כזה ניסיתי: BlackBerry PRIV

בשבועות האחרונים זה נשמר בסוד, אך עכשיו כבר מותר לגלות: לאחר העדרות של מספר שנים, BlackBerry חוזרת לשוק הישראלי. היא עושה זאת עם התותח הכבד ביותר שלה, זה שעליו היא סומכת שיחלץ אותה מהמצב הקשה אליו נקלעה בשנים האחרונות בשוק העולמי: ה-PRIV, מכשיר האנדרואיד הראשון של היצרנית הקנדית RIM. האם המעבר לאנדרואיד יחזיר אל-BlackBerry את הקהל שאיבדה לטובת מכשירים מבית אפל, סמסונג ויצרניות אחרות? האם ה-PRIV הוא המכשיר שיהפוך אותה לאופציה ראויה ואטרקטיבית גם עבור אנשים שבעבר לא התחברו למותג הארגוני-עסקי הזה? התשובה לשאלות האלו מאוד פשוטה וברורה, אך לפני שאגיע אליה, בואו נכיר קצת את ה-PRIV.

BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

כמו יצרניות רבות אחרות, המעבר הגורף של השוק לסמארטפונים מבוססי מסך מגע אי שם בשלהי העשור הקודם (או במילים אחרות, ההכרזה על האייפון), היה טראומטי מבחינתה של RIM. בניגוד ליצרניות אחרות, הקהל שלה אמנם נשאר נאמן לאורך תקופה ארוכה יותר אך בסופו של דבר נטש אותה לטובת אלטרנטיבות אחרות כמו אנדרואיד ומכשירי האייפון. אותו קהל כבר לא חזר אליה למרות ההשקעה המאסיבית שעשתה בהתאמת מערכת ההפעלה שלה למציאות החדשה. הפלרטוט עם מערכת ההפעלה אנדרואיד לא החל עם ה-PRIV. בשלב מסוים BlackBerry סיפקה למשתמשיה כלי המאפשר המרת אפליקציות אנדרואיד לכאלו המתאימות עבור מערכת ההפעלה BB10, אך כעת מדובר במעבר מלא למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בעולם.

פלסטיק, אבל יוקרתי, הגב של ה-BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

בבלקברי בחרו במפרט טכני זהה, לפחות ברמת השידוך בין דגם מעבד ונפח זכרון RAM, לזה של ה-LG G4: המעבד הוא ה-Snapdragon 808 של קוואלקום (אותו אחד שגם ה-LG V10 עושה בו שימוש) וזכרון ה-RAM מגיע בנפח של 3 גיגה. נפח האחסון עומד על 32 גיגה, וניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון עד ל-200 גיגה נוספים. ב-LG התחילו את הרומן עם המעבד הזה בין היתר בשל העובדה שהוא מתחמם פחות מאחיו, ה-810 הידוע לשמצה. להפתעתי, במהלך השימוש גיליתי כי למרות הבחירה במעבד הזה, ה-PRIV הוא אחד המכשירים החמים ביותר שבדקתי אי פעם. כמה חם? פעמים במהלך תקופת הבדיקה המכשיר הודיע לי באופן חגיגי על כיבוי חיבור הנתונים וכיבוי הפנס על מנת לצנן את המכשיר שהתלהט מעבר לרמה שבה הייתם מעוניינים להחזיק אותו ליותר מכמה שניות בכף היד שלכם. באף אחת מהפעמים הללו הפנס בכלל לא עבד כך שזה לא באמת הפריע לי. מצד שני, כיבוי חיבור הנתונים גרם ל-Waze לאבד את זה בזמן ניווט. זה אמנם לא הוביל אותי לקלנדיה אבל גם ללכת לאיבוד בלב רמת גן זה לא תענוג גדול. בהשוואה ל-Nexus 6P האישי שלי, מורגש הבדל לרעתו של ה-PRIV בכל הקשור למהירות פתיחת אפליקציות ותגובה כללית. האם זה אומר שהוא מכשיר איטי? בפירוש לא. ההבדלים האלו ניכרים רק בהשוואה ראש בראש. בכל מצב אחר מהירות הפעולה של המכשיר הזה בהחלט מספקת.

ואז ה-PRIV התחמם

מימין: כפתור להגברת הווליום, משמאל, כפתור להנמכת הווליום, מה עושה הכפתור ביניהם? לא ברור (צילום: גד גניר)

קשה להתעלם מה-PRIV. הוא עשוי  אמנם פלסטיק, אבל בגימור מאוד אלגנטי. משום מה בחרו בבלקברי למקם את כפתור ההדלקה בצד שמאל, מיקום לא שגרתי שקשה להתרגל אליו. בצד ימין נמצאים שלושה כפתורים: שני כפתורי ווליום וביניהם, שימו לב, כפתור שלא ברור מה הוא עושה. כלומר, הוא מקפיץ את חלונית השליטה על הווליום. לא ברור מדוע התעקשו בבלקברי למקם שם כפתור שעושה את הפעולה המיותרת הזאת. בשביל זה יש את כפתורי הווליום עצמם, לא?). עוד משהו מרגיז: אין כאן קורא טביעות אצבעות, רכיב סטנדרטי בכל מכשיר דגל (וגם במכשירים רבים שאינם מוגדרים כמכשיר דגל) החל מהמחצית השניה של שנת 2015.

המקלדת הוירטואלית של ה-BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

וככה זה נראה כשכותבים מייל באמצעות המקלדת הפיזית, על מסך מלא (צילום: גד גניר)

עם כל הכבוד לכפתורים מיותרים, מה שבאמת מסקרן כאן זו המקלדת הפיזית, אחד מסימני ההיכר של מכשירי בלקברי, אשר עושה כאן קאמבק מרשים. המקלדת נשלפת מתחת למסך המכשיר באמצעות מנגנון סליידר, עוד סממן נוסטלגי למי שהחל להשתמש בסמארטפונים לפני עידן האייפון ותואמיו. מקשי המקלדת זעירים, אך אני אישית הצלחתי להתרגל אליהם כעבור חצי שעה של הקלדה. יש משהו מאוד נוח בהקלדה על מקלדת פיזית, דומה קצת להבדל בין נהיגה על רכב ידני לאוטומטי. הדימוי הזה פועל לשני הכיוונים אגב. עיתונאים אחרים שקיבלו אותו לבדיקה טענו שהמקלדת איומה. כך או כך, המקלדת עצמה משמשת גם כמשטח מגע גדול: באמצעות מחוות מגע ניתן לדפדף בין דפי הבית, לגלול עמודי אינטרנט ואפליקציות, אך היתרון הגדול ביותר של מקלדת פיזית הוא שאינה תופסת נדל"ן על המסך. הרבה יותר נוח לכתוב מיילים על מסך מלא, מבלי שמקלדת תסתיר את חציו. מחוות המגע שימושיות גם בפעולת הכתיבה עצמה, כאשר ניתן באמצעותן למחוק מילה שלמה או לסייר עם הסמן בתוך טקסט בצורה נוחה ומדוייקת יותר. לבלקברי יש מנגנון חיזוי מילים מהמשובחים בהם יצא לי להתנסות והשימוש בו נוח גם הוא: בתחתית המסך מופיע סרגל עם שלוש אופציות למילה הבאה, המכשיר דייק בחיזוי באחת המילים? החליקו עם האצבע מעלה, מתחת למילה שרציתם לכתוב והיא תופיע בשורת הטקסט. מלאכת הכתיבה של משפטים מלאים הופכת כך למהירה הרבה יותר וזה עובד נהדר גם בעברית. גם המקלדת הוירטואלית נהדרת, וגם בה ניתן להחליק כלפי מעלה כדי לקבל את המילה הנכונה.

מבט נוסף מקרוב על המקלדת הפיזית של ה-BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

ועכשיו, קחו את כל מה שאמרתי וזרקו אותו לפח, מאחר ובלקברי עשתה כאן שגיאה איומה: במכשיר שהושקעה בו כל כך הרבה מחשבה על אוכלוסיית המקלידים, הייתם מצפים שפעולה כמו החלפת שפה תתבצע בצורה נוחה, נכון? כנראה שבבלקברי חשבו בעיקר על הקהל האמריקאי, מאחר והפעולה הזאת מתבצעת באופן המסורבל ביותר שניתן לדמיין, באמצעות כפתור וירטואלי קטן המופיע בצד שמאל (אם בחרתם בעברית כשפת מערכת במכשיר) לצד פקדי האנדרואיד הרגילים. לחיצה עליו מקפיצה חלון בתוכו תוכלו להחליף את השפה. בכל מכשיר אחר הפעולה הזאת מתבצעת בלחיצה אחת, על כפתור אחד, אשר נמצא בתוך תחומי המקלדת. זו טעות בלתי נסלחת, גם במקלדת הוירטואלית וגם במקלדת הפיזית, בה היה מתבקש לבצע את החלפת השפה באמצעות לחיצה על שילוב של שני מקשים. אך לא, בבלקברי חשבו שיהיה הגיוני שכדי להחליף שפה תוך כדי הקלדה על המקלדת הפיזית, תצטרכו לעזוב אותה, וללחוץ על המסך ולבחור שפה, ביזיון אחד גדול שגרם לי בכל פעם מחדש לחפש דרכים לכתוב בעברית מילים שהייתי רגיל לכתוב באנגלית. בבלקברי טוענים שעובדים כרגע על עדכון לאפליקציית המקלדת כך שהחלפת השפה תתבצע בצורה קלה יותר. האם זה גם ישפיע על המקלדת הפיזית ומתי זה יקרה? בואו נקווה שבקרוב.

לחצן החלפת השפה במקלדות של ה-PRIV, הורס את כל חויית ההקלדה (צילום: גד גניר)

המסך של ה-PRIV הוא מסך AMOLED ברזולוציית  2K(או אם תרצו: 1440 על 2560 פיקסלים) ובגודל של 5.4 אינטש. זכוכית המסך הזה מתקמרת בשני צדדיו בדומה לזה של מכשירי ה-Edge של סמסונג אך בעוד בסמסונג המסך גולש לאורך כל הקימור, כאן רוב הקימור "מתבזבז" על מסגרת המסך, והחלק המתקמר במסך כמעט ואינו מורגש. המסך עצמו לא רע, אך הייתי שמח אם הוא היה בהיר ומואר יותר לטובת עבודה נוחה יותר באור יום.

במסגרת האימוץ של מערכת ההפעלה אנדרואיד, היה לבלקברי חשווב לשמור על המוניטין שלה כחברה המתמחה באבטחת המידע של לקוחותיה. לטענתה, בהתאמת אנדרואיד למכשיר שלה, עברה בלקברי על כל שורת קוד של מערכת ההפעלה כדי למנוע פרצות אבטחה ולטענתה (הנכונה יש לומר, נכון לכתיבת שורות אלו), לא ניתן לפרוץ את ה-PRIV לקבלת הרשאות ROOT. כל המידע מוצפן כברירת מחדל, ואפליקציה בשם DTEK מספקת מידע באופן קבוע על מצב האבטחה של המכשיר ומתריעה בפני סכנות אפשריות כמו לדוגמא שימוש של אפליקציות בהרשאות שונות שניתנו להן בעת ההתקנה. ב-BlackBerry מתחייבים גם על מדיניות עדכוני אבטחה תכופים, ועל התאמה זריזה של העדכונים החודשיים שמפיצה גוגל למניעת פרצות אבטחה. כל זה מאחורי הקלעים. כלפי חוץ תמצאו כאן את אנדרואיד המוכרת, 0 אפליקציות של "שותפים" שהותקנו מראש (כן Trip Advisor, Flipboard ואחרות, אני מדבר עליכן), ממשק שנראה כמעט זהה לאנדרואיד "נקי", ומספר התאמות קטנות שהופכות את השימוש במכשיר למעט נוח יותר. בין ההתאמות האלו תוכלו למצוא וילון התראות שבחלקו העליון מעין "סימניות" המסווגות את ההתראות לנושאים ולחיצה על כל אחת מהן מסננת את ההתראות בהתאם לסימניה שנבחרה. בנוסף, תמצאו כאן את אפליקציית המסרים המאובטחת של בלקברי, ה-BBM. כמו כן תמצאו כאן את ה-BlackBerry Hub, מעין אפליקציה המרכזת תחת קורת גג אחת נוטיפיקציות פייסבוק, מיילים, הודעות, וואטסאפ ועוד.

מבט מקרוב על עדשת שניידר של ה-BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

ל-PRIV מצלמת 18 מגה פיקסל עם צמצם ברוחב f/2.2, ייצוב תמונה אופטי ועדשה של שניידר. נשמע מרשים? התמונות קצת פחות. זה לא שהמצלמה גרועה, היא פשוט לא מתמקדת מהר מספיק ואפקטיבי מספיק עבור מכשיר שמציגים אותו כמכשיר דגל. כמו במכשירים רבים אחרים (וזולים ממנו), התמונות שהיא מפיקה נראות נהדר על מסך ה-AMOLED של המכשיר, אך פחות מלהיבות על מסך מחשב, שם קל להבחין בתופעות של עיבוד יתר, רעש דיגיטלי וביצועים פחות מלהיבים בתאורה נמוכה.

Posted by ‎חפיצים‎ on Friday, March 4, 2016

כיאה למכשיר שאמור לתפקד כסוס עבודה, בלקברי שילבה בגוף ה-PRIV סוללה בקיבול מכובד ביותר של 3410mAh. לצערי, הסוללה הזאת מספקת זמני שימוש דומים מאוד לאלו של ה-LG G4 וה-Samsung Galaxy S6,  כלומר, בשימוש אינטנסיבי, ספק אם תצליחו להגיע לשעות אחר הצהריים ללא שימוש במטען. הפעם היחידה בה הצלחתי למשוך עם הסוללה בין 07:00 ל-22:00 היתה כאשר עשיתי במכשיר שימוש מתון יותר, עם 4 שעות של מסך דלוק. ה-PRIV שמגיע לישראל (יש כמה גרסאות שלו מסתבר) תומך בטעינה אלחוטית שזה נחמד, אבל מההתנסות שלי מסתבר שהפעולה של מיקום המכשיר באופן מדויק כך שבאמת יטען, לוקחת שניות ארוכות, בהן כבר ניתן היה למצוא את הכיוון הנכון של ה-USB בקלות. בשימוש כטלפון, השמע באפרכסת חזק ואיכותי. הרמקול שלו הממוקם בחלק התחתון של המכשיר, מתחת למקלדת, מפיק סאונד איכותי למדי, אבל מעט חלש לטעמי.

הבטחתי תשובה פשוטה לשתי השאלות שפתחתי איתן. התשובה לשתיהן היא "לא". המכשיר הזה מאוד מגניב, ייחודי, ולא אשקר אם אומר שמאוד נהניתי מההתנסות איתו. השילוב של אנדרואיד עם כל ה-Fun שהיא מציעה במגוון האפליקציות שלה, יחד עם היתרונות המסורתיים של בלקברי ומפרט של מכשירי דגל משנה שעברה, יכולים היו ליצור כאן את חלומו של כל מי שבאמת עובד עם הטלפון שלו. הבעיה היא שזה פשוט לא ככה. ה-PRIV רחוק מלהיות מכשיר עבודה: הסוללה שלו בינונית לכל היותר, הוא מתחמם בצורה קיצונית, והוא יגרום לכם לרצות להתאבד ולא לכתוב משפט כמו "וואלה ה-PRIV הזה מאכזב, מעניין כמה הוא עולה"

BlackBerry PRIV (צילום: גד גניר)

ובכן, ה-BlackBerry PRIV עולה 5029 ש"ח. קראתם נכון, 5-0-2-9 ש"ח. וזה מכשיר שעולה היום בחו"ל 700 דולר. נכון, יש המון עבודה לעשות בכל מה שקשור להתאמת המקלדות לעברית, העבודה הזאת עולה כנראה לא מעט כסף ואכן רואים שנעשתה כאן עבודה כזאת, עד שמנסים להחליף שפה במכשיר. היבואנית בישראל כך נראה, כלל לא מכוונת אל הקהל הרחב. קהל היעד כאן הוא ארגונים שאמורים לרכוש את המכשירים האלו לעובדים שלהן, ולכן גם הפרידו את המע"מ ממחירו בהודעה לעיתונות: "4299 ש"ח + מע"מ". האם זה משנה משהו? לא. גם אם הייתי מקבל אותו בחינם מהעבודה, זה לא היה משנה את העובדה שכרגע, מכשיר האנדרואיד הראשון של בלקברי לא מלוטש מספיק ולא מספק את הסחורה.