כזה ניסיתי: Xiaomi Mi Box

החודשיים האחרונים לא היו קלים עבור ישראלים שתכננו להתחדש בסטרימר. זה התחיל מתופעה עליה דיווח אמיתי זיו מדה מרקר: אלפי סטרימרים שהוזמנו מחו"ל עוכבו במכס. הנחיה חדשה של משרד התקשורת קבעה שכל סטרימר כזה צריך לעבור תהליך של אישור פרטני. חוסר היכולת של אותו משרד תקשורת לספק את האישורים הפרטניים האלו בזמן סביר הביא לכך שכל אותם סטרימרים המתינו במחסני המכס לאישור נפרד עבור כל אחד, ועל האחסון במחסני המכס נאלצו לשלם מי שהזמינו אותם ולא משרד התקשורת האשם בעיכוב עצמו. האבסורד הוא שמשרד התקשורת הערים קשיים גם על אנשים שהזמינו סטרימרים מדגמים המיובאים באופן רשמי לישראל. מי שאיכשהו הצליח לחמוק מהתהליך הזה, או שלא התייאש והתגבר על המשוכה הזאת, גילה שארגון זיר"ה פעל נמרצות בחודש האחרון כדי לסגור אתרים המתחזקים תוספות לקודי המכילות תכנים ישראלים המוגנים בזכויות יוצרים. התוצאה היא לא רק חסימת הגישה לתכנים ישראליים, כי אם גם הכחדה של כל ענף הכתוביות בעברית שפעל כמעט ללא הפרעה מאז ימי "אבודים", "ג'ריקו" והעונות הראויות לצפייה של "נמלטים".

Xiaomi Mi Box (צילום: גד גניר)

אז למה בעצם לרכוש סטרימר בימינו? ובכן,  באיחור של כמה שנים ביחס לחו"ל, ובמקביל לפעולות של זיר"ה, הולכות ומתגבשות אלטרנטיבות חוקיות לצריכת טלויזיה סרטים וסדרות: סלקום TV, נטפליקס, שירות Smart של Triple C, ובקרוב מאוד גם שירות הטלויזיה החדש של פרטנר. כל אלו, יהיו זמינים גם בפלטפורמת Android TV, הפלטפורמה עליה מבוסס הסטרימר אותו קיבלתי לאחרונה לבדיקה, Xiaomi Mi Box.

מסך הבית של Android TV

עד כה, רוב מוחלט של הסטרימרים שיובאו לישראל בצורה רשמית או פרללית, הגיע כשמותקנת עליהם אנדרואיד, בגרסה זהה כמעט לחלוטין לזו שתמצאו בטאבלטים ובטלפונים סלולריים. היצרניות הסיניות הוסיפו מעין מסך בית מותאם עם אייקונים גדולים, אבל בסופו של דבר, מתחת למעטה הזה, זה נראה והרגיש כמו טאבלט גדול, שלא ניתן באמת לגעת בו, ועליכם לנסות לתפעל אותו באמצעות שלט. בשל כך, אם הייתם מתקינים נניח את סלקום TV על סטרימר מהסוג הזה, הייתם מקבלים את הגרסה המותאמת לסמארטפונים ולמסכי מגע, אבל אינה נוחה לשימוש באמצעות שלט על גבי מסך טלויזיה. Mi Box של Xiaomi הוא אחד הסטרימרים הבודדים בשוק העולמי שמריץ את Android TV, גרסה מיוחדת של Android שתוכננה מלכתחילה על מנת להתאים לשימוש בטלויזיות. למעט הסטרימר של Xiaomi, ניתן למצוא את Android TV גם בסטרימרים מוכווני גיימינג כמו Nvidia Shield, ו-Razor Forge, ועל גבי חלק מהטלויזיות החכמות של סוני ושארפ.

מתוך תהליך ההגדרה הראשונית של Mi Box

מה כל כך מיוחד ב-Android TV? בנוסף לממשק נוח יותר, יש כאן אפשרות חיפוש קולי, ובאופן מפתיע זה גם עובד לא רע, גם בעברית. כמובן, בגלל שמדובר בסטרימר, רוב החיפושים יפנו אתכם לסרטונים ב-Youtube, אך שאלה לדוגמה כמו "מה מזג האויר ברעננה" תקפיץ לכם חלון עם התשובה.  פרט לכך, Xiaomi Mi Box מתפקד ככרומקאסט לכל דבר: ניתן לשדר אליו סרטוני וידאו ישירות מכל מכשיר אנדרואיד בסביבה. הדוגמה הבנאלית היא להזרים לטלויזיה סרטונים מאפליקציית יוטיוב בטלפון שלכם, אבל האפשרויות כאן רחבות הרבה יותר: ניתן להזרים לסטרימר מוזיקה מספוטיפיי (משתמשי Apple Music, באנדרואיד, צר לי, לכם אין את הפריבילגיה הזאת וככל הנראה גם לא תהיה), נתקלתם בסרטון וידאו משעשע בפייסבוק ואתם רוצים להציג אותו למשפחה על הטלויזיה? אפשרי בהחלט. תמונות מ-Google Photos, מצגות מ-Google Slides, אתר אינטרנט שפתוח אצלכם בכרום על המחשב, ואפילו אופציות פחות לגיטימיות כמו הזרמת סרטים מאפליקציית Popcorn Time, אפשרית כאן. תרחיש אפשרי נוסף - לכם אין מנוי לנטפליקס, אך לחבר שלכם שבא להתארח אצלכם דווקא יש. הוא יוכל להזרים אל הסטרימר שלכם היישר מהטלפון שלו סרט או סדרה שלכם אין גישה אליהם ביום יום בלי ההתעסקות המיותרת של התקנת האפליקציה, הזנת פרטי מנוי, ניהול המכשירים שיש להם הרשאה לגשת לחשבון הזה, והתנתקות מהאפליקציה בסוף הערב.

הצרה עם Android TV היא שחנות האפליקציות שלה מציעה רק אפליקציות שהותאמו באופן ספציפי לעבודה עם גרסה זו של אנדרואיד, והיצע האפליקציות הקיימות נכון להיום עדיין מצומצם מאוד. לאור העובדה שמערכת ההפעלה הזאת אפילו נפוצה פחות בישראל, לא תמצאו בה כמעט בכלל אפליקציות ישראליות. לצורך העניין, לא תמצאו כאן את האפליקציות של מאקו, רשת ערוץ 10 ואחרים.  ניתן לעקוף זאת ע"י התקנת קבצי APK של האפליקציות באופן ידני, והן אכן יעבדו, אבל כאמור, הן לא מותאמות ל-Android TV וחויית השימוש בהן תהיה דומה לזאת שתקבלו בסטרימרים מבוססי אנדרואיד רגיל, כלומר לא מיטבית. לשמחתכם ולצערם של האולפנים הגדולים וזיר"ה, אפליקציית KODI דווקא כן הותאמה וזמינה בחנות האפליקציות של Android TV. זהו למעשה אחד מיתרונותיו הגדולים של הסטרימר הזה, האפשרות לגשת דרך אותה קופסה גם אל ספק התוכן הטלויזיוני שלכם, ובמקביל גם ל-KODI, לצורך השלמות או גישה אל הקבצים האישיים שלכם.

עד כאן לגבי תוכנה. ה-Mi Box שהגיע לארץ הוא למעשה הגרסה הגלובלית של Mi Box 3S, הדור הרביעי לסטרימרים מבית Xiaomi. המפרט הטכני שלו כולל מעבד בעל 4 ליבות במהירות 2 גיגהרץ כל אחת, זכרון RAM בנפח 2 גיגה בלבד ואחסון בנפח מביך של 8 גיגה בלבד, מה שמשאיר לכם בסופו של דבר, לאחר התקנת אפליקציות ומה שמערכת ההפעלה עצמה תופסת, כ-5.1 גיגה בלבד. 5.1 גיגה משאירים לכם מעט מאוד מקום לסרטים, בטח ובטח כשמדובר בסרטי 4K. שיאומי מאפשרת חיבור אחסון חיצוני גדול יותר והפיכתו לאחסון הראשי של המכשיר, אם כי זה לא באמת פתרון כי ישנו צוואר בקבוק בדמות חיבור USB בתקן 2.0 שלא מאפשר העברת מידע מהיר, לפחות לא כמו בזכרון אחסון פנימי המותקן בתוך הסטרימר.

סט חיבורים דל מאוד (צילום: גד גניר)

Mi Box מציע סט חיבורים דל מאוד: שקע USB יחיד, שקע HDMI ושקע אזניות המשמש גם (בתוספת מתאם מיוחד לרכישה בנפרד) כיציאת שמע אופטית דיגיטלית. אין כאן חיבור רשת קוי, ועליכם להסתמך על Wifi. כשקיבלתי את הסטרימר לבדיקה, תודרכתי שמדובר באחד הסטרימרים היחידים בשוק המסוגלים להזרים תוכן ברזולוציית 4K מנטפליקס. נכון לכתיבת שורות אלו, אין לי דרך לאמת זאת, כי יש קאצ': כדי שנטפליקס תראה לכם בכלל את האופציה לראות סרטים ב-4K, נדרש בין השאר שיהיה לכם חיבור אינטרנט אלחוטי במהירות של לפחות 25 מגה ביט. רוצים לדעת איך נטפליקס בודקת את מהירות החיבור שלכם, או במילים אחרות, אם היא תיאות להציג בפניכם אפשרות לצפייה ב-4K? הכנסו מהדפדפן בסמארטפון שלכם אל Fast.com, ותוכלו לדעת בתוך שניות מהי המהירות האמיתית של החיבור האלחוטי שלכם. אגב, הסטרימר עצמו תומך בשני תדרי עבודה של Wifi:  גם 2.4 גיגהרץ וגם 5 גיגהרץ. 2.4 הוא החיבור הסטנדרטי. 5 גיגהרץ מציע מהירויות גבוהות יותר, ואיתו יש לכם סיכוי טוב יותר להגיע למהירויות שמספקות את נטפליקס. מצד שני, 5 גיגהרץ שמיש בטווחים קצרים יותר. אם אתם משתמשים בראוטר שקיבלתם מספקית האינטרנט שלכם סביר להניח שאין לכם תמיכה ב-5 גיגהרץ ולכן כל השורות האחרונות ממילא אינן רלוונטיות עבורכם. פתרון נוסף הוא מתאם מיוחד אשר מתחבר לשקע ה-USB ובצידו האחר ישנו חיבור רשת קוי, ובנוסף עליו עוד שלושה שקעי USB. בהנחה והרשת הקוית אצלכם תקינה, ולא כוללת מעקפים ומתאמי רשת על חשמל, זה יעשה את העבודה.

נטפליקס על Mi Box

כל החסרונות שציינתי לא משנים את העובדה שמדובר בסטרימר לא רע בכלל, ואת מה שלשמו הוא נועד בבסיסו, להציג סרטים, הוא עושה נהדר, בטח כשמדובר במקורות שידור לגיטימיים. אין כאן את בעיית המסך הכהה עליה דיווחתי בביקורת שלי על Mini 8s II, ואין כאן את בעיית ההבהובים הירוקים. זה ההבדל בין חברה בסדר גודל של Xiaomi, לבין יצרניות עלומות שם שמשחררות סטרימר לשוק מבלי לספק לו תמיכה או תיקוני באגים בסיסיים. השלט מתוכנן כהלכה עם מעט כפתורים וקל מאוד ללמוד להשתמש בו במהירות, והחיפוש הקולי נוח בהרבה מהקלדה על מקלדת וירטואלית על המסך, או על מקלדת פיזית בגב השלט. אין ל-Android TV מגוון רחב מאוד של אפליקציות, אבל את מה שאני צריך ומצפה למצוא בסטרימר היא מספקת בממשק נוח ומזמין. אפילו תהליך ההגדרה הראשוני אינטואיטיבי מאוד, ואת החלקים שבהם אתם נדרשים להקליד, ניתן לבצע דרך הטלפון עצמו.

השלט של Mi Box (צילום: גד גניר)

ה-Xiaomi Mi Box נמכר בחו"ל באיזור ה-70 דולר, מחיר שאין צורך לשלם עליו לא מס קנייה, ואפילו לא מע"מ (תוכלו למצוא אותו גם במחירים זולים יותר, אם כי לא בטוח שמדובר בגרסה הגלובלית). במחיר כזה הוא מספק תמורה פנטסטית. מחירו הרשמי בישראל הוא, תחזיקו חזק, 599 ש"ח. בחנויות תוכלו למצוא אותו ב-545 ש"ח ביבוא רשמי, או ב-475 ש"ח ביבוא פרללי. לאור המצב הקיים, אין סיבה לקוות שהמחירים האלו ירדו בקרוב.

********************

מחירו של Mi Box כיום עומד על 66.99 דולר בקנייה מחו"ל. לקנייה