כזה ניסיתי: Samsung Galaxy S7

בשנים האחרונות זה כבר הפך למסורת. לאחר ההכרזות הקבועות של רוב היצרניות ב-MWC, סמסונג מקפידה להיות הראשונה שמשיקה את המכשירים בישראל. השנה יש לתזמון הזה חשיבות מיוחדת. שני המכשירים הבולטים ביותר שהוכרזו בברצלונה היו ה-Galaxy S7 של סמסונג, וה-LG G5. פרק הזמן הזה שבו סמסונג היא היחידה שמחזיקה בחנויות מכשיר דגל שהוכרז בשנת 2016 הוא למעשה פרק זמן בו אין לה תחרות ישירה בשוק מכשירי האנדרואיד. LG שיודעת זאת היטב יצאה בקמפיין עם הסלוגן Smart To Wait, בניסיון להתמודד עם המצב הזה. סמסונג מצידה, לפחות בישראל, יכולה לראות ב-LG איום ממשי. פלח השוק הכללי של סמסונג גדול מזה של LG, אם כי הוא מתפזר על פני מספר רב של דגמי מכשירים. LG לעומתה מכרה כמויות נאות בעיקר של מכשיר הדגל שלה בשנה שעברה, ה-G4 (ב-LG אף טוענים שה-G4 נמכר יותר מה-Galaxy S6). גם אם בחו"ל פער המכירות בין שאר יצרניות אנדרואיד לסמסונג עדיין גדול, סמסונג לא מתכננת לתת לפער הזה להיסגר.

Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)

סמסונג חזרה השנה לנוהל הקבוע עליו דילגה בשנה שעברה: השקה של מכשיר הדגל שלה בשתי גרסאות שונות של מעבד, לשווקים שונים. לישראל הגיעה באופן רשמי הגרסה עם המעבד של סמסונג, ה-Exynos 8890, מעבד מתומן ליבה (ארבע ליבות הפועלות במהירות 2.3 גיגהרץ וארבע נוספות במהירות 1.6 גיגהרץ), זכרון RAM בנפח של 4 גיגה, וזכרון אכסון בנפחים של 32 או 64 גיגה, כאשר אליהם ניתן להוסיף כרטיס MicroSD לצורך הרחבת הזכרון. אני מניח שלא תופתעו לשמוע שהמכשיר הזה מהיר יותר מכל מכשיר אחר שהנחתי עליו את ידיי לאחרונה ויציב כמו סלע.

כרטיס זכרון ב-Galaxy S7. חפשו מישהו עם Galaxy S6 ונפנפו בפניו בתמונה הזאת (צילום: גד גניר)

הנתון הבאמת מרגש כאן הוא ללא ספק אפשרות ההרחבה באמצעות כרטיס הזכרון. ביקורת רבה נמתחה על בחירתה של סמסונג לוותר על האפשרות הזאת ב-Galaxy S6, בחירה שסייעה לה למכור יותר מכשירים מגרסאות יקרות יותר בעלות נפח זכרון גדול יותר. ב-S7 נפח הזכרון המנוצל ע"י המערכת (לפני התקנת אפליקציות) עומד אמנם על לא פחות מ-8 גיגה, אבל לפחות כאן תוכלו להרחיב את הזכרון עד לנפח של 200 גיגה. מעבר לזה ה-S7 אמנם לא תומך ב-Adoptable Storage (תכונה שהוצגה באנדרואיד 6 לראשונה, שעיקרה התאמה של כרטיס זכרון חיצוני בצורה טובה יותר לזכרון הפנימי ושימוש בשניהם יחד כזכרון משותף) אך נראה שניתן להעביר אפליקציות לזכרון החיצוני כדי לחסוך בנפח הזכרון הפנימי.

אפשרות העברת אפליקציות לכרטיס הזכרון (צילום מסך: גד גניר)

לא ברור לי איך Touchwiz תופסת 8 גיגה מהזכרון הפנימי של המכשיר, בייחוד כשנראה שמשנה לשנה היא הולכת ומשילה מעצמה אפליקציות שהיו מותקנות מראש ולא ניתנות להסרה. מגירת האפליקציות של ה-Galaxy S7 כוללת כעת עמוד אחד (!) בלבד. אפשר להתחכם ולהגיד שבתוך העמוד הזה יש כמה תיקיות, ואז למעשה היה אמור להיות עמוד וחצי של אפליקציות. העובדה היא שסמסונג, שהיתה ידועה לשמצה בתור אחת מיצרניות ה-Bloatware הגדולות בשוק הסלולר הורידה משמעותית את כמות האפליקציות שלה במכשיר. זוכרים את Chat ON? זוכרים את כל ה-Hubים המשונים של סמסונג? תשכחו מהם. אפילו נגן מוזיקה מובנה אין כאן יותר. זה שיש שיפור, זה לא אומר שהמצב נפלא. עדיין יש כאן מה להסיר (אבל אי אפשר באמת): אפליקציות אופיס, אינסטגרם פייסבוק וואטסאפ (הייתי מוריד אותן בכל מקרה אבל למה להתקין לי אותן מראש??) אפליקציית שליטה על ה-Gear, אפליקציית הזיהוי הקולי של סמסונג שעדיין אינה דוברת עברית, ואם אינכם בקטע של ספורט או מעדיפים אפליקציה אחרת, גם את S Health ניתן היה לחתוך.

המחשה להמון אפליקציות. האמת שבמסך הזה ניתן לראות רק כאלו שהתקנתי בעצמי (צילום: גד גניר)

בסוף הבדיקה קיבלתי ליומיים את ה-Galaxy S7 Edge, ויצא לי לשחק קצת עם ממשק ה-Edge החדש. חייבים להודות בכך, למעט העובדה שהוא יפיפה, אין כרגע שום אפליקציה או פיצ'ר שהופך מסך קמור למשהו שנותן ערך פונקציונלי אמיתי. בגלגול החדש של הממשק הזה, סרגל הכלים בצד רחב יותר, מספק לכם שתי שורות של קיצורי דרך, חדשות ומלא דברים אחרים שהיתה לכם גישה אליהם גם בדרכים אחרות, נוחות לא פחות. אפשר לשקר לעצמנו ולהגיד "כן, בעזרת ה-Edge אני אגיע לאנשי הקשר יותר מהר", אבל בינינו זה שטויות. המסך הקמור הוא בעיקר יפה וזו סיבה לא רעה להעדיף מכשיר כלשהו, אם יש לכם את התקציב לזה. מצד שני, במעבר מ-  Galaxy S6 Edge ל-Galaxy S7 Edge המסך גדל בחצי אינטש, המכשיר עוצב בצורה קצת יותר מעוגלת וידידותית ליד וחשוב מכל: הסוללה גדלה לקיבול מרשים של 3600mAh. האם כל אלו שוים את התוספת במחיר? כשאבדוק את המכשיר בצורה יותר מעמיקה, אוכל לתת לכם תשובה חד משמעית לשאלה הזאת.

שתי שורות של קיצורי דרך, Samsung Galaxy S7 Edge (צילום: גד גניר)

לפי תמונות היח"צ שפורסמו בהשקת המכשיר, זה היה נראה כאילו סמסונג לוקחת דוגמה מאפל, ומכריזה לראשונה בתולדותיה על מכשיר חדש אך שומרת על עיצובו של הדור הקודם. רק כשקיבלתי לידיי את ה-S7 הצלחתי להבחין בהבדלים ביניהם: המצלמה בולטת הרבה פחות מעל גב המכשיר, הכל מעוגל יותר וזורם יותר ומיישר קו עם השפה העיצובית של ה-Note 5. את ה-S7 הרבה יותר נוח להחזיק ביד מאשר את ה-S6. החסרון היחיד בעיצוב הזה ובחומרים ממנו עשוי ה-Galaxy S7 הוא העובדה שמדובר במגנט לטביעות אצבעות. שניות לאחר שהוצאתי אותו מהאריזה, המכשיר נראה כמו חלומם הרטוב של חוקרי מז"פ.

מגנט טביעות אצבעות, ה-Samsung Galaxy S7 (צילום: גד גניר)

ה-Galaxy S7 פתוח במקרה על אחד הבלוגים המבטיחים ביותר בישראל (צילום: גד גניר)

מבט מקרוב על מגירת ה-SIM וכרטיס הזכרון (צילום: גד גניר)

מבט מהצד (צילום: גד גניר)

לי אישית היה טיפה קשה להתרגל למסך בגודל של 5.1 אינטש "בלבד" (לאור העובדה שהמכשיר האישי שלי הוא Nexus 6P עם מסך של 5.7 אינטש) אך בתוך מספר שעות טעויות ההקלדה נעלמו והרגשתי בבית. המסך עצמו אגב נפלא, כרגיל: רזולוציה של 2560 על 1440 פיקסלים (2K), בהיר, חד, עם צבעים חיים ומתמודד לא רע בכלל עם אור יום. סמסונג שילבה ב-Galaxy S7 פיצ'ר חדש מבחינתה: Always On Display. המסך נשאר למעשה דלוק באופן קבוע (למעט כאשר המכשיר בכיס או בתיק) ומציג מידע כמו שעה, תאריך מצב סוללה והודעות SMS שטרם נקראו. הוא לא מציג מידע מאפליקציות אחרות כגון Whatsapp, פייסבוק וכו' וחבל. בחלק מהימים השארתי את הפיצ'ר הזה עובד, ובחלק מהימים כיביתי אותו. לא הבחנתי בהבדל יוצא דופן בחיי הסוללה. אם יש לכם שעון חכם, בהחלט שאין לכם צורך בפיצ'ר הזה. אם אין לכם, תהנו.

ה-Always On (צילום: גד גניר)

ה-Galaxy S5 היה מכשיר הדגל הראשון של סמסונג שהיה ממוגן בפני מים (אני לא מחשיב כאן את ה-S4 Active כי סמסונג מעולם לא מיתגה אותו כמכשיר דגל). ב-S6 סמסונג ויתרה משום מה על המיגון הזה, אך ב-S7 הוא חזר ואף שודרג: כעת ניתן להטביע את ה-S7 בעומק של 1.5 מטר (במקום מטר אחד) הודות לעמידות בתקן IP68. חשוב מכך, בניגוד למכשירים אחרים משנים קודמות (כמו המכשירים של סוני או ה-Galaxy S5), אין ב-S7 פתחים שחשוב לזכור לסגור. כל מי שהשתמש ב-S5 ונאלץ כל פעם מחדש לשחרר את הכיסוי הקטן והמעיק מעל שקע הטעינה יודע עד כמה זה חשוב.

סמסונג היתה השליטה ללא עוררין של תחום הצילום הסלולרי בשנת 2015. המצלמה של ה-Galaxy S7 שימרה את כל מה שהיה טוב במצלמה של ה-S6. המצלמה עצמה היא ברזולוציה טיפה נמוכה יותר מזו של המכשיר הקודם (12 מגה פיקסל במקום 16), אך החיישן נשאר באותו גודל, מה שאומר שכל פיקסל על החיישן מסוגל לקלוט יותר אור. שמענו בעבר חברות שהצהירו על השיטה הזאת, ביניהן HTC, ואפילו גוגל במצלמות של מכשירי הנקסוס החדשים. במקרה של סמסונג זה עובד בצורה המשכנעת ביותר. המצלמה מתמקדת במהירות מסחררת ועושה זאת בצורה יעילה ואיכותית. התמונות חדות מאוד, מפורטות מאוד, גם באיזורים מוצללים, והצבעים בהן חיים אך שומרים על ריאליזם. זו המצלמה איתה אתם רוצים לצלם את הילדים שלכם, או כל דבר אחר שמרגיש צורך לזוז כל הזמן. השיפור העיקרי כאן הוא בצילום בלילה. נכון לכתיבת שורות אלו, אין בשוק סמארטפון אחר שמסוגל לצלם כל כך טוב בלילה. למען האמת אני לא מכיר מצלמות קומפקטיות (נו, הגאדג'ט הזה שהיה מיועד רק לצילום, "מצלמה") שמצלמות תמונות כל כך חדות, כל כך נקיות מגרעון ורעש. העניין הבאמת מדהים כאן הוא העובדה שלא ממש נדרש מאמץ כדי להגיע לתוצאות טובות עם המצלמה, רק לכוון ולצלם. לא נעים להודות בכך, אבל כדי להגיע לתוצאות דומות עם ה-DSLR הותיקה שלי, אצטרך לשחק שעות עם הגדרות החשיפה, רוחב צמצם, משך זמן פתיחת התריס, ISO ואת כל זה לעשות עם ידיים יציבות כמו בטון או עם חצובה. את התמונות שצילמתי עם ה-Galaxy S7 ניתן לראות בגודל מלא כאן.

עוד מבט על החלק האחורי של ה-Galaxy S7 (צילום: גד גניר)

 

ל-S7 סוללה בקיבול נאה של 3000mAh, גדול ב-400mAh מזה של ה-S6. ההבדל בזמן השימוש במכשיר ניכר באופן משמעותי. את רוב ימי הבדיקה סיימתי כשנותרים בין 10 ל-15 אחוזי סוללה, שדרוג משמעותי על פני ה-S6 שהתחנן למטען בשעות אחה"צ המאוחרות. למרות המחמאות שמגיעות לסמסונג על השיפור הזה, הסוללה עדיין אינה ניתנת להחלפה באופן עצמאי וחבל. בעוד שנה-שנה וחצי כשביצועיה ייחלשו, משתמשי המכשיר הזה יוכלו רק לקנא במשתמשי ה-G5 (וה-G3 וה-G4) שקונים לעצמם סוללה אחרת ומחליפים אותה בתוך שניות בודדות. סמסונג לא הצטרפה לחגיגת ה-USB Type C, ונשארה עם שקע ה-MicroUSB הישן והטוב. את המכשיר תוכלו לטעון בטעינה מהירה עם המטען המקורי של סמסונג, או בטעינה אלחוטית. בכל מה שקשור לשימוש סטנדרטי בסמארטפון הזה כטלפון, כרגיל, סמסונג עושה את העבודה: השמע חזק ואיכותי, וגם הספיקר מתפקד מצוין. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהספיקר הזה ממוגן בפני מים, זה עוד יותר מרשים.

מבט מקרוב על שקע ה-Micro USB גריל הרמקול ושקע האזניות (צילום: גד גניר)

בניגוד לסלוגן המופרך איתו יצאה סמסונג לקמפיין מכשיר הדגל שלה, ה-Galaxy S7 ממש לא מגדיר מחדש את מה שסמארטפון מסוגל לעשות. מצד שני, ה-S7 מצטיין כמעט בכל דבר שמצפים מסמארטפונים בני ימינו לעשות: הוא מהיר מאוד, הוא מתפקד מצוין כטלפון, הוא נראה מעולה והמצלמה שלו היא ללא ספק הטובה כיום בשוק. העמידות במים ואפשרות הרחבת הזכרון הם בונוסים מכובדים מאוד שנותנים ערך מוסף משמעותי על פני מכשיר הדגל של החברה משנה שעברה. המחיר אגב, עדיין יקר, אבל פחות ממחיר ההשקה בשנה שעברה: 3499 ש"ח במקום 3799 ש"ח. בסופו של דבר זהו מחירו של מכשיר פרימיום בישראל בשנת 2016. אז נכון, ה-S7 לא יזכה בשום תחרות של תמורה לעלות, אך נכון להיום, אין בשוק מכשיר ברמה הזאת. האם זה ישאר כך גם אחרי השקת ה-G5? נחכה ונראה.