כזה ניסיתי: Samsung Galaxy J7 Prime

יצרניות סמארטפונים סיניות כמו OnePlus ו-Xiaomi נותנות הרבה אמון בהפצה דרך האינטרנט. ל-OnePlus היתה מערכת הזמנות שדרכה ויסת הסטארטאפ הקטן את הביקושים למכשיר, וגם Xiaomi מתחילה מכירה של כל דגם חדש שלה ב-Flash Sales, מכירה דרך אתר האינטרנט הנקבעת למועד ספציפי, ומלאי המכשירים אוזל בדר"כ בתוך שניות ספורות. סמסונג מפעילה מערך מכירות והפצה מסורתי יותר, במיוחד בארץ, המתבסס על נקודות מכירה, דוכנים של מפעילות הסלולר, והמכירה דרך הרשת התבצעה עד כה כערוץ משלים לדרכי השיווק המסורתיות.

Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)

השנה, בחרו בסמסונג ישראל לנסות משהו חדש. ה-J7 Prime וה-J5 Prime הוכרזו בחודש שעבר עם חידוש מרענן: כמו את דיסק האוסף של יהורם גאון בזמנו, גם את המכשירי שוק הביניים החדשים של החברה הקוריאנית, לא תוכלו להשיג בחנויות, כי אם דרך אתר אינטרנט שהוקם במיוחד למטרה זו (או באתרי מסחר גדולים) לזמן מוגבל. מה יוצא לה מזה? כנראה שמדובר בפיילוט, במסגרתו מנסה לבחון את היתרונות והחסרונות של הפצה באמצעות האינטרנט בלבד. כדי להפוך את העניין לאטרקטיבי יותר, נבחרו מכשירים שעל הנייר נראים קצת יותר אטרקטיביים מגרסאות ה-J7 וה-J5 הרגילות וכוללים גוף עשוי מתכת, זכרון RAM בנפח משודרג, רזולוציית מסך גבוהה יותר, ואפילו קורא טביעות אצבעות. כל זה מגיע עם ערכת אבזרים נוספים, ומחיר יקר רק במעט ממחירו הרשמי של ה-J7 הרגיל.

Samsung Galaxy J7 Prime, עשוי מתכת (צילום: גד גניר)

ה-Samsung Galaxy J7 Prime הוא הבכיר מבין שני הדגמים שהגיעו לאחרונה לישראל והוא מבוסס כמו ה-J7 הרגיל, מודל 2016 על מעבד ה-Exynos 7870 בעל 8 הליבות הפועלות במהירות של 1.6 גיגהרץ. זכרון ה-RAM זכה לשדרוג מבורך מ-2 גיגה ל-3, אך האחסון נותר כשהיה, 16 גיגה הניתנים להרחבה באמצעות כרטיס זכרון, עד לנפח של 256 גיגה נוספים. ה-J7 Prime נמכר בשווקים מסוימים בעולם גם בשם Galaxy On Nxt. ההבדל העיקרי, והיחיד למעשה בין שני המכשירים עם השמות השונים בא לידי ביטוי בנפח האחסון הפנימי שלהם, אנחנו בישראל "זכינו" לקבל את הדגם עם זכרון האחסון הצנוע יותר, ככל הנראה כדי לשמור על רמת מחיר נמוכה יותר. כפי שקרה לי עם ה-BlackBerry DTEK50, גם כאן, 16 גיגה זכרון פנימי (שמתוכם רק 10 גיגה זמינים למשתמש) הם נפח אחסון מובנה צפוף מדי. אמנם לא קיבלתי התראות על מקום חסר כבר ביום הראשון במהלך התקנת האפליקציות, כפי שקרה בבלקברי, אבל גם כאן לאחר מספר ימים המכשיר החל להתריע בפניי על מחסור במקום. ניתן אמנם להרחיב את האחסון ע"י כרטיס זכרון, אבל זה לא משנה את האחסון הזמין להתקנת אפליקציות שנותר עדיין צפוף, גם לאנשים שמתקינים מספר לא גדול במיוחד של אפליקציות, כמוני. פרט לסוגיית האחסון, ה-J7 Prime הוא מכשיר זריז ויציב, שיודע להשתמש במפרט הטכני שלו כדי לספק חויית שימוש זורמת וחלקה. הוא מגיע עם מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסה 6, כשמעליה ממשק ה-Touchwiz של החברה.

Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)

אני מוכרח להודות שלמרות השימוש הנרחב במתכת בגוף ה-J7 Prime, לא הצלחתי להתלהב מהמראה החיצוני של המכשיר. ייתכן וזה קשור לצבע הזהוב של היחידה שקיבלתי לבדיקה, וייתכן מאוד שהייתי כותב דברים אחרים על אותו מכשיר בצבע שחור שעפ"י התמונות נראה מצוין. הקוים הכלליים של המכשיר פשוטים ובנאליים מדי לטעמי, אם כי ברמה הפרקטית הוא דווקא לא רע: פינותיו ודפנותיו מעוגלות והוא נעים לאחיזה ולשימוש. גוף המכשיר לא עשוי כולו ממתכת: החלק העליון והחלק התחתון של גב המכשיר עשויים פלסטיק ומאכלסים בתוכם את האנטנות של ה-J7 Prime, בדומה למכשירים כמו ה-LG V20 וה-Redmi Note 3 של שיאומי. למבנה הזה יש יתרון וחסרון: היתרון הוא ששימוש בחיפוי פלסטיק לחיפוי האנטנות מבטיח רציפות שידור וקליטה בקישוריות אלחוטיות, בעוד במכשירים כמו OnePlus 3, Meizu Mx6, ו-Huawei P9 Plus להם גוף מתכת מלא עם אנטנות מובנות, נתקלים לעיתים בהפרעות וקטיעות, למשל בחיבור אזניות Bluetooth. ב-J7 Prime, הודות למבנה הזה זה לא קורה. החסרון הוא אסתטי. חלקי פלסטיק רכים ופחות עמידים לשפשופים ושריטות, ואם לא תעשו כאן שימוש בקייס, לאחר מספר חודשים תמצאו עצמכם עם מכשיר שפינותיו שרוטות ושחוקות.

Samsung Galaxy J7 Prime מהצד (צילום: גד גניר)

כאמור, סמסונג משתמשת ב-J7 Prime במסך המציג רזולוציה גבוהה יותר מזו של ה-J7 הרגיל, 1920 על 1080 פיקסלים, לעומת 1280 על 720. איפה בכל זאת סמסונג חסכה על הרוכשים? בסוג המסך. בניגוד ל-J7 הרגיל, המסך כאן הוא מסך PLS TFT שנראה לא רע, מציג תמונה חדה ואפילו מתפקד סביר בחוץ באור יום, אבל זה לא מסך ה-Super AMOLED המרשים יותר שהיה חלק מהמכשירים הזולים יותר של החברה. עוד מקום שסמסונג חסכה בו, כמו בדגמי מכשירים אחרים מסדרה J: אין כאן חיישן תאורה אוטומטי, מה שאומר שתידרשו לכוון בעצמכם את רמת התאורה הרצויה של תצוגת המכשיר בהתאם לתנאי הסביבה. באור יום תוכלו לבחור במצב תאורה חזקה שיפעל לזמן מוגבל ואז יחזיר את המסך למצבו הרגיל כדי להמנע מבזבוז סוללה. מקומות נוספים בהם חסכה סמסונג: הלחצנים בתחתית המסך לא מוארים ולא מחזירים פידבק ברטט, וכך גם מקשי המקלדת הוירטואלית המקורית של סמסונג. חיישן טביעת האצבע, פריט כמעט חובה במכשירים משנת 2016 מרגיז כמעט כמו זה שהשמצתי בזמנו ב-OnePlus 2. יותר מדי פעמים הסורק נכשל בזיהוי האצבע שלי וכשהמכשיר התחיל לנעול את עצמו לחלוטין לפרקי זמן של כמה דקות, הגעתי למסקנה שעדיף לי פשוט לוותר על השימוש בו.

המצלמה זהה לזו של ה-J7: רזולוציית 13 מגה פיקסל, וצמצם ברוחב f/1.9 באופן מפתיע היא מצויינת: מהירה יחסית ומצלמת באור יום תמונות חדות, ממוקדות ונאות. בצילום בתוך חדרים או בחוץ בחושך מהירות המיקוד יורדת, והתמונות מעט מגורענות אבל לא ברמה בלתי נסבלת. אין ספק, המצלמה הזאת לא מתקרבת לזו של ה-Galaxy S7, אבל היא לא מתיימרת לעשות זאת. ברמת המחיר של ה-J7 Prime המצלמה הזאת היא בין הטובות בשוק.

מבט מקרוב על עדשת המצלמה ב-Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

(צילום: גד גניר)

ל-J7 Prime סוללה בעלת קיבול נדיב של 3300mAh. היא תספיק לכם בקלות לשימוש של יום מלא ואף לקצת יותר מזה. את רוב הימים עם המכשיר סיימתי עם 25-30% סוללה. בניגוד למכשירים היקרים יותר של סמסונג, הסוללה הזאת אינה נטענת במהירות, וגם לא ניתן לטעון אותה באופן אלחוטי. בניגוד למכשירים הזולים של סמסונג, היא אינה ניתנת לפירוק. חיבור הטעינה שלה הוא MicroUSB הסטנדרטי, אותו סמסונג ככל הנראה תנטוש במהלך שנה הבאה לטובת USB Type C.

מבט מקרוב על שקע האזניות ושקע הטעינה ב-Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)

מבט מקרוב על פתח הרמקול ב-Samsung Galaxy J7 Prime (צילום: גד גניר)

כטלפון, ה-J7 Prime מתפקד לא רע, אבל לא מתבלט על פני מכשירים אחרים: השמע באפרכסת ברור איכותי וחזק. הרמקול של ה-J7 Prime לא מאוד חזק אבל שמיש למדי וממוקם בדופן המכשיר בצד. באחת הפעמים בהן השתמשתי בו בנסיעה ברכב, הצד השני בשיחה לא שמע אותי, גם כששאגתי את תשובותיי בעצבים אל המכשיר. ככל הנראה הדבר נבע מכך שמיקרופון המכשיר ממוקם בדופן התחתונה שלו, ונחסם ע"י התושבת ברכב שלי. הזזתי אותו טיפה למעלה בתושבת והבעיה נפתרה.

הייתם מצפים שסמסונג תתמחר מכשיר שנמכר באינטרנט בלבד במחיר תחרותי בגלל החסכון בעלויות שמכירה כזאת אמורה להביא איתה. ובכן, המחיר הזה רק נראה תחרותי: 1599 ש"ח. למה המחיר הזה לא מצליח לרגש אותי? ראשית, זה אמנם די קרוב למחירם של מכשירי דרג ביניים סיניים, אבל רק בתנאי שמדובר ביבוא רשמי שלהם. סמסונג מאמינה במוניטין ובמותג שלה, ונתוני המכירות הכלליים שלה בשוק מכשירי הביניים עדיין מצויינים. עם זאת, ה-J7 Prime פונה אל קהל שלא חושש להזמין מכשירים דרך האינטרנט, ובזירה הזאת יש גם מכשירים טובים לא פחות ביבוא פרללי ובמחיר זול בהרבה או אפילו מכשירים שמחירם בחו"ל כה זול שגם אם ייתפסו במכס, מחירם הכללי יהיה נמוך מזה של ה-J7 Prime. גם אם נניח רגע את ההשוואה הזאת בצד ונתמקד במה מציע ה-J7 Prime ביחס למכשירים אחרים של סמסונג, נגלה  שגם אם מדובר במכשיר לא רע בפני עצמו (זמן הסוללה שלו מצוין והמצלמה שלו היא מהטובות בשוק בסגמנט הזה), הוא לא באמת מהווה שדרוג משמעותי על פני ה- J7 2016 שעולה פחות ממנו ונמכר באפיקים הקונבנציונליים. למעשה, בחלק מהפרמטרים כמו סוג המסך או האפשרות לפרק את הסוללה, ה-Prime מהווה נסיגה מסוימת לאחור, וחיישן טביעת האצבע, תוספת שאמורה היתה להוות שדרוג למכשיר, התגלתה כמטרד שאולי עדיף היה בלעדיו.

סמסונג היא אחת החברות הראשונות שהפנימו את השינוי שהביא איתו האייפון לפני עשר שנים. היא הצליחה להסתגל לשינוי מהר יותר מענקיות כמו נוקיה ומוטורולה, שדרגה את מעמדה והפכה למתחרה העיקרית באפל.  בשוק מכשירי הבינים אמנם לא היתה מהפכה דומה, אבל מתרחש שינוי אבולוציוני: יותר ויותר אנשים מפסיקים להרתע ממכשירים סיניים, כשבמקביל, המותגים הסיניים היותר מוכרים מתחילים להציע מכשירים שלא רק שלא נופלים ברמתם מאלו הקוריאניים, כי אם טובים מהם במובנים מסוימים ומציעים תמורה עדיפה לכסף. אם אכן מדובר בניסוי של סמסונג ישראל בשיווק אינטרנטי בלבד, אני ממליץ בחום לסמסונג לבחור במכשיר אטרקטיבי יותר, ולתמחר אותו באופן תחרותי יותר.