כזה אני רוצה לנסות: OnePlus 3

עם באזז גדול באות ציפיות גדולות. זה הלקח שלמדו ב-OnePlus בשנה שעברה. החברה שהתיימרה להכריז על מכשיר הדגל שלה עד אמש, ה-One Plus 2 כ-Flagship Killer לשנת 2015 ו-2016 מצאה את עצמה מול לקוחות פוטנציאלים שמאסו בשיטת ההזמנות, ומול לקוחות מאוכזבים שרכשו את המכשיר וגילו שבניגוד להצהרות הבומבסטיות, הוא לא באמת מאתגר את מכשירי היצרניות הגדולות. במידה רבה, ה-OnePlus 3 הוא ההזדמנות האחרונה של היצרנית הקטנה לשחזר את הרושם הטוב שיצר המכשיר הראשון שלה ולהוכיח שמלבד באזז, היא גם יודעת לייצר טלפונים טובים. האתרים הגדולים בחו"ל קיבלו אותו לבדיקה כבר לפני שבוע, ומפרסמים ביקורות מפורטות עליו בשעות האחרונות. עד שיגיע אליי ואוכל באמת לגבש דיעה לגביו, הנה מספר נקודות למחשבה:

OnePlus 3 (קרדיט תמונה: אתר יצרן)

מסך לבלוגרי טכנולוגיה, מסך למכשיר דגל, ומסך ל-VR: מסך הוא ללא ספק אחד מהרכיבים היקרים ביותר בעלותו הכללית של סמארטפון. מסך עתיר פיקסלים הוא לא רק יקר. הוא דורש משאבים נוספים מהטלפון: זכרון, כושר עיבוד וכמובן סוללה. בלוגרי טכנולוגיה כמוני, טוקבקיסטים ורבים אחרים נוהגים לתהות על הצורך במסכים ברזולוציה שמעל .1080p זוכרים את תלמיד 3 היחידות במתמטיקה שתהה מה יעזור לו משפט פיתגורס בקניות בסופר? אז זה ככה קצת עם מסכי סמארטפונים: אכן, ברוב הזמן, אין צורך ברזולוציה גבוהה מ-1080p. מצד שני, אנחנו ב-2016. משקפי VR הופכים לנפוצים יותר, ובטכנולוגיה הזאת, רזולוציה היא שם המשחק. מהתנסות אישית שלי, אפילו רזולוציית 2K של תלמידי 5 יחידות כמו סמסונג ו-LG, זה עדיין לא מספיק כדי לאפשר חויית מציאות מדומה נטולת פיקסלים.מ- OnePlus, שחילקה משקפי תלת מימד לרגל ההכרזה על המכשיר הייתי מצפה להסתפק ביותר מ-1080p. זה אומר שלפחות מהבחינה המאוד ספציפית הזאת, המכשיר של החברה עם הסלוגן Never Settle, מתפשר על חויית ה-VR של משתמשיו.

לסינים יש RAM גדול יותר: נכון להיום ניתן לספור על יד אחת את מספר היצרניות (כולן סיניות אגב) שהשיקו מכשיר עם זכרון בנפח 6 גיגה. לזכרון RAM יש משמעות אדירה בכל הקשור לשמירת אפליקציות פתוחות ברקע, ולמהירות המעבר ביניהן. עם זאת, זאת, כל משתמש אייפון ידע לספר לכם שגודל ה-RAM זה לא מה שקובע, ומה שבאמת ישפיע על ביצועי המכשיר זה האופן בו ליטשו והתאימו את מערכת ההפעלה לחומרה, ואיך נמנעו מזליגות זכרון. ב-OnePlus 1 זה עבד נהדר. ב-OnePlus 2 פחות. מה יהיה גורלו של ה-OnePlus 3? ימים יגידו.

טעינה מהירה זה ה-3000 מיליאמפר החדש: ה-OnePlus הראשון היה בין המכשירים הראשונים בשוק שהתהדרו בסוללה בנפח של 3000 מיליאמפר, ואכן, בהתחלה לפחות, רוב המשתמשים דיווחו על זמני שימוש של יומיים ואף יותר, בין טעינה לטעינה. ה-OnePlus 2 לא הצליח לשחזר את הנתון הזה למרות שהסוללה נשארה באותו קיבול. בין אם האשמה נעוצה במעבד המתלהט, או בבאגים בתוכנה, נקווה שהמכשיר החדש של היצרנית הסינית יהיה דומה יותר מהבחינה הזאת למכשיר הראשון ופחות למכשיר השני שלה. מה שיכול לעשות את ההבדל הוא יכולת הטעינה המהירה: ב-OnePlus מבטיחים שימוש של יום מלא בתמורה לטעינה של חצי שעה. OPPO, היצרנית ממנה הגיעו בכירי OnePlus (עפ"י השמועות, OnePlus הוא למעשה מיתוג שונה של מכשירים המיוצרים ע"י חברת האם OPPO), הציגה ב-MWC2016 טכנולוגיית טעינה מהירה חדשה שטוענת סוללה במלואה בתוך דקות. 3 חודשים לאחר מכן OnePlus הולכת בעקבותיה ומבליטה את ההיבט הספציפי הזה. צירוף מקרים? לא נראה לי.

OnePlus 3 (קרדיט תמונה: אתר יצרן)

כמו ב-OnePlus 2, כמו באייפון: הדבר הטוב ביותר ב-OnePlus 2 היה מפסק פיזי בדופן המכשיר ששולט על פרופיל הסאונד של המכשיר. שימושי מאוד, אין את זה באף מכשיר אנדרואיד אחר, ומזכיר את המפסק הנפלא באייפון. כל הטוב הזה עובר בירושה מה-OnePlus 2 ל-3. כשמשהו עובד כמו שצריך, אין סיבה לשנות אותו, בניגוד נניח, לקורא טביעות האצבעות של ה-OnePlus 2 שהיה מתחת לכל ביקורת.

דמיון מצמרר: Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

מזל טוב! נולד לכם...HTC? אני שונא להשתתף במשחק הפופולרי "תראו כמה שהוא דומה לאייפון". עם זאת, לא נתעלם מהעובדה שה-OnePlus 3 נושא דמיון מצמרר לקו העיצובי של HTC, ודמיון עוד יותר מצמרר ל-Huawei Mate S, וחבל. זה לא שאין מה ללמוד מיצרניות אחרות, אבל מכשירי OnePlus הקודמים הביאו איתם ייחוד מסוים, בין היתר גם בגלל הגימור המחוספס שהיה מעין סימן היכר. בינינו? אם אתם משתמשים בקייס, זה לא אמור באמת להפריע לכם.