כזה ניסיתי: Xiaomi Mi5

כמעט שנתיים חיכו מעריצי שיאומי למכשיר הדגל החדש של החברה הסינית, נצח במונחי עולם הסלולר. היצרניות הגדולות בשוק נוהגות לשחרר מכשירי דגל חדשים פעם בשנה (חלקן אפילו פעמיים), ברוב המקרים במסגרת התערוכות הגדולות. לשיאומי, אחת היצרניות הסיניות הגדולות והמוכרות בשוק דווקא לא היה דחוף. בין הכרזת ה-MI4 להכרזת ה-MI5, היא השיקה שלל דגמי בינים וגרסאות שונות של ה-Mi4. בתקופה הזאת שקדה שיאומי על חדירה לשוק ההודי, שוק ענק ומתפתח בעל חשיבות אסטרטגית. בחודשים האחרונים החל היבוא הרשמי של מכשירי החברה גם לישראל.

Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)

בחודש מרץ האחרון, במהלך תערוכת MWC בברצלונה, הוכרז כאמור ה-MI5, מכשיר הדגל הנוכחי של שיאומי. בניגוד ליצרניות אחרות, כאן הצליחו לשמור על חשאיות יחסית, ורוב המידע שדלף עליו במהלך השנה האחרונה, כולל תמונות של אבות טיפוס, התברר כרחוק מאוד מהמציאות. מה שכן היה ברור לאורך כל הדרך הוא שבמכשיר הדגל שלה שיאומי לא תתפשר על חומרה, ואכן ה-MI5 מציג מפרט דומה מאוד לזה של מכשירי הדגל האחרים שהוכרזו בברצלונה ע"י שתי היצרניות הגדולות מקוריאה. ה-Xiaomi MI5 שקיבלתי לידי הגיע עם המעבד החזק ביותר של קוואלקום בעת ההשקה שלו, ה-Snapdragon 820, מעבד בעל 4 ליבות, ששתיים מתוכן פועלות במהירות 1.8 גיגהרץ, והשתיים האחרות במהירות 1.36 גיגהרץ. זכרון ה-RAM בגרסה הזאת הוא בנפח 3 גיגה בלבד, והאחסון מגיע בנפח של 32 גיגה ללא אפשרות הרחבה. גרסת ה-Pro של המכשיר, אותה לא בדקתי, כוללת זכרון RAM בנפח גדול יותר, 4 גיגה, ואחסון בנפח 128 גיגה. מערכת ההפעלה על המכשיר היא MIUI בגרסה 7, המבוססת על אנדרואיד 6 וכוללת שינויים והתאמות שמקשים מאוד לזהות שאכן מדובר באנדרואיד.

ה-MI5 טס. זו אמנם לא תחושת המהירות של ה- OnePlus 3 אך הוא בהחלט מכשיר זריז מאוד שמגיב היטב ובמהירות לכל בקשה, אפליקציות עולות במהירות הבזק, והכל זורם ללא גמגומים והשהיות. עם זאת, לא הכל מושלם. נתקלתי מפעם לפעם במצבים בהם אפליקציות הקפיצו לי הודעות על קריסה, וכאשר אישרתי את ההודעה, הפלא ופלא - האפליקציה לא נסגרה, כי אם המשיכה בדיוק מאותה נקודה. נתקלתי גם בתופעות של אפליקציות שלא התעדכנו, חיוויים על הודעות שלא נעלמו גם כשההודעות נקראו, הודעות וואטסאפ שהגיעו לפתע כולן בבת אחת, ואפליקציות אחרות נוספות שכאילו שכחו להסתנכרן. חפירה בתפריטי המכשיר העלתה כי מצב ברירת המחדל של המכשיר הוא חסכון מסוים בחשמל. כאשר העברתי את המכשיר למצב ביצועים מקסימליים, הודעות השגיאה נעלמו, ובעיות הסנכרון נעלמו למעט בעיות בודדות בסנכרון התמונות האוטומטי לאפליקציית Google Photos, והפיד באינסטגרם שסירב בצורה די עיקשת להתעדכן (אם כי מדי פעם הוא השתחרר). אלו לא בעיות שלא ניתן לחיות איתן, אבל זה מעיק ומתסכל למצוא תופעות כאלו במכשיר של מותג מוערך שמגיע עם כזאת חומרה משובחת.

Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)

MIUI, למי שלא קרא את הפוסטים הקודמים שלי על מכשירי Xiaomi מבוססת על אנדרואיד (במקרה זה, הגרסה היציבה האחרונה, אנדרואיד 6) אך עברה שינויים מאסיביים אצל הסטארטאפ הסיני, הן ברמת המערכת והן ברמת הממשק. בחלק מהמקומות בחו"ל המכשיר נמכר ללא שירותי גוגל (אשר חסומים לשימוש בסין), אך בארץ, היבואנית הרשמית דאגה להתקין את חנות האפליקציות של גוגל. זה אומר שתצטרכו להתקין בעצמכם את כל אפליקציות גוגל שהתרגלתם לקיומן במכשירים אחרים כעובדה מוגמרת: אפליקציות כמו Maps, Youtube ואפילו Gmail וחיפוש גוגל לא מותקנות מראש על המכשיר. ניתן לגבות את המכשיר בחשבון MI שמותקן עליו מראש, אם כי ניתן לחיות טוב גם בלעדיו. שיאומי הואשמה שנים בהעתקה בוטה של הסגנון העיצובי של אפל בממשק שלה. במקרה של ה-MI5 ניתן לזהות דמיון מפתיע בחלק מהמקומות דווקא ליצרנית סינית אחרת, וואווי, אם כי ההעתקה כאן נעשתה דווקא במקום שניתן היה בהחלט לוותר עליו: האייקונים בשורת הנוטיפיקציה צבעוניים, ולמרות שהמסך חד וצבעוני, עדיין קשה לזהות במבט ראשון מה כל אייקון שמופיעה למעלה מסמל. לרוב, אני לא נוטה להתעכב על ענייני גיור של מכשירים מאחר ועד היום לא נתקלתי במכשיר שבו זה הפריע לי כל כך. ה-Xiaomi MI5 מצליח לצאת דופן בעניין הזה: תפריטים מסוימים לא תורגמו או שתורגמו חלקית. תפריטים אחרים תורגמו בצורה עילגת, אך מה שבאמת הוציא אותי מדעתי הן אפליקציות שהיישור שלהן לימין בממשק העברי השתבש, וגרם לכך שקשה מאוד לתפעל אותן. חשוב להדגיש שוב, שום דבר ממה שציינתי, לפחות מבחינתי האישית, לא פוסל את המכשיר, אבל מלמד על כך שבסופו של דבר, ברמת התוכנה נדרש כאן ליטוש נוסף.

צילומי מסך מתוך MIUI, תרגום רשלני משהו של הממשק

כאמור, למרות הסקרנות הרבה, הצליחו לשמור בשיאומי באופן חשאי את מראה המכשיר ממש עד לרגע ההכרזה עליו. התוצאה הסופית נאה, אבל לא יוצאת דופן. הגב עשוי זכוכית אשר מתקמרת בצידיה ומשתלבת לתוך מסגרת מתכתית המקיפה את המכשיר. בחזית המכשיר תמצאו כפתור בית המשמש גם כקורא טביעות אצבעות, וניתן לתפעול גם בלחיצה וגם כמקש מגע, כאשר משני צידיו כפתורי מגע נוספים. הכפתור הזה צר מעט, וניתן היה לעצב אותו בצורה שתשתלב באופן יותר אסתטי בחלק הזה של המכשיר, אך זה לא מפריע ברמה השימושית, וכקורא טביעות אצבעות הוא מתפקד מצוין. ה-MI5 קל ודקיק, שטוח לחלוטין בחלקו האחורי (המצלמה לא בולטת החוצה אפילו לא במילימטר אחד) אך מה שמעיב על ההנאה באחיזת המכשיר היא מסגרת המתכת המחודדת מעט, וגב הזכוכית החלקלק, שעל משטחים מסוימים עלול לכך שהמכשיר לא ינוח במקומו ביציבות. בתחתית המסגרת, משני צידי שקע הטעינה יושבים שני סטים של חורים עגולים. שני רמקולים? ממש לא, יש רק רמקול אחד בצד ימין. בצד השני יש חור אחד המשמש את המיקרופון, וכל השאר נמצאים שם לשמור על הסימטריה.

גב זכוכית שמתקמר בצדדיו, Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)

החלק התחתון של ה-Xiaomi MI5, ארבע חורים מכל צד, רק מאחורי הארבעה הימניים יש באמת רמקול (צילום: גד גניר)

המסך של ה-MI5 נהדר. זהו מסך בגודל 5.15 אינטש המציג צבעים חיים אך לא מוגזמים, ותמונה חדה. כמו יצרניות סיניות אחרות, גם שיאומי בחרה להסתפק ברזולוציית 1080P בלבד במסך של מכשיר הדגל שלה, וזה בהחלט מספיק בשימוש יומיומי. המסך לא בהיר כמו זה של ה-Galaxy S7 או ה-OnePlus 3, אך הוא גם לא חשוך, ובאור יום הוא שמיש בהחלט.

שמיש גם באור יום, המסך של ה-Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)

על הנייר, המצלמה של ה-Xiaomi MI5 עומדת בשורה אחת עם מצלמות כמו ה-S7 וה-G5. רזולוציה של 16 מגה פיקסל, ייצוב תמונה אופטי, צמצם ברוחב f/2.0, מיקוד באמצעות זיהוי פאזות, ועוד מלא מונחים מלהיבים, שוב, על הנייר. בפועל המצלמה מצויינת, התמונות חדות ברובן ומציגות צבעים נאים. עם זאת היא עדיין לא בליגה של המצלמות שציינתי קודם. המיקוד מהיר, אבל לא הכי מהיר, והטווח הדינמי לא רחב מספיק. זה בא לידי ביטוי בעיקר בתמונות עם ניגודיות גבוהה כשפרטים מסוימים נבלעים בתוך האיזורים הכהים. גם בתמונות בחושך, המצלמה עושה בסה"כ עבודה טובה, אבל התמונות כהות יותר מאשר במצלמות של מכשירי הדגל האחרים.

מבט מקרוב על המצלמה של ה-Xiaomi MI5 (צילום: גד גניר)

ל-MI5 סוללה בקיבול של 3000mAh. בשימוש סטנדרטי הצלחתי לסחוט ממנה בדר"כ שימוש של יום שלם מ-07:00 ועד 00:00, הישג נאה. מה שפחות נאה זה שהמכשיר אמנם תומך בטעינה מהירה, אך ערכת המכשיר כוללת מטען רגיל בלבד ולא מטען מהיר. כטלפון, הוא מציע איכות ועצמת שמע טובים באפרכסת. ברמקול העוצמה גם חזקה, אך המיקרופון לא רגיש מספיק, ולצד השני היה קשה מאוד להבין אותי בזמן נסיעה.

האם היה שווה להמתין שנתיים? תלוי מה היו הציפיות שלכם. ה-MI5 מצמצם את הפער מיצרניות כמו סמסונג ו-LG יותר מתמיד, והוא מכשיר חזק וראוי. יש לו חומרה מצויינת, הוא מהיר מאוד והסוללה שלו מציגה סיבולת מכובדת. יחד עם זאת מדובר בגרסת ה-32 גיגה בלבד, ולא ניתן להרחיב לו את הזכרון. מעבר לכך, המצלמה שלו, למרות שאינה רעה בכלל, אינה מציגה תחרות אמיתית למכשירי הדגל של היצרניות הגדולות, וישנם מקומות שדורשים ליטוש בכל הקשור לתוכנה. מחירו ביבוא רשמי 2449 ש"ח. בדומה ל-OnePlus 3. אם משווים את המחיר הזה למחירם ביבוא רשמי של ה-G5 וה-S7, אז אכן, מדובר במחיר שמאפשר להציג את ה-Xiaomi mi5 בתור אלטרנטיבה אמיתית ואיכותית למכשירים האלו. הבעיה של יבואנית שיאומי בישראל היא שהתחרות האמיתית שלה היא לא באמת מול היבואניות הרשמיות של סמסונג ו-LG, כי אם ביבוא פרללי של מכשירי הדגל שלהן, במכשירי OnePlus 3, וב-P9 של וואוי שמחירו ביבוא רשמי זהה לזה של ה-Mi5. כל המכשירים שציינתי איכותיים לא פחות מה-Mi5 ומציבים לו תחרות שקשה לראות כיצד הוא מנצח בה.

*עדכון (22.6.2017)

Xiaomi Mi5 עם נפח אחסון של 64 GB נמכר בגירבסט במחיר של 804 ש"ח (לא כולל מע"מ)