועות הפנים שלכם על דברים יותר מרגשים ומעניינים, אם כי כרגע, נכון להיום, מדובר בפוטנציאל בלבד. השימוש השני לשילוב בין המצלמה וכישורי הבינה המלאכותית של המעבד היא פתיחת המסך באמצעות זיהוי פנים. זיהוי פנים כקונספט הוא לא דבר חדש. גוגל השיקה את הגרסה שלה לקונספט הזה אי שם ב-2011 עם מערכת ההפעלה אנדרואיד 4 (ICS) אם כי הגרסה ההיא היתה די מביכה: פעמים רבות המכשיר היה מתקשה לזהות את פני המשתמש כאשר גורמים סביבתיים כמו חושך, משקפי שמש, זקן שנוסף או גולח ותסרוקת שונה יכולים היו להקשות אפילו יותר על התהליך. מעבר לכך, היה בגרסה ההיא כשל אבטחתי חמור: מכשיר שעשה שימוש בזיהוי פנים של גוגל יכול היה להיפתח גם באמצעות תמונה של המשתמש שהוצבה אל מול מצלמת המכשיר. זיהוי הפנים של אפל ב-iPhone X סורק תמונה תלת מימדית של פני המצולם, ומתפקד היטב גם בחושך מוחלט, גם עם זיפים וגם בלעדיהם, בקיצור, בכל מצב. המקרים היחידים בהם לא הצלחתי לפתוח את המכשיר באמצעות מבטי בלבד הם כשהטלפון לא היה מופנה אליי. למי שביכה את לכתו של קורא טביעות האצבעות, אין מה לחשוש: טכנולוגיית זיהוי הפנים עובדת נהדר: יש מנעול קטן במסך הנעילה. לחיצה על כפתור ההדלקה גורמת למצלמה להתחיל לסרוק. אם היא זיהתה את פניכם, המנעול נפתח, ועליכם להחליק מעלה את המסך. פתחתם לפני שהמצלמה סיימה את תהליך הסריקה? המצלמה תמשיך לנסות והמסך ייפתח כשהזיהוי יושלם. זה נשמע מורכב אבל זה תהליך שלוקח פחות משניה. כחכמולוג שטען בלהט עד לקבלת האייפון X שזה פחות מהיר מלחיצה על קורא טביעת האצבע, עליי לאכול חלקית את הכובע: זה אכן פחות מהיר ודורש אמנם שתי פעולות (לחיצה והחלקה), אבל ביום יום, זה לא מפריע ולא מורגש בכלל. יש גם יתרונות בשיטה הזאת, אחד מהם הוא שלא צריך להקפיד על ידיים יבשות ונקיות לחלוטין כשמנסים לפתוח את המכשיר.

המקטע השחור במסגרת המסך - טרחני כל העולם, עורו וצאו להפגין (צילום: גד גניר)

אחת הסיבות העיקריות לפיתוחו של מנגנון זיהוי הפנים המתוחכם הזה הוא הרצון של אפל ליישר קו עם טרנד מסגרות המסך הדקיקות. כפתור הבית העגול, ובתוכו סורק טביעות אצבעות ליווה את מכשירי האייפון במשך שנים אבל בעיצוב החדש כבר לא היה לו מקום. ניתן היה להעביר אותו לחלקו האחורי של המכשיר, כפי שעשו בסמסונג ב-Galaxy S8 וב-Galaxy Note 8 אך באפל בחרו מסיבותיהם שלא לעשות כך, ייתכן כדי להרגיל את השוק שהגיע הזמן לוותר על הטכנולוגיה הזאת. ניתן גם היה לנסות למקם אותו מתחת לזכוכית המסך, אך במקרה הזה, הטכנולוגיה עדיין לא היתה קיימת בשוק. בסופו של דבר מה שקיבלנו זה אכן מכשיר עם מסגרות דקיקות, בלי סורק טביעות אצבעות בגב או בחזית, אבל עם מעין מקטע שחור במסגרת העליונה שעורר את עצביה של אוכלוסיית טרחני העולם. נכון, לכל אחד, ובטח למי שמוציא סכומים כאלו על סמארטפון, יש את הזכות להתלונן על מה שמפריע לו, אבל בינינו, זה באמת לא משנה ושוכחים מקיומו מהר מאוד. מה שכן מעצבן, זה הצורך להתרגל למחוות מגע חדשות ולאילוצים שאפל נדרשה אליהם כדי למלא את מקומו של הכפתור החסר: כדי לצאת מאפליקציה כלשהי צריך להחליק עם האצבע על המסך, כנ"ל גם לגבי כניסה למסך האפליקציות הפתוחות ברקע. כפתור ההדלקה והכיבוי משמש כעת להפעלת סירי. איך מכבים את המכשיר? לוחצים בו זמנית על כפתור הווליום וכפתור ההדלקה והכיבוי. וזה מהחברה שכולם מתלהבים מהאינטואיטיביות של המוצרים שלה.

פרט לחזית המכשיר שנראית בהחלט מרשימה, עם הבחירות העיצוביות האחרות של אפל אני חי פחות בשלום: המסגרת הכסופה המבריקה נראית מצועצעת להחריד, גב הזכוכית נועד להישבר במוקדם או במאוחר, והנורא מכל בעיני: מערך הצילום הכפול יושב בתוך בליטה גבוהה מדי וכעורה בחלקו האחורי של המכשיר. איכשהו במשך שנתיים שבהם מצלמה כפולה הפכה לסטנדרט של התעשיה, אף אחד לא בחר בסידור דומה של העדשות, ואכן אי אפשר לטעות ולא לזהות שזהו iPhone X, אבל זה לא משנה את העובדה שהמכשיר הזה מאחור, לדעתי לפחות, לא נראה טוב.

בליטת המצלמה ב-iPhone X (צילום: גד גניר)

לראשונה, אפל שילבה באייפון X מסך בטכנולוגיית Super AMOLED, שיצרניתו היא לא אחרת מאשר יריבתה הגדולה סמסונג. המסך נראה נפלא: הוא מאזן בצורה מושלמת בין צבעים חיים לריאליזם, מספק בהירות גבוהה ומצב True Tone מוודא שהתמונה הזאת תשאר דומה גם כשהתאורה מסביב משתנה. הרזולוציה גדלה קצת (1125 פיקסלים על 2436) אבל זה עדיין באיזור ה-FHD, ולא 2K. ה-iPhone X הוא אחד המכשירים היחידים שמגיע עם מסגרות דקיקות, ועדיין נוח איכשהו לתפעול באמצעות יד אחת. משהו בפרופורציות של המסך, השוליים המעוגלים של המכשיר, משהו בשילוב בין שניהם מראה שאפל, עדיין יודעת יותר טוב מכל יצרנית אחרת לסגל לעצמה טכנולוגיות וטרנדים ולעשות זאת רוב הזמן בצורה טובה יותר מכל אחד אחר.

יש בתמונה הזאת יותר חומרה של סמסונג מאשר של אפל (צילום: גד גניר)

המסך של iPhone X כל כך טוב, שניתן לראות דרכו שטיילר הוא למעשה ווק (צילום: גד גניר)

המצלמה הראשית של iPhone X נפלאה. מבחינת מספרים היא דומה לזו של ה-iPhone 8 Plus, רק עם צמצם טיפה רחב יותר במצלמה המשנית. ההבדל בין המצלמות הראשיות של שני המכשירים, בתחושה הסובייקטיבית שלי הוא זניח, אבל שתיהן מצלמות מושלמות במונחי צילום סלולרי: מיקוד מהיר ואפקטיבי, תמונות חדות, ממוקדות ביום ובלילה, ללא רעש דיגיטלי, מעט גרעון וטווח דינאמי רחב להפליא. המצלמה הקדמית, זו שאחראית על אנימוג'יז ועל פתיחת המכשיר, מסוגלת לצלם תמונות פרופיל עם אפקטים שונים של תאורה. המרשים מכולם הוא אפקט הצילום בשחור לבן שיודע להאפיל את כל הרקע מסביב, מה שיוצר תמונות פורטרט שנראית כמו צילום סטודיו מקצועי לכל דבר. לא תמיד זה מצליח. לפעמים המצלמה חותכת בגסות את הפנים מהרקע וזה נראה מוזר, אבל כשזה כן עובד, זה נראה מדהים. כך או כך, התמונה נשמרת על המכשיר כשניתן להחליף בה את האפקטים גם לאחר הצילום. חשוב להדגיש שגם ב-iPhone 8 Plus תוכלו למצוא את מצב הצילום הזה, אם כי במצלמה הראשית בלבד ולא במצלמה הקדמית.

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

ל-iPhone X לא אחת כי אם שתי סוללות, שתיהן יחד בקיבול כולל של 2716mAh, טיפה גבוה יותר מזה של iPhone 8 Plus, אבל נמוך מעט מזה של iPhone 7 Plus. למה אפל משתמשת בשתי סוללות ולא אחת? כנראה בגלל אילוצי סידור הרכיבים הפנימי. הסוללה מצליחה בקושי לשרוד יום פעילות שלם וזה מאכזב מאוד, בפרט כשמדובר במכשיר חדש, ועוד יותר כשמדובר במכשיר חדש שעולה כמו שהמכשיר הזה עולה. ניתן לטעון את המכשיר במהירות, אבל צריך לקנות לשם כך מטען מקורי של אפל, שונה מזה שמצורף לאריזה. כמו שאר המכשירים החדשים של אפל, גם את iPhone X ניתן לטעון באופן אלחוטי, בתקן QI הנפוץ בשוק. מבחינת עוצמה ואיכות השמע, ה-iPhone X בהחלט מספק את הסחורה: הוא מצוייד בזוג רמקולים: ראשי, בחלקו התחתון, ואחד נוסף באפרכסת. שניהם מייצרים יחד שמע איכותי, עם עומק ודיוק נאה בצלילים, ביחס לסמארטפונים אחרים ובעוצמה חזקה באופן מפתיע. מה חסר? שקע האזניות, שגם לא ישוב ככל הנראה אל מכשירי האייפון לעולם.

iPhone X מאחור, נכון להיום אין סיכוי שיטעו בזיהוי המכשיר (צילום: גד גניר)

המלך רחוק מאוד מלהיות עירום. iPhone X מהיר, מתקדם, מצלם ונשמע יותר טוב מכל סמארטפון אחר שבדקתי. על אלו מעיבים ביצועי הסוללה שלא מצליחים לעמוד בסטנדרט של מכשירים ישנים יותר וזולים יותר של אפל עצמה. באפל טענו שזו קפיצת המדרגה הגדולה ביותר שמכשיר אייפון אי פעם עשה מאז האייפון הראשון. טכנולוגית, ייתכן שזה נכון. מעשית? בניגוד לאייפון הראשון שמהרגע הראשון הביא איתו חויית שימוש שונה לחלוטין בסמארטפון, ב-iPhone X המהפכה היא לכל היותר מתחת למכסה המנוע ועל המהפכה הזאת אתם משלמים היום מחיר שאת התמורה האמיתית עבורו תקבלו אולי בעתיד. בישראל אגב, אצל המשווקת הרשמית איידיגיטל, תשלמו אפילו יותר עבור המהפכה הזאת, כ-4800 ש"ח עבור גרסת ה-64 גיגה.