כזה ניסיתי: Huawei P9

שנת 2015 היתה שנה מצויינת עבור Huawei. לא רק שהיא ביצרה את מעמדה במקום השלישי בטבלת מכירות הסמארטפונים בעולם, היא נכנסה למועדון האקסלוסיבי של יצרניות מכשירי נקסוס. יצרניות רבות שזכו לכבוד הזה בעבר, מינפו את שיתוף הפעולה הזה עם גוגל כדי להשיק מכשירי דגל מעולים משלהן: HTC השיקה את ה-Desire, אחד מהמכשירים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה מיד אחרי ה-Nexus One. סמסונג הציגה את ה-Galaxy S2 מספר חודשים אחרי ההכרזה על ה-Galaxy Nexus, וגם הNexus 5 של LG, הושק בסמוך ל-G2, מכשיר שלפחות בישראל שידרג את מעמדה בשוק. ה-P9 מכשיר הדגל הנוכחי של Huawei הוכרז חודשים בודדים אחרי ה-Nexus 6P, ולפחות על הנייר נראה כמו מכשיר שיכול להמשיך את המגמה הזאת. השנה, נראה ש-Huawei החליטה לשים את הדגש על תחום הצילום, וגייסה את מותג העל בתחום הזה, Leica, כדי להראות עד כמה היא רצינית בכוונותיה.

Huawei P9, שיתוף פעולה עם Leica (צילום: גד גניר)

בניגוד ל-Nexus 6P, בו נדרשה Huawei ע"י גוגל לשלב מעבד מבית קוואלקום, במקרה של ה-P9 חזרה החברה הסינית אל סדרת המעבדים שהיא מייצרת בעצמה, ובנתה את מכשיר הדגל שלה סביב המעבד החזק ביותר שלה, ה-Kirin 955. זהו מעבד בעל 8 ליבות: 4 במהירות 1.8 גיגהרץ, וארבע במהירות 2.5 גיגהרץ. זכרון ה-RAM בגרסה שהגיעה אליי לבדיקה עומד על 3 גיגה, וזכרון האחסון בנפח 32 גיגה ניתן להרחבה באמצעות כרטיס בנפח של עד 128 גיגה. קיימת גם גרסה עם 4 גיגה זכרון RAM, ו-64 גיגה זכרון אחסון, אם כי לא נראה כרגע שהיא תגיע לישראל. כיאה למכשיר דגל שהוכרז במהלך 2016, גרסת האנדרואיד אותה הוא מריץ היא Marshmallow (גרסה 6.0), עטופה בממשק EMUI של Huawei בגרסה 4.1. ה-P9 מכשיר זריז מאוד, יציב, ואינו נוטה להתחמם בעבודה סטנדרטית. האם הוא מהיר כמו ה-LG G5 וה-S7? לפי התחושה האישית שלי לא, אבל גם לא רחוק מזה.

Huawei P9: אייקונים צבעוניים בשורת ההתראות (צילום: גד גניר)

ממשק ה-EMUI מביא איתו את התוספות הקבועות שיצרניות אנדרואיד נוהגות להוסיף למכשירים שלהן: אפליקציות חייגן, אנשי קשר, רשמקול, אפליקציית מזג אויר, סייר קבצים, פנס וכו'. בנוסף, כמו ב-Mate S, יש כאן שלל מחוות מגע המאפשרות לבצע צילום מסך מלא, או לפי צורה שתציירו עם פרק האצבע, ואף משולב כאן כחלק מהממשק מקליט מסך, באמצעותו תוכלו לצלם סרטון וידאו של המתרחש במכשיר שלכם. בשונה מכל מכשיר אנדרואיד אחד שבדקתי, ב-Huawei החליטו לשדרג את שורת האייקונים הקטנים בחלק העליון של המסך: לא רק שהם צבעוניים (בניגוד לשחור לבן בכל שאר המכשירים), האייקון המוצג שם הוא לא אייקון גנרי של האפליקציה עצמה, אלא תמונת איש הקשר ממנו הגיעה ההודעה. הכוונה טובה, אך בפועל זה לא עובד טוב: האייקונים זעירים מדי ובגלל שהם מנסים להציג את תמונת איש הקשר, מה שרואים שם זה בעיקר כתם צבעוני לא ברור. מעבר לכך, נניח וזיהיתי באיזה איש קשר מדובר, אני עדיין לא יכול לדעת במבט ראשון אם הוא שלח לי הודעה בוואטסאפ או באימייל. הבעיות לא נגמרות גם כשפותחים את וילון ההתראות. כותרות הנוטיפיקציות הן אמנם בצבע לבן על רקע כהה, אך התצוגה המקדימה של התוכן (באפליקציית Gmail לדוגמה) היא בצבע שחור, ואז קשה להבין מה כתוב שם. אלו אינם דברים קריטיים ובהחלט ניתן לחיות איתם, אבל הם מלמדים גם על כך שברמת התוכנה יש עוד דברים שניתן ללטש.

Huawei P9 דקיק, מתכתי ויפה (צילום: גד גניר)

מקום בו Huawei דווקא כן מציגה באופן עקבי רמת ליטוש גבוהה, הוא העיצוב החיצוני של המכשירים שלה, וה-P9 ממשיך את המסורת הזאת. באופן כללי, בצבע האפור שקיבלתי, הוא נראה כמו גרסה מעודנת ורצינית יותר של ה-Nexus 6P, עם פינות מרובעות יותר ובגודל נוח יותר לאחיזה ושימוש. גוף המתכת הדקיק נראה נהדר ומשווה למכשיר מראה ותחושה יוקרתית. הכפתורים בגודל אידיאלי, לא בולטים מדי, לא שקועים מדי וממוקמים נכון. מתחת לפס הזכוכית המאכלס את שתי עדשות המצלמה ממוקם קורא טביעות אצבע נהדר: מהיר מאוד, מדויק, עם אחוז טעויות מזערי, לטעמי הסורק הטוב ביותר בשוק. גם המסך מעולה: הוא אמנם ברזולוציה של "רק" 1080p, אך בגודל 5.2 זה בהחלט מספיק. כמו במכשירים קודמים של Huawei, גם ב-P9 במצב ברירת המחדל של מסך הנעילה מוצגות עליו תמונות איכותיות מאוד שמחמיאות מאוד למסך הזה, וקל לטעות ולחשוב שהוא מציג רזולוציה גבוהה יותר. פאנל ה-IPS-NEO מציג שחור עמוק ביותר, וצבעים עשירים וחיים ברמה שמזכירה מאוד מסכי AMOLED.  

גולת הכותרת של הכרזת ה-P9 היתה שיתוף הפעולה של Huawei עם מותג הצילום Leica. שיתוף הפעולה הזה עמד במוקד מיני-שערוריה שפרצה בימים שלאחר ההשקה, כשהתברר ששיתוף הפעולה לא כולל את הייצור בפועל של מערך הצילום של המכשיר, כי אם רק סיוע בפיתוח האלגוריתמים של עיבוד התמונה במצלמת המכשיר (המונח המדויק בו השתמשו מלכתחילה היה "leica Certified"). המצלמה עצמה, שיוצרה ע"י אחת מיצרניות רכיבי הצילום הגדולות בעולם, עושה שימוש למעשה בזוג מצלמות: אחת רגלה ברזולוציית 12 מגה פיקסל, והשניה, זהה לה לחלוטין, רק עם חיישן המוקדש לצילום בשחור לבן בלבד, להלן מנוכורום. מערך כזה אמור עפ"י Leica ו-Huawei להגדיל את הניגודיות בתמונה ב-50%, ולהגדיל משמעותית את הפירוט בתמונה, הודות לעובדה שהאור במצלמת המונוכרום, לא עובר בפילטר ה-RGB הקיים בכל מצלמה סטנדרטית, ולפיכך יותר אור מגיע ישירות אל החיישן. ב-Huawei כל כך בטוחים במצלמה הזאת, שהקמפיין שלהם מכריז על המצלמה הזאת כבעלת עדשות הצילום הטובות בעולם. בפועל, הניגודיות בתמונות אכן גבוהה מאוד, הטווח הדינאמי מרשים, התמונות מוארות יפה, חדות, והמיקוד מהיר יותר מכל מצלמה אחרת בטלפונים של Huawei. אפילו ביצועיה בלילה מצוינים, ובמצב צילום מונוכרום התמונות יוצאות דרמטיות, מפורטות ומרשימות. האם זה מספיק כדי להתמודד עם מצלמות של מכשירי הדגל של סמסונג ו-LG? על זה כבר קשה לי לחתום. אפליקציית המצלמה נפתחת לאט מדי לטעמי (לפעמים הזמן הזה עומד על כמעט 5 שניות!), והמיקוד, למרות היותו מהמהירים בשוק, עדיין לא מהיר כמו זה שב-Galaxy S7 או אפילו ב-LG G5. אפשרות נוספת שמציע מערך צילום המורכב משתי עדשות הוא מצב צילום עם עומק שדה משתנה, הניתן לשינוי אפילו לאחר הצילום עצמו, ובחירה באפקט הטשטוש הרצוי, בדומה למה שכבר פגשתי בעבר ב-HTC One M8.

מערך צילום הכולל שתי עדשות וחיישנים, Huawei P9 (צילום: גד גניר)

סוללת ה- Huawei P9 היא בעלת קיבול של 3000mAh. הסוללה הזאת מאפשרת למכשיר להחזיק מעמד בשימוש סטנדרטי יום שלם, ואף להגיע אל שעות הלילה עם 10-15%. זה לא נתון יוצא דופן או מרשים במיוחד, אבל הוא בהחלט מספיק. בהתאם לצו האופנה בטלפונים חדשים, גם ה-P9 יודע להיטען במהירות דרך שקע ה-USB Type C. חבל רק שב-Huawei לא טרחו לכלול את המטען המהיר הזה בערכת המכשיר, וצירפו אליו מטען סטנדרטי בזרם של 2A בלבד, אשר דורש המתנה של שעתיים עד לטעינה מלאה. בכל הקשור לשימוש בטלפון, הוא עושה עבודה סטנדרטית: השמע באפרכסת חזק ואיכותי והשמע ברמקול לא רע, אם כי הייתי שמח לקבל שם תוספת דציבלים. אגב, בחירתה של Huawei למקם את "גריל" הרמקול בצד הימני בדופן התחתונה של המכשיר, גוזרת עלינו המשתמשים בו מקרים רבים של חסימת הרמקול באמצעות שורש האגודל.

מבט על חיבור ה-USB Type C, שקע האזניות והרמקול (צילום: גד גניר)

ה-P9 הוא המכשיר החמישי של Huawei שאני זוכה לבדוק, והוא ממשיך את מגמת השיפור העקבית שמציגים המכשירים שלה בשנתיים האחרונות. מדגם לדגם רואים כיצד החברה מטפלת בנקודות שדורשות טיפול, ומציגה בכל פעם מחדש מכשיר חזק ומהיר יותר מקודמו, נראה טוב יותר ונותן תמורה טובה יותר למחיר. ההתמקדות של היצרנית השנה בתחום הצילום היתה מתבקשת, ואכן באה לידי ביטוי: המצלמה של ה-P9 היא אמנם לא המצלמה הטובה ביותר בשוק, אך היא בהחלט קרובה לתואר הזה. מחיר המכשיר בישראל עומד על 2599 ש"ח, יקר יותר אולי ממכשירים סיניים אחרים, אך זול משמעותית ממחירם של מכשירי דגל מהשוק המערבי ביבוא רשמי. במצב בו מכשירי דגל אחרים נמכרים במחירים הנעים בין 3100 ל-3500 ש"ח, האלטרנטיבה שמציעה Huawei היא בהחלט ראויה, וההפרש במחיר גדול בהרבה מההפרש, אם יש כזה, באיכות ובמה שהמכשירים מציעים בתמורה למחירים האלו.