כזה ניסיתי: Huawei Watch 2

מנכ"ל וואווי צוטט באפריל השנה כשהוא טוען שאינו מבין מדוע יש צורך בשעונים חכמים כשיש בסביבה סמארטפון. הבעת אי האמון בקטגוריה הזאת הגיעה בתזמון קשה מבחינה יח"צנית: חודש בלבד לפני כן הושק ב-MWC ה-Watch 2, ממשיך דרכו של Huawei Watch הראשון. במונחי שעונים חכמים, השעון הראשון נמכר לא רע, והביקורות היללו אותו. עד היום, כמעט שנתיים לאחר ההכרזה שלו, עדיין נחשב ה-Huawei Watch לאחד השעונים החכמים הטובים ביותר בשוק. השעון השני זכה לקבלת פנים פחות חמה. מלבד חוסר העניין של מנכ"ל וואווי, אתרי הטכנולוגי בעולם לא יצאו מגדרם והביקורות, גם אם לא קטלו אותו, עדיין היו צוננות. כל זה לא שינה לי ממש. כבעליו של השעון הראשון בסדרה, כאחד שדוקא כן מוצא את היתרונות בשימוש בשעון חכם, ידעתי שאני חייב להניח עליו את ידיי (או יותר נכון, להניח אותו על ידי) ולראות אם מעצבי ומהנדסי וואווי אולי דווקא כן מספקים תשובה טובה לשאלה ששואל עצמו מנכל וואווי.

Huawei Watch 2 (צילום: גד גניר)

את עיקר הביקורת קיבל ה-Huawei Watch 2 על העיצוב שלו. עיצוב הוא אמנם עניין סובייקטיבי, אבל וואווי החליטה לשנות כיוון עיצובי באופן די דראסטי. את העיצוב הקלאסי-אלגנטי של השעון הראשון החליף עיצוב ספורטיבי. בעוד השעון הראשון התהדר בגוף מתכת עם רצועות עור או מתכת, בשעון החדש הם הוחלפו בפלסטיק ובסיליקון. זה לא שבפני עצמו הוא נראה רע, והאמת שאני די אוהב את העיצוב הזה, אבל יכול גם להבין את האכזבה של מי שהתרגל לעיצוב של השעון הקודם. למען ההגינות יש לציין כי קיימת גרסת "קלאסיק", אלגנטית יותר אותה כבר ראיתי בברצלונה, אך גם היא נראית פחות "מכובדת" מהדור הראשון של השעונים של ואווי.

הגרסה שהגיעה אלי היא הגרסה הספורטיבית בצבע שחור. ניתן להשיג את השעון גם בצבע שחור עם נקודות צהובות (זה נראה טוב יותר במציאות ממה שזה נשמע) ובצבע כתום זרחני (זה נראה נורא כמו שזה נשמע). הרצועות אינן ניתנות להסרה והחלפה ברצועות סטנדרטיות אחרות כמו בדור הקודם וחבל, בטח כשמדובר בשעון ספורט. מסביב למסך מסגרת עגולה עם בליטות שמזמינה אתכם לסובב אותה, כמו נניח ב-Galaxy Gear S3, רק כדי להתאכזב ולגלות שהיא לא באמת מסתובבת.

גרסת הקלאסיק של Huawei Watch 2 (צילום: גד גניר)

הגרסה הכתומה של Huawei Watch 2 (צילום: גד גניר)

Huawei Watch 2, הגרסה השחורה שהיתה אצלי בבדיקה (צילום: גד גניר)

השעון עצמו גדל פיזית, אבל הוא אינו מגושם. הוא גם שוקל 5 גרם פחות מקודמו, בכל זאת, לויתור על המתכת יש יתרון מסוים. המסך של Huawei Watch 2 דווקא הצטמק טיפה, וכעת הוא בגודל 1.2 אינטש (לעומת 1.4 בשעון הקודם). זה לא שינוי דרמטי, וקשה לעשות הרבה עם מסך 1.2 אינטש כמו שקשה לעשות הרבה עם מסך 1.4 אינטש. מעבר לזה, מסך הוא מזללני הסוללה הידועים ביותר לשמצה. אם ה-0.2 אינטש האלו שגולחו ממנו מסייעים במשהו לצריכת הסוללה, אני בעד. המסך עצמו הוא בטכנולוגיית AMOLED וברזולוציה של 390 על 390 פיקסלים ונראה יפיפיה וחד. הוא לא מדהים באור שמש, אבל אני לא מכיר הרבה שעונים חכמים עם מסכים מהסוג הזה שמציעים בהירות חזקה מספיק כדי להתמודד בכבוד עם אור יום.

Huawei Watch 2 בשמש (צילום: גד גניר)

Huawei Watch 2 בצל (צילום: גד גניר)

ל-Huawei Watch 2 ערכת שבבים מיוחדת של קוואלקום המיועדת לשעונים חכמים, Snapdragon Wear 2100. מהירות המעבד כאן היא 1.1 גיגהרץ, 0.1 גיגהרץ פחות מהמעבד של הדור הקודם אבל זה לא באמת מורגש. להיפך, השעון החדש יציב יותר וזריז יותר, לא ציפיתי שזה יהיה אחרת. זכרון ה-RAM צמח מ-512 מגהבייט ל-768 מגהבייט, ונוסף גם מקלט GPS המאפשר לכם לקחת את השעון לריצה ולתעד את המסלול שעברתם בלי צורך בסמארטפון צמוד. העברת הדגש בשעון הזה לספורט מתבטאת גם באפליקציות מעקב פעילות ואימונים מתקדמות יותר מאלו שהיו בשעון הדור הקודם, ובהוספת כפתור חומרה נוסף שמספק גישה מהירה אל אפליקציית האימונים שלה. מה שחסר באפליקציות הוא מעקב שינה, ועליכם לחפש אפליקציה צד ג' שתעשה זאת. מד הדופק עובד נהדר, מזהה דופק, מודד אותו מדויק, מודד גם באופן עצמאי ויודע להציג לכם את היסטוריית המדידות של השעות האחרונות. העמידות למים בשעון הזה שודרגה, אבל רק באופן מינורי: תקן העמידות עלה מ-IP67 ל-IP68, כלומר, במקום חצי שעה במים בעומק של עד מטר אחד, כעת השעון מציע בשורה אמיתית לצוללנים שביניכם: חצי שעה בעומק של מטר וחצי. וברצינות, זה לא רציני. מטר וחצי במים בתנאי מעבד אומרים שאתם לא יכולים באמת לשחות איתו או אפילו לשטוף אותו בזרם מים חזק מחשש שלחץ המים יכריע את הציפוי הפנימי שלו. לריצה בגשם זה יספיק בהחלט, אבל שעון ספורט שעלי להסיר כשאני נכנס עם הבנות לבריכה הוא לא שעון ספורט אמיתי.

התפריט הראשי של אפליקציית הספורט של Huawei (צילום: גד גניר)

מעקב פעילות. זה היה שבת בבוקר ורק שמתי את השעון על היד. גיב מי אה ברייק (צילום: גד גניר)

מד הדופק בגב השעון (צילום: גד גניר)

השעון של וואווי מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד Wear בגרסה 2.0. הגרסה הזאת מציעה לראשונה מקלדת שניתן להקליד עליה על מסך השעון לצורך מענה להודעות, ואת Google Assistant, שניהם, אינם יודעים עדיין את שפת הקודש וחבל. אם יש משהו שיכול לפדח אותי יותר מלדבר אל השעון שלי, זה לדבר אליו בשפה שאינה שפת האם שלי. תפריט האפליקציות המותקנות על השעון מסודר כעת בצורה מעגלית והיה מתבקש לגלול אותו עם המסגרת שמסביב למסך אבל, כפי שציינתי, אנחנו לא בקנזס, זה לא Gear S3 והטבעת שם רק בשביל היופי. את האפליקציות ניתן כעת להתקין ישירות מהשעון עצמו, ולא חייבים לעשות זאת דרך הסמארטפון. לא ברור לי אם זהו באג או פיצ'ר, אבל נכון להיום, אם קיבלתי התראה על הודעה נכנסת בוואטסאפ דררך השעון ולא קראתי אותה, בכל פעם שתכנס הודעה חדשה, לא משנה מאיזו שיחה, ההתראה שאראה על השעון היא של אותה הודעה שטרם קראתי. אחד השדרוגים בהיבט הזה של וואטסאפ ב-Android Wear 2.0 הוא שאם מישהו שולח לכם תמונה, תוכלו לראות אותה על מסך השעון, זאת בתנאי שזו ההודעה החדשה היחידה או הראשונה, אם היא מגיעה כחלק משורה של הודעות אחרות, תשכחו מזה. גוגל Keep, שמאשרת לי לייצור רשימות ולסמן סעיפים שבוצעו ישירות על השעון (או במילים אחרות, כשאשתי שולחת אותי לקניות), נשארה נפלאה כפי שהיא.

מבט מקרוב ע מסגרת המסך שרק נראית כאילו היא יכולה להסתובב (צילום: גד גניר)

אם אשתו של מנכ"ל ואווי היתה שולחת אותו לסופר, אולי אז הוא היה מבין לשם מה צריך שעונים חכמים (צילום: גד גניר)

אחת הסוגיות המעיקות ביותר ב-Huawei Watch  הראשון היתה טקס הטעינה. לאחר יותר משנה של שימוש, מגעי הטעינה בגב השעון כבר אינם מה שהיו פעם, והמיומנות הנדרשת כדי לייצר את החיבור בין המטען לשעון שגם יאפשר מבר זרם חשמלי בין השניים, דומה קצת למיומנות הנדרשת להדליק אש עם אבן אש בהישרדות. הסוללה עצמה צמחה לקיבול של כ-420mAh, כ-120 יותר מזה של השעון הקודם. זמן השימוש בשעון בין טעינה לטעינה גדל בחצי יום, כלומר, כעת אתם נדרשים לטעון אותו רק לאחר יומיים של שימוש, תלוי כמובן בכמות ההתראות שאתם מקבלים ובאופן והשימוש שלכם בשעון. לא רע, לא מדהים.

וואווי, כמו סמסונג וכמו אפל, הבינה שאם היא רוצה לעשות כסף משעונים חכמים, עליה להידחף לקטגוריית שעוני הספורט. בהתאם לכך, שילבה בו GPS, שדרגה את אפליקציות הספורט והמעקב, ואפילו שיפרה ממש בקטנה את העמידות שלו בפני מים. האם כל אלו הופכים אותו לשעון ספורט? לא. זה עדיין שעון חכם, סוג של צעצוע מתוחכם שאנשים ששואפים לעשות יום אחד ספורט (כמוני) אכן יהנו ממנו, אבל כדי להגיע לקהל שבאמת מוכן לשפוך כסף על שעוני ספורט, השעון הזה צריך לתת פייט לשעוני ספורט של חברות כמו גרמין או SUUNTO, וכרגע הוא לא באמת עושה זאת. אם מתעלמים מהיומרות שלו להיות שעון ספורט, ה-Watch 2 הוא שעון חכם לא רע שגם מתומחר בצורה סבירה בארץ (1299 ש"ח, זול יותר ממחיר ההשקה של השעון הקודם) אבל כזה שאינו מביא בשורה ייחודית, שדרוג יוצא דופן או סיבה טובה יותר לרכוש דווקא אותו, כלומר, אחד השעונים שמנכ"ל וואוי דיבר עליהם.