כזה ניסיתי: ZUK Z1

הוא חולק מפרט דומה מאוד לזה של ה-OnePlus One, כמוהו, הוא גם מגיע ממותג משנה של יצרן גדול, נמכר במחיר מאוד הוגן, והצליח בחודשים האחרונים לייצר רמת עניין מרשימה ביותר בפורומים וקבוצות פייסבוק העוסקות במכשירים סיניים: הכירו, ה-Z1 של ZUK מותג מבית לנובו שעשה עליה ארצה לפני מספר שבועות ונחת אצלי לאחרונה. מה זה מותג משנה? במקרה של ה-ZUK זוהי חברה שלנובו בחרה להשקיע בה, ובמסגרת שיתוף הפעולה הזאת, מטילה לנובו את חסותה על המכשיר הזה, הלוגו שלה אפילו מופיע באריזה, אך היא מקפידה שלא להזדהות כיצרנית שלו.

Zuk Z1 (צילום: גד גניר)

כאמור, המפרט הטכני של ה-ZUK Z1 זהה לזה של גרסת ה-64 גיגה של ה-OnePlus One. זהו מפרט שאמנם לא מאפשר להגדיר אותו בתחילת שנת 2016 כמכשיר דגל, אולם עדיין מדובר במפרט חזק עבור מכשיר ביניים. המעבד של ה-ZUK Z1 הוא ה-Snapdragon 801, אותו מעבד שניתן היה למצוא ברוב מכשירי הדגל של שנת 2014. נפח זכרון ה-RAM עומד על 3 גיגה, וזכרון האחסון שאינו ניתן להרחבה עומד על נפח מכובד של 64 גיגה. לרוב, לא נהוג לעשות שימוש במעבד מדור קודם במכשירי ביניים. היצרניות שרוצות לקלוע לטווח מחיר מסוים מעדיפות לקחת מעבד מסדרה נמוכה יותר אבל עדכנית יותר של הדור הנוכחי של אותו יצרן מעבדים. רוב מכשירי רמת הבינים של הדור הנוכחי עושים שימוש במעבדים העדכניים ביותר מסדרה 600 של קוואלקום (למעט ה-OnePlus X שמכיל גם הוא את המעבד הזה). האם כמשתמשים, זה אמור לשנות לנו משהו? לא ממש, לפחות לא בשנה-שנתיים הקרובות. ה-801 הוא מעבד בעל ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגהרץ כל אחת וגם שנתיים לאחר הגעתו לשוק, עדיין מדובר במעבד מצוין שלפחות במקרה של ה-ZUK Z1 קשה להבחין בהבדל ניכר בתפקוד בינו לבין מעבדים חדשים יותר וחזקים יותר על הנייר. כל החומרה המצויינת הזאת מריצה את Cyanogenmod, מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד בגרסה 12.1, אשר מקבילה לגרסה 5.1.1 הרשמית של מערכת ההפעלה של גוגל.

ZUK Z1 (צילום: גד גניר)

לפני שנמשיך, אני רוצה לקחת אתכם חזרה בזמן קצת יותר מחמש שנים אחורה: המחאה החברתית  בעיצומה, בני גנץ נכנס ללשכת הרמטכ"ל, ומשה קצב למעשיהו. ואני? אני מסתובב עם Samsung Galaxy S, הראשון לסדרה, מכשיר עם מפרט נפלא ומפלצתי נכון לאותם ימים, ותוכנה איומה ונוראה שגורמת לו לקרטע ולתפקד בצורה מזעזעת. מכירים את התחושה של מכשיר אנדרואיד בן שנתיים שמעולם לא פורמט, הותקנו עליו כל האפליקציות הכי לא מזוהות מה-Play Store וגם מחוצה לה? זו היתה התחושה בערך עם ה-Galaxy S, שבועיים לאחר ששלפתי אותו מהאריזה. מהר מאוד למדתי שלא חייבים לחיות בצורה הזאת ונחשפתי לעולם המרתק, המרגש והמסעיר של צריבת ROMים למכשיר. זו היתה תקופה פרועה. הייתי צורב גרסאות תוכנה ש"בושלו" ע"י מפתחים עצמאיים לפעמים פעמיים-שלוש בשבוע. בהתחלה היה מדובר בגרסאות תוכנה שמבוססות על המקורית של סמסונג, עם כל מיני Serviceים שבוטלו, בדיקות שצומצמו ואפליקציות שהוסרו (ואחרי כמה ימים של שימוש התברר כמה הם היו חסרים כשהתחילו הבאגים שחייבו אותי לעבור לגרסאות אחרות), ולאחר מכן התקדמתי לדברים יותר הרפתקניים. Cyanogenmod היתה כה הרפתקנית באותה תקופה (גרסה 7, להזכירכם, ב-ZUK מותקנת גרסה 12.1), מאחר ובניגוד לרומים אחרים שצרבתי על המכשיר שלי, היא נבנתה מאפס, על בסיס מערכת ההפעלה אנדרואיד, והותאמה למכשירים שונים, ביניהם גם ה-Galaxy S שלי. היתרון שלה הוא בעובדה שהיא נראית כמו גרסה "נקייה" של אנדרואיד, קלה יותר ומהירה יותר, וכוללת כל מיני אפשרויות להתאמה אישית שלא היו קיימות בגרסאות המקוריות של אנדרואיד. החסרון שלה היה שהיא היתה בלתי צפויה בעליל. הגרסה הראשונה שצרבתי בזמנו היתה אמנם מהירה מאוד, אך זללה את סוללת המכשיר שלי בתוך 5 שעות. עם השנים היא הלכה והתפתחה, והגרסאות הבאות אמנם לא היו מושלמות, אך עדיפות במובנים מסוימים על מה שהיה לסמסונג להציע באותה תקופה. מעבר לזה, בזכות Cyanogenmod זכיתי לחוות על ה-Galaxy S גרסאות אנדרואיד מתקדמות יותר, לאחר שסמסונג הפסיקה לתמוך בו באופן רשמי ולעדכן אותו. לפני שנתיים בחרה OnePlus  ב-Cyanogenmod כגרסת התוכנה שתרוץ על המכשיר הראשון שלה. כל מי שקנה את המכשיר הזה ועשה בו שימוש במשך מספר חודשים יודע כי התוכנה היתה אחת מנקודות התורפה שלו, ולמרות החומרה המעולה שלו, הוא סבל מהמון תקלות מעיקות. בסופו של דבר הסתיים שיתוף הפעולה בין החברות ו-OnePlus שחררה גרסת תוכנה משלה למכשיריה (גרסה שלפחות מההתנסות האישית שלי גם לא היתה בשורה גדולה למשתמשי המכשירים של החברה).

Zuk Z1, לא דקיק (צילום: גד גניר)

למה אני מספר לכם את כל זה? בגלל שה-Zuk Z1 הוא מכשיר מהיר מאוד, יציב למדי, אבל לא חף מבעיות. יום אחד מערכת הסטריאו ברכב שלי המתחברת אליו (ואל כל שאר המכשירים שאני בודק) ב-Bluetooth החליטה שהיא לא מזהה אותו כמקור למוזיקה. ביום אחר הסנכרון עם שעון ה-Android Wear שלי פסק ככה סתם, וביום אחר המכשיר התחמם לפתע והסוללה נגמרה במהירות ללא כל הסבר הגיוני. אז נכון, כל התקלות האלו נפתרו עם איתחול של המכשיר, ובאופן כללי המכשיר "טס" מהר יותר מרוב המכשירים ברמת המחיר שלו, אולם במכשירים אחרים התקלות האלו לא קרו, ולא אמורות לקרות כבר בשבועות הראשונים לשימוש במכשיר. עוד משהו קטן: אין כאן NFC. ביום יום זה לא מפריע לי, אבל במעבר בין מכשירים, גוגל מאפשרת העברה של אפליקציות והגדרות באמצעות מגע בין מכשירים. הפעם זה חסר לי גם במעבר אל ה-ZUK Z1 וגם במעבר ממנו אל הטלפון הבא אחריו. אגב, בכל פעם שאני עובר בין מכשירים, אני מקבל התראה למייל שלי על כניסה לחשבון שלי מהטלפון החדש. הפעם הוא זוהה משום מה כ-Sony xperia Z1, גם זה לא ממש הפריע לי, זה סתם היה מוזר.

אפליקציית החייגן ב-ZUK Z1 (צילום: גד גניר)

מבחוץ, ה-ZUK Z1 נראה כמו שעטנז של דורות שונים של מכשירי סמסונג. מקיפה אותו מסגרת מתכת מעוגלת, והצבע השולט בו הוא לבן. הפלסטיק איכותי אבל למרות השילוב הזה, המכשיר לא משדר משהו יוקרתי במיוחד. באופן כללי, המכשיר מעט שמנמן וכבד מהרגיל, אבל הוא מעוגל מאוד, אין בו פינות חדות, הכפתורים ממוקמים בצורה נכונה ונוחה לשימוש, והמכשיר עצמו נעים לאחיזה. בחזית תמצאו קורא טביעות אצבע מעולה המתפקד גם ככפתור בית. הכפתור הזה מעוצב כמלבן קטן הממוקם קרוב יותר למסגרת התחתונה של המכשיר מאשר למסך. התוצאה נראית מוזרה קצת, כאילו מישהו התרשל קצת בתכנון. באפל, כזה דבר לא היה עובר. משני צידיו של כפתור הבית ישנם כפתורי מגע קפאסטיביים המוארים בתאורה חלשה מדי לטעמי. המסך של ה-ZUK Z1 מגיע עם מסך IPS LCD סטנדרטי ברזולוציית 1080p. עוצמת התאורה שלו חזקה מאוד, בין החזקות שיצא לי לראות בטלפונים סלולריים (רוב הזמן הסתובבתי עם בהירות מסך של בין 20 ל-30 אחוז) והצבעים חיים וססגוניים מאוד. עם זאת, משהו בניגודיות לא מושלם, וחלק מהקוים הדקים באפליקציות מסוימות כמעט ונעלמים.

לגבי המצלמה של ה-ZUK Z1 אתחיל מהסוף: ברמת המחיר הזאת, זו מצלמה נהדרת, שלפעמים עולה בביצועיה על מצלמות של מכשירים יקרים יותר. זוהי מצלמת 13 מגה פיקסל, עם ייצוב תמונה אופטי וצמצם ברוחב f/2.2 שזה צר יותר ממכשירי דגל, אבל עדיין יחסית רחב. גווני הצבע בתמונות חיים ותוססים מאוד, המצלמה יודעת להתמקד מהר, והתמונות חדות ברובן, עם חשיפה טובה. הגדלת התמונה לקרופ של 100% חושפת את העובדה שעדיין לא מדובר במצלמה של מכשיר דגל, וניתן להבחין בעיבוד יתר של התמונה, אם כי אם אין בכוונתכם לפתח את התמונות או להציג אותן כטפט המסך עתיר הפיקסלים שלכם, היא תציע תמונות מרשימות הרבה יותר ממה שנהוג לראות במכשירים מסוגו של ה-ZUK Z1, בתנאי תאורה פחות אידיאלים, המצלמה מציגה ביצועים סבירים, אם כי הגרעון מורגש היטב בתמונה, גם מבלי להגדיל אותה.

מבט מקרוב על מערך הצילום של ה-ZUK Z1 (צילום: גד גניר)

זהו אמנם לא המכשיר עם קיבול הסוללה הגדול ביותר שבדקתי, אך הוא בהחלט קרוב לתואר הזה. עם 4100mAh הצלחתי בטעינה הראשונה להשאר עם מכשיר פעיל במשך יומיים וחצי (!), של שימוש סטנדרטי, על סף האינטנסיבי (ב-30 דקות מתוך הזמן הזה, הטלפון שימש כהוט ספוט, פעולה שזוללת סוללה באופן ניכר). בשאר הזמן, למעט כאמור יום אחד שבו הסולללה התרוקנה בתוך חצי יום ללא סיבה נראית לעין, המכשיר הזה הצליח במשך כל זמן הבדיקה לשרוד בין יום וחצי ליומיים על טעינה מלאה אחת, גם בשימוש יותר אינטנסיבי, תענוג. המכשיר נטען ע"י כבל USB Type C, כך שאם אתם מעוניינים לרכוש כבל נוסף עבורו, אני ממליץ לכם לקרוא קודם את הפוסט שכתבתי בנושא. כטלפון, ה-ZUK Z1 לא מצליח להתבלט בצורה מיוחדת: השמע באפרכת אמנם מספק, אבל הרמקול שלו ממוצע בלבד ודי קשה לדבר באמצעותו ברכב נוסע.

מבט מקרוב על כפתור הבית ושקע הטעינה מסוג USB Type C (צילום: גד גניר)

ה-ZUK Z1 נמכר ע"י היבואנית הרשמית בישראל במחיר של 1599 ש"ח. בסופו של דבר, למרות הבאגים הקטנים בתוכנה, נכון להיום מדובר לטעמי במכשיר המספק את היחס הטוב ביותר של מחיר מול תמורה בישראל. המכשיר שהכי מתבקש להשוות אותו אליו הוא ה-OnePlus One שנמכר במחיר של 100 ש"ח בערך פחות מה-ZUK Z1, אך הוא כבר שנתיים בשוק, אינו מצויד בקורא טביעות אצבעות, המצלמה שלו פחות טובה והסוללה שלו קטנה משמעותית מזו של המכשיר מבית לנובו. המכשיר הזה אמנם לא יצליח לשחזר את ההייפ שהשיג ה-OnePlus One בזמנו, אבל עבור מי שמעוניין לרכוש מכשיר בישראל במחיר שפוי, ה-Z1 הוא אחת האופציות הטובות ביותר כרגע בשוק.

המכשיר נמסר לצורך הבדיקה באדיבות רשת Bug.