כזה ניסיתי: HP Pavilion x2 12

ב-1 לספטמבר 2014 הלך לעולמו המחשב הנייד הראשון שרכשתי לעצמי. היה זה מחשב נייד של HP מדגם TX2620 שנרכש אי שם בשנת 2008. קשה לי להסביר לכם עד כמה רציתי את המחשב הזה, ועוד פחות נעים לי להודות בסיבה בגללה כל כך רציתי אותו, אבל ברשותכם אנסה: יום בהיר אחד, הגיע אחד מחבריי לעבודה עם המחשב הכי מגניב שראיתי עד כה. באותם ימים (טרום עידן האייפד) עדיין קראו למחשבים כאלו "טאבלט" או "טאבלט פי סי", מחשב נייד שניתן לסובב את המסך שלו ולכתוב עליו באמצעות סטיילוס. עד לאותה תקופה, מחשבים מהסוג הזה היו כלי עבודה חזקים ויקרים להחריד, ופנו בעיקר לאנשי עסקים. סדרת TX2000 היתה הראשונה להציע את התצורה הזאת עם מפרט טכני יותר במחיר קצת יותר נגיש (בתחילת שיווקו בארץ הוא נמכר בסביבות 6000 ש"ח), ומיתגה אותו כ-Entertainment Tablet. ככזה, הוא הגיע כשמותקנת עליו Windows Media Center, ואפילו שלט קטן לשליטה על תוכנת המדיה הזאת. תוסיפו לכך עיצוב יפיפה ותקבלו מחשב שקל להתאהב בו מכל הסיבות הלא נכונות.

HP Pavilion x2 12. כשהעט מחובר למחשב, נפתח תפריט Windows Ink עם מגוון אפשרויות עבורו (צילום: גד גניר)

במשך שנה החזקתי את עצמי, צפיתי שוב ושוב בכל סרטון Unboxing של מחשבי הסדרה הזאת שצולם והועלה ליוטיוב, ולבסוף קניתי אותו: לא המחשב הכי חדש בשוק, אבל זול יותר ועדיין מלהיב יותר מכל מחשב אחר, לפחות בעיניי. כשאתה כל כך רוצה חפיץ כלשהו, קל לך להתעלם מסימני האזהרה, וסימני אזהרה היו בשפע. התעלמתי למשל מהמשקל שלו, למעלה מ-2 ק"ג למחשב קומפקטי יחסית. התעלמתי גם מהאזהרות שצצו בסקירות שנכתבו עליו: המסך היה מאוד לא איכותי, חיי הסוללה שלו היו מביכים (שעתיים וחצי של שימוש לכל היותר), ואף צורפו לערכת המחשב שתי סוללות כדי להתמודד עם הבעיה הזאת. ולמרות כל אלו, עקב האכילס של המחשב הזה היה מעבד ה-AMD שלו, מעבד חלש יחסית שלא ידע להתמודד עם אתגרים כמו סרטי HD, אך ידע בהחלט להתלהט, לגרום למאווררי המחשב להרעיש בעוצמה שהפריעה לחבריי ללימודים, ובסופו של דבר התחמם באופן שגרם לנזק לכרטיס המסך והוציא את המחשב מכלל שימוש.  

ה-TX2620, המחשב הנייד הראשון שלי (צילום: גד גניר)

את ה-HP Pavilion x2 12 קיבלתי לידיי בדיוק שנתיים לאחר מכן. אמנם עבר נצח במונחי עולם המחשוב, אבל קל לזהות את קוי הדמיון, ולשער שמדובר באחד מצאצאיו של המחשב הראשון שלי: גם ה-HP Pavilion x2 12 הוא מחשב 2 ב-1, גם הוא מצויד במסך בגודל 12 אינטש וגם לו יש סטיילוס. מה בכל זאת שונה? ה-HP Pavilion x2 12 הוא מחשב נתיק, כלומר, טאבלט עם מקלדת פיזית הניתנת לפירוק.

מלבד המאורע ההיסטורי של הפרידה מהמחשב שלי, ספטמבר 2014 היתה גם נקודת הזמן שבה הכריזה אינטל על סדרת מעבדים חדשה: סדרת: Core M, המבוססת על פלטפורמת Broadwell-Y. המעבדים האלו יועדו לשימוש בטאבלטים ומחשבי 2 ב-1 שהיו הדבר החם ביותר בשוק בזמן שהתחילו לתכנן אותה. המעבדים מסדרת Core M נדרשו לספק ביצועים טובים יותר מאלו של סדרת ATOM, ולצרוך פחות חשמל ממעבדי סדרת Core i. צריכת חשמל נמוכה יותר פירושה לא רק זמן סוללה גבוה יותר כי אם גם שמירה על טמפרטורה נמוכה יחסית, מה שאומר שלא נדרש מנגנון קירור גדול או מאווררים כלשהם. ה-HP Pavilion x2 12 (בדגם HP x2 12-b100nj, אותו קיבלתי לבדיקה) עושה שימוש במעבד מדגם Core m3-6Y30, הבסיסי ביותר בסדרה אמנם אך שייך לדור השני שלה, המבוסס על פלטפורמת Skylake-Y אשר הוכרזה בסוף 2015. ל-Core m3-6Y30 שתי ליבות הפועלות במהירות של 900Mhz בשגרה, ו-2.2GHz במצב טורבו. בשורה התחתונה מדובר במעבד מצוין שאכן נותן ביצועים טובים יותר, וחויית שימוש מהירה יותר ממעבדי סדרת ATOM ו-Pentium, ונשאר קריר יחסית לאורך זמן. בעבודה יומיומית, גלישה באינטרנט ועבודה על אופיס יהיה לכם קשה לזהות הבדלים מהותיים בינו לבין מחשבים המבוססים על מעבד Core i3 מהדור שהוכרז שנה לפניו, רק שכאן מדובר במחשב קומפקטי יותר.

מעבר לכך, המחשב הזה מצויד בזכרון RAM בנפח מאוד נדיב של 8 גיגה, ואחסון בטכנולוגיית SSD (ובנפח של 256 גיגה) מה שוודאי תורם לחויית השימוש. התלהבתם מההסבר שלי על סדרת Core M? קחו בחשבון שהדור השני של המעבדים בסדרה הזאת הוא גם כנראה האחרון. בהכרזת המעבדים האחרונה שלה, לא טרחה אינטל לעדכן את הסדרה הזאת, בין היתר גם בגלל שרוב יצרניות בחרו להפסיק לעשות בה שימוש בשלב מוקדם יחסית. מדוע? בעיה קונספטואלית ושיווקית: המעבדים מסדרת Core M קיימו את ההבטחה שבגללה נוצרו. הם קרירים יותר, קטנים יותר, וחסכוניים יותר בחשמל על חשבון הביצועים. היצרניות המעטות שאימצו את הסדרה הזאת, שילבו את המעבדים במחשבים דקיקים , בעלי סוללה קטנה יחסית. מה שקרה זה שהמחשבים האלו היו אמנם סקסיים כמעט כמו Macbook Air, אך סיפקו זמן סוללה דומה לזה של מחשבים עם מעבדי Core i3, עם ביצועים נחותים יותר, ותדמית של סדרת המעבדים חלשה. הלקוחות הפוטנציאלים לא הגיבו בהתלהבות, והעדיפו לבחור במחשבים אולי יותר שמנמנים, אבל קצת יותר פרקטיים.

HP Pavilion x2 במצב סגור (צילום: גד גניר)

ה-HP Pavilion x2 12 דווקא אינו דקיק באופן מיוחד: יחד עם המקלדת, העובי שלו בנקודה העבה ביותר עומד על 1.9 ס"מ. משקלו אמנם נמוך יותר מה-2.2 ק"ג של המחשב הישן שלי, אך עדיין לא מדובר במחשב קל במיוחד: 1.47 ק"ג, כבד ביחס אפילו למחשבים ניידים עם מסך גדול יותר של 13 אינטש. למרות המשקל, ה-HP Pavilion x2 12 מצליח היכן שהמון מחשבי 2 ב-1 אחרים נכשלים שוב ושוב: לרוב, יחידת הטאבלט שוקלת יותר מיחידת המקלדת (ה-Z10t של טושיבה היה דוגמה מצויינת למחשב שלא היה מאוזן בצורה טובה), ועל מנת שלא יתהפך אחורה, זוית פתיחת המסך מוגבלת ואינה רחבה מספיק. HP עשו כאן עבודה מעולה בתכנון מרכז הכובד של המחשב ואיזנו מצוין בין הדרישה לזוית פתיחה רחבה, והדרישה הלגיטימית שהמחשב יעמוד באופן יציבה. ב-HP Pavilion x2 12, הזוית רחבה מספיק כדי לאפשר עבודה נוחה, ואף ניתן להניח אותו על הברכיים ולעבוד איתו כך, חלק לא מבוטל מהביקורת הזאת נכתבה באופן הזה.

HP Pavilion x2 12 (צילום: גד גניר)

קשה להשאר אדיש ל-HP Pavilion x2 12. עשוי מתכת כולו ובנוי היטב, אין ספק ש-HP יודעת לעצב מחשבים ניידים יפים, והמחשב הזה בהחלט ממשיך את הקו הזה. המקלדת מרווחת ונוחה לשימוש, וכל המקשים בה מסודרים בצורה הגיונית, בלי התחכמויות מיותרות. משטח העכבר רחב ומדויק, אם כי הכפתורים שלו טיפה רועשים יותר ממה שהייתי רוצה. יחידת המקלדת אגב לא כוללת חיבורים כלשהם או סוללה. היא מתחברת באמצעות מגנטים אסרטיביים במיוחד אל הטאבלט ונדרש קצת אימון כדי להתרגל לשימוש במנגנון הזה. החיבור ביניהם פיזי (בניגוד למחשבים כמו ה-T100 Chi), ואינו מבוסס על בלוטות', ועל כך יש לברך את HP שחסכה מאיתנו המשתמשים את הצורך להטעין בנפרד את יחידת המקלדת. הביקורת היחידה שלי בעניין זה היא על העובדה שיחידת הטאבלט מתנדנדת טיפה בתוך יחידת המקלדת, אם כי מדובר בתופעה די שכיחה במחשבי 2 ב-1.

המסך, בגודל 12 אינטש, הוא ביחס 3:2. זה אולי לא מתאים לצפייה בסרטים כמו מסך מלבני יותר, אבל זה נהדר עבור צפייה במסמכים וחוסך אחוז מסויים של גלילות מסך. הפאנל כאן הוא בטכנולוגיית IPS, והרזולוציה היא 1920 על 1280 פיקסלים . המסך הזה מציג צבעים יפים, חד מאוד ואיכותי מאוד. הוא גם מואר היטב ומצליח להתגבר יפה על ההשתקפויות שמביא איתו הגימור המבריק שלו. משני צידי המסך ישנם "גרילים" אימתניים, והלוגו של יצרנית האודיו הדנית המוערכת B&O מתחת לרמקול הימני רק מגביר את הציפיות לקבל כאן חויית סאונד יוצאת דופן. בנוסף, המחשב מגיע כשמותקנת עליו אפליקציית שליטה על הסאונד, גם היא עם המיתוג של B&O. בסופו של דבר, מדובר ברמקולים סטנדרטיים לחלוטין שלא מספקים איכות צליל שונה במיוחד מכל מחשב אחר, מדויקים אמנם בצלילים הגבוהים, אך נטולי באסים.

אל אריזת המחשב מצורף עט, סטיילוס, אשר מתחבר אל המחשב ב-Bluetooth. העט יודע לזהות לחצים ולשנות את עובי הקו המצויר בהתאם לעוצמת הלחיצה על המסך. כאשר המחשב מזהה שהעט מחובר, מופיע בשורת המשימות תפריט מיוחד, Windows Ink, אשר מספק הצעות ליישומים תומכים, שליטה על הגדרות העט, ואפליקציית פתקים. העט העשוי כולו מתכת כבד יחסית, בין היתר בגלל העובדה שהוא מאכלס סוללת AAA בתוכו. לצערי HP לא מצאו לנכון לתכנן סידור לאחסון העט בתוך המחשב, מה שיקל על המשתמשים לאבד אותו מתישהו וחבל.

מה שבאמת הפריע לי ב-HP Pavilion x2 12 הוא הקמצנות המזעזעת בכל הקשור לחיבורים. המקלדת כאמור לא מצויידת בשום חיבור USB, אך יחידת הטאבלט לא מפצה על כך. רוכשי המחשב הזה יאלצו להסתפק בחיבור USB 2.0 סטנדרטי אחד, חיבור אזניות, יציאת מסך מסוג MicroHDMI, קורא כרטיסי MicroSD (משתמשים ב-SD רגיל? תתחילו לחפש קורא כרטיסים חיצוני מתאים), וחיבור USB 3.1 מסוג Type C המשמש גם כשקע טעינה. רוצים לחבר את ה-Galaxy S7 שלכם למחשב ובאותו זמן להשתמש בעכבר אלחוטי עם דונגל משלו, נניח ה-M570 של לוג'יטק? תשכחו מזה, או שתצטיידו במפצל. אז נכון, זה בהחלט לא סוף העולם. בעתיד כולם ישתמשו רק ב-USB Type C, ו-USB Type A ייראה לכולנו מיושן כמו שחיבור ה- S-Video של ה-TX2620 שלי נראה היום, ובכל זאת, כלקוח, לא ממש מעניינות אותי שאיפותיהן של יצרניות המחשבים לזרז אימוץ טכנולוגיות חדשות. אני מעוניין שהמחשב שלי יהיה שימושי כבר היום. אם זיהיתם כאן מטאפורה על האייפון ועל שקע האזניות, אתם יכולים לטפוח לעצמכם על השכם.

בשימוש סטנדרטי, הצלחתי לסחוט מסוללת המחשב בין 5.5 ל-6 שעות שימוש על טעינה אחת, שזה יפה, אבל לא מדהים. זוכרים את מה שכתבתי לגבי צריכת החשמל של מעבדי Core M? הייתי מצפה כאן לזמן סוללה מעט מרשים יותר, אם כי גם מה שמקבלים כאן בפועל לא רע בכלל.

כמו ה-TX2620, גם ה-HP Pavilion x2 12 הוא מחשב שקל להתאהב בו. בניגוד ל-TX2620, ה-x2 מספק לכך גם סיבות פרקטיות: מסך מעולה, מקלדת ומשטח עכבר נוחים, וביצועים לא רעים בכלל עבור שימושים יומיומיים. למעבד יש חלק בכך, אך גם לזכרון ה-RAM הנדיב ולדיסק ה-SSD שלו יש תרומה משמעותית. כל מה שפחות הלהיב אותי במחשב הזה, המיעוט בחיבורים, העדר סידור אחסנה לסטיילוס והשמע שלא עומד בציפיות הגדולות שבניתי לגביו, הם דברים שבהחלט ניתן לחיות איתם. מחירו בישראל נכון להיום עומד על 3590 ש"ח, מחיר אטרקטיבי למדי לא רק ביחס למחשב כל כך מלהיב חיצונית, כי אם גם ביחס למחשבים אחרים המציעים מפרט דומה.