כאלו ניסיתי: LifeBeam Vi

לא מעט אזניות ריצה בשוק מנסות לנכס לעצמן לא רק את תפקיד השמעת המוזיקה, אלא גם את תפקיד המאמן האישי. בפועל, ברוב המקרים זה בעיקר סופרלטיב שיווקי מוגזם. אזניות הספורט המתקדמות יותר יודעות לאסוף אל תוך האפליקציה המצורפת איתן נתונים כמו דופק, מספר צעדים ומרחק, וחלקן אפילו מציעות מספר מצומצם חיווים קוליים בזמן אמת כדי לעדכן את המשתמש על המרחק שעבר, או על ההתקדמות שעשה באימון עצמו.

ועדיין, זה לא אימון אישי. אימון אישי כולל בתוכו עוד כמה מרכיבים, כשאחד המרכיבים החשובים בו לדעתי הוא ניסיון ליצור אצל המתאמן מוטיבציה להמשיך ולהתמיד בריצה. אצל חלק מהאנשים מספיק המעקב אחר ההתקדמות וצפייה בתוצאות קודמות כדי להמשיך. אצל אחרים, כמוני, נדרש יותר מזה. לפני מספר שנים ניסיתי את Zombies Run, אפליקציה שמאמנת אתכם לרוץ, כשעל נושא המוטיבציה מופקדות התנשפויות מקפיאות דם של זומבים שרצים בעקבותיכם. יש שם סיפור מסגרת שלם שבו אתם מתחילים בצורה הדרגתית באימונים בתוך איזור בטוח, ואז כשאתם כבר מתקדמים באימונים, אתם יכולים להתחיל לרוץ על נפשכם. עליי זה לא עבד. איכשהו, אפילו קולות של זומבים מתקרבים בתוך האזניות שלי לא הצליחו לעשות את העבודה. אני מניח שזומבים אמיתיים היו תורמים יותר למוטיבציה שלי לרוץ אבל בהעדר כאלו, כוח הרצון שלי, או יותר נכון כוח חוסר הרצון שלי לרוץ מנצח. האם ליווי צמוד של מאמנת אישית וירטואלית בשם VI יצליח היכן שאזניות מתקדמות וזומבים נכשלו?

Vi, לא נראות כמו אזניות ספורט (צילום: גד גניר)

VI פותחה ע"י חברה ישראלית, LifeBeam שהחלה את דרכה כמפתחת טכנולוגיית מחשוב לביש מתקדמת לטייסים ואסטרונאוטים, והחליטה בשנים האחרונות להכנס לשוק אזניות הספורט. Vi החלה כפרוייקט מצליח באתר Kickstarter שביקש לגייס כ-100,000$ ובסופו של דבר גייס קצת יותר ממיליון וחצי דולר. כעת, שנה לאחר שנשלחו אל התומכים בפרוייקט, האזניות נכנסו לייצור סדרתי והגיעו לישראל ביבוא רשמי של באג, שגם שלחו אליי את האזניות לבדיקה.

הניסיון של LifeBeam הוא בהחלט שאפתני. במקום לפתח סייעת אישית שמחברת מילים למשפטים בצורה רובוטית, הם הקליטו כ-50,000 משפטים שונים באמצעות קריינית אנושית שיתאימו לכל סיטואציה, בתחום האימון כמובן. אל תנסו לבקש מ-Vi לשיר לכם שיר, לספר לכם בדיחה או לשאול כל שאלה שאינה קשורה ספציפית לאימונים שלכם. הסייעת דברנית מאוד בהתחלה, במיוחד בשלב ההגדרה הראשונית, ההתממשקות לסמארטפון, קריאת הדופק הראשונית ועוד. באימון הראשון היא תברר מהי תדירות האימון ומהי המטרה שאתם רוצים להציב לעצמכם ובהתאם לכך תתאים את התכנית בין אם בריצה למרחק, ריצה למשך זמן קבוע מראש או ריצה חופשית. בנוסף, ישנן תכניות להליכה ורכיבה על אופניים המוגדרות עדיין כתכניות בטא. מעבר לכך, היא גם תיתן לכם טיפים לאימון נכון בכל אחד מסוגי האימונים, ותסביר לכם מהן הפקודות הקוליות שניתן באמצעותן לתקשר איתה. מגע באזניה בזמן הפעילות יאפשר לכם לבקש את המידע בו אתם מעוניינים. ניתן לבקש פרטנית לדעת מה הדופק, מה המהירות, מה הקצב, מה המרחק שעברתם, כמה עוד נותר לכם, ואפילו מה השעה. לחילופין, ניתן לשאול פשוט מה המצב ולקבל את כל המידע הזה ברצף. כשספוטיפיי תתחיל לפעול באופן רשמי בארץ, Vi תדע לבנות עבורכם תחנת רדיו בהתבסס על השיר שאתם מאזינים לו באותו רגע. בנוסף, היא מסוגלת להשמיע צליל בקצב הרצוי לאימון שלכם כדי שתוכלו להתאים את הצעדים שלכם אליו. קצת מוזר לדבר אל האזניות בזמן ריצה, אבל הן מבינות את המשתמש ברוב המוחלט של המקרים. מצאתי את עצמי פה ושם מקבל מבטים מוזרים מאנשים סביבי בעודי צועק על Vi פקודות כמו "How am i doing?!" (זה היה תוך כדי ריצה, נסו אתם ללחוש בזמן שאתם רצים), אבל אין ספק שזה נוח יותר מלזכור קומבינציות של לחיצות על כפתורים או מחוות מגע ספציפיות.

Vi. האזניות עצמן יודעות להתמגנט זו לזו או אל הקשת (צילום: גד גניר)

בכל הקשור ליכולות ולהבטחה עצמה, Vi עושה את העבודה, מעניקה מימד חדש לאימון וגם אם לא מחליפה מאמן ריצה אישי אמיתי, היא כן יכולה להדריך אתכם וליצור עניין בפעילות. Vi מתעדכנת עם הזמן ומקבלת סטים חדשים של פקודות קוליות ועדכונים לאלגוריתם שלה, כך שייתכן מאוד שבעתיד היא תדע לעשות אפילו יותר. עם זאת, מאחר שמדובר בניסיון ליצור כאן חויה אישית ואנושית, ניתן וצריך לבחון את Vi גם בפרמטרים של חויה מהסוג הזה.

בהתרשמות הסובייקטיבית שלי, Vi מעצבנת. לא מעצבן אותי שהיא מדברת. ניתן לשלוט על תדירות הדיבור שלה, וכל עוד היא מספקת לי מידע שימושי, הכל בסדר. מעצבן אותי החוש הומור הגרוע שלה (הפעם הראשונה שהיא מדברת אל המשתמש היא בטון רובוטי, סוג של מתיחה גרועה), מעצבן אותי האופי שניסו לתת לה. כבר באריזה היא התחילה לעצבן אותי עם ציטוטים המודפים על הקופסא שכאילו היא אומרת. מעצבן אותי בייחוד "Hey There! I can't Wait to meet you" שמתדרדר מהר מאוד ל-"Open Me". מעצבן אותי שהקול שלה עליז מדי. קצת מעצבן אותי כמשתמש, שהחבר'ה ב-LifeBeam ניסו לחשוב מהו המאמן האנושי אידיאלי, וזה מה שיצא להם: בחורה צעירה, נלהבת, שהקול שלה יורד לפעמים (בעיקר בשלב שבו היא מודדת לי דופק) לטונים של לחישה. אני לא קונה את זה, זה לא הסרט HER, וזה מרגיש מאולץ. אם אני הולך לפתח מערכת יחסים עם האזניות האלו ולבלות איתן חודשים של אימונים, היא לא יכולה לעלות לי על העצבים בשלב כל כך מוקדם. מעבר לכך, זה המקום לשאול בתמימות למה נבחרה דווקא בחורה בשם וי, ולא איזה ויקטור, מאמן קשוח שלא תרצה לאכזב מתוך פחד טהור. אני אצן איום ונורא. אני מסוגל לרוץ דקות בודדות ברצף ואז לחזור להליכה כדי לא לקרוס על המדרכה מול שאר האנשים שרצים ונהנים סביבי. בכל פעם ש-Vi מזהה שהפסקתי לרוץ, היא מציינת שהאימון מושהה עד שתזהה שהתחלתי לרוץ. בשלב הזה במקום לדרבן אותי, היא מתחילה לקשקש שאולי בגלל בניינים גבוהים בסביבה קשה לה לקלוט אם אני רץ או שלא. גברת. את מאמנת אישית וירטואלית עם בינה מלאכותית סופר מתקדמת. אין פה מקום לנימוס. תשכנעי אותי לחזור לרוץ במקום לשתף אותי בתסכולים שלך על הסביבה.

מעצבנת עוד משלב האריזה (צילום: גד גניר)

יצרניות שעוני ספורט, צמידי פעילות ואזניות ספורט חכמות התחילו להפנים בשנים האחרונות שאנשים אינם מעוניינים לקחת איתם את הסמארטפון לכל פעילות גופנית. בעולם שבו סמארטפונים הולכים וגדלים, לקחת אותם איתך לריצה, גם בחגורת זרוע, זה תענוג שנחמד היה לוותר עליו. Vi היא לא רק בחורה עליזה מדי, היא גם לא עצמאית והיא מסתמכת על הסמארטפון שלכם ועל האפליקציה שלכם כדי לתפקד. אין בה רכיב זכרון פנימי שתוכלו לשמור בו קבצי מוזיקה, אין בה GPS, ובקיצור אין מה לעשות איתה בלי סמארטפון אז זכרו לקחת אותו איתכם לאימון.

אין GPS או זכרון פנימי, אבל יש המון חיישנים מובנים, ביניהם גם מד דופק (צילום: גד גניר)

להוציא את הסלידה הסובייקטיבית שלי מהאופי שניסו לבנות למאמנת VI, האזניות עצמן נהדרות. זה מתחיל בעיצוב נאה ואלגנטי שלא נראה ספורטיבי בשום צורה, אבל נוח להפתיע בזמן ריצה. קשת הצוואר לא כבדה מדי, והציקה הרבה פחות ממה שחששתי. זה לא נוח כמו לרוץ עם אזניות Truly Wireless, אבל זה עדיין נוח מאוד. הקשת אגב עשויה מחומר גמיש שניתן לקפל ולאפסן בתוך נרתיק בד המצורף לערכה. עוד בערכה תמצאו שלושה סטים נוספים של מתאמי סיליקון לאוזן ו"סנפירים" המקבעים את האזניות עצמן בתוך האזניים. לי זה התאים מצוין, סיפק אטימה מעולה ולא הרגשתי שהן עלולות ליפול לי מהאזניים. עם זאת, הפרופיל של האזניות ארוך יחסית, והסנפירים ממוקמים במרכזו, מה שאומר שאצל חלק מהמשתמשים הסנפירים לא יהיו אפקטיבים משום שיהיו מחוץ לאוזן עצמה. האזניות מסוגלות להתמגנט זו לזו, או אל קשת הצוואר. הייתי שמח אם ההצמדה שלהן היתה מבצעת פעולה כלשהי כמו להכניס אותן למצב המתנה או לפחות להשהות את השיר המתנגן. זה לא קורה כאן, אבל זה רחוק מלהיות דיל ברייקר. Vi נבנו ע"י Harman Kardon, והן בהחלט לא מביישות את הפירמה: השמע הוא בין האיכותיים שיצא לי לפגוש באזניות אלחוטיות. אמנם אין כאן אקולייזר מתקדם כמו באזניות של Jaybird: יש ל-Vi שני מצבי אקולייזר, עם או בלי תגבור בס. עם תגבור בס השמע איכותי מאוד, מפורט, עם באסים עמוקים, צליל נקי, מדויק וכיפי. לאזניות בתצורת קשת צוואר יש באופן מסורתי זמן סוללה ארוך יותר מסוגים אחרים של אזניות ספורט וגם כאן הזמן המוצהר עומד על 8 שעות. בפועל הוא קרוב יותר למשהו שנע בין 6 וחצי ל-7 שעות של שימוש, שגם זה מצוין.

פרופיל האזנייה די ארוך, ומיקום הסנפיר על האזניה עצמה עשוי להיות רחוק מדי לחלק מהמשתמשים (צילום: גד גניר)

Vi בתוך האריזה שלהן (צילום: גד גניר)

מחירן הרגיל של Vi ברשת באג עומד על 900 ש"ח. במסגרת מבצעי Black Friday, מחירן עודכן ל-650 ש"ח, ללא ספק מחיר נגיש וידידותי יותר. הן אמנם מעצבנות אותי באופן אישי, והן לא באמת אפקטיביות כמו אימון אישי אנושי, אבל אם יש לכם כוח רצון קצת יותר חזק משלי, הן יכולות לעזור לכם להתאמן בצורה יותר מסודרת ונכונה. ברגע שתמצו את כל נושא האימון האישי, תשארו עם אזניות ספורט משובחות, שתוכלו להנות מהאזנה למוזיקה באמצעותן באופן יומיומי, ולא רק בזמן פעילות גופנית.