כזה ניסיתי: Huawei Mate S

בעקבות החלטתה של סמסונג להכריז השנה על מכשיר ה-Note החדש שלה מוקדם מהרגיל (על מנת להקדים את השקת ה-iPhone 6S וה-iPhone 6S Plus) שתי ההכרזות המשמעותיות ביותר בכנס IFA 2015 בתחום הסלולר הגיעו מכיוונן של שתי חברות גדולות: סוני, עם סדרת ה-Z5 החדשה שלה, ו-Huawei, היצרנית השלישית בגודלה בעולם שהכריזה על מכשיר הדגל החדש שלה, ה-Mate S.

Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

משום מה, למרות גודלו וחשיבותו של השוק הסיני בתחום הזה, אנשים עדיין מופתעים לשמוע שיצרנית סינית תופסת את המקום השלישי בטבלת המכירות העולמיות, פלח שוק של 7 אחוזים כשמעליה רק אפל (עם 10.9 אחוזים) וסמסונג (עם 20.5 אחוזים). היא מכרה ברבעון השני של 2015 לא פחות מ-30.6 מיליון סמארטפונים ברחבי העולם, יותר מחברות כמו LG, HTC ואפילו סוני. העובדה שעדיין מדובר ביצרנית שעבור חלקים גדולים מהעולם המערבי נחשבת עדיין אלמונית (מאחר ורוב מכירותיה הן עדיין בשוק הסיני), אומרת שעליה להשקיע לא מעט כדי לבסס את מעמדה. היא עושה זאת ע"י השקה של מכשירים חדשים וחזקים בפרקי זמן קצרים יחסית. זו דרך מצויינת להשאר בכותרות. לא בטוח שזו דרך טובה לשמור על לקוחות לאורך זמן, אבל בינתיים מה שהיא עושה עובד לה לא רע. מעבר לכך, ההשקות האלו של Huawei בחו"ל הן אירועים בסדר גודל דומה לזה של יצרניות גדולות ומוכרות יותר, עם בונוס מאוד גדול למשתתפים: עיתונאים שמגיעים לשם מקבלים את המכשירים במתנה. בלוגרים שרואים כמוני את ההשקה הזאת ב-Youtube לא נהנים מהפריוילגיה הזאת, אך קיבלתי את המכשיר בהשאלה (כמו תמיד, למי שתוהה) מהיבואן בישראל.

היבואן בישראל, אלפא טלקום השקיע מתחילת השנה תקציבי שיווק גדולים מתמיד כדי להגביר את המודעות למותג, וההשקעה הזאת אכן השתלמה. בתוך שנה קפצה Huawei מנתח שוק של 0.8 אחוז בלבד, ל-4%, (לפי נתוני IDC ישראל שהתפרסמו בגלובס). בתחילת הקיץ הושק כאן ה-P8, ולפני חודש הושק בישראל גם ה-Mate S, יחד עם ה-Huawei Watch.

Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

אני מוכרח להודות שעד היום לא ממש הצלחתי להבין איך עובדות סדרות המכשירים ב-Huawei, וה-Mate S מסבך את העניינים אפילו יותר. עד כה, "Mate" היתה סדרת הפאבלטים של Huawei. מכשירי הדגל היו מכשירים שבשמם מופיע שם הסדרה Ascend ושם הדגם שלהם מתחיל באות "P" (לדוגמא, Ascend P7) ה-P8 היה הראשון לבלגן את העניינים ומשמו הושמט ה-"Ascend" ה-Mate S ממשיך את מגמת חוסר האחידות. הוא בעל מסך בגודל 5.5 אשר נכון לשנת 2015 נמצא בדיוק על הסף שבין פאבלט לסמארטפון רגיל. זה גם לא הפריע ל-Huawei להשיק בימים האחרונים את ה-Mate 8, פאבלט חדש עם מסך 6 אינטש, עם מפרט מפלצתי, שהוא למעשה ממשיך דרכו של ה-Mate 7 משנה שעברה. בקיצור, בלאגן אחד שלם. כל זה לא משנה את העובדה הפשוטה שעד לנחיתתו הרשמית של ה-Nexus 6P על אדמת ארץ הקודש, לפחות ברמת המפרט הטכני שלו, ה- Mate S הוא מכשיר הדגל של Huawei בישראל.

כרגיל, Huawei שומרת אמונים למעבדים שלה. הפעם מדובר במעבד ה-Hisilicon Kirin 935 שהיה עד לא מזמן המעבד החזק ביותר של החברה. יש לו 8 ליבות, 4 מהן פועלות במהירות שעון של 2.2 גיגהרץ למטלות יותר אינטנסיביות (טיפה מהיר יותר מארבעת הליבות החזקות ב-Snapdragon 810), ו-4 אשר מיועדות לתפעול מטלות שגרתיות יותר, במהירות של 1.5 גיגהרץ. הוא מיוצר בארכיטקטורת 28 ננומטר (זהה למעבד של מכשירי הדגל של שנה שעברה, ה-Snapdragon 801), וגם הזכרון הפנימי שלו בנוי בטכנולוגיה ישנה יותר (LPDDR3 לעומת LPDDR4 במעבדים מהדור הנוכחי). זכרון ה-RAM עומד על נפח של 3 גיגבייט וזכרון האחסון מגיע ב-16 גיגהבייט (כמו ביחידה שבדקתי, 32 גיגה או 128 גיגה בייט בדגם הפרימיום שלא הגיע בינתיים לארץ וכולל גם זיהוי לחץ על המסך (Force Touch או 3D Touch לאייפוניסטים שבין קוראיי). כל נפח שתבחרו ניתן להרחבה באמצעות כרטיס זכרון MicroSD. המכשיר זריז. הוא לא מהיר כמו נניח ה-Galaxy S6 או ה-Sony XPERIA Z5, אבל הוא מהיר מאוד ובהחלט יש כאן תחושה של מכשיר דגל בכל מה שקשור לביצועים. המכשיר יציב מאוד, לא נתקע, לא קופא, ובמשך כל תקופת השימוש במכשיר לא נדרשתי לאתחל אותו בשל ירידה בביצועים. באופן מפתיע, הוא גם אחד המכשירים הצוננים בהם נתקלתי לאחרונה, וזאת למרות שמדובר במעבד שנבנה בארכיטקטורה של שנה שעברה, ולמרות שה-Mate S הוא מכשיר דקיק למדי ומתכתי, שתי תכונות שלא עושות בדר"כ חסד עם מעבדים שנוטים להתחמם.

Huawei Mate S, מבט מאחור (צילום: גד גניר)

ב-Mate S בחרה Huwaei להשתמש במסך בטכנולוגיית AMOLED התוצאה, כרגיל במסכים מהסוג הזה, היא צבעים עזים וחיים מאוד, שחור כהה מאוד, אך גם נטייה עדינה וכמעט לא מורגשת של הצבע הלבן במסך לכיוון התכלכל-אפרפר בבהירויות נמוכות יותר. הבהירות המקסימלית של המסך גבוהה ביותר והמסך מתמודד היטב עם אור יום. המסך עצמו הוא כאמור בגודל 5.5 אינטש וברזולוציה של 1920 על 1080 פיקסלים (FullHD) שהיא אמנם לא 2K, אך עדיין המסך נראה חד מאוד, מספיק כדי לגרום אפילו לפונטים הדקיקים ש-Huawei משתמשת בהם בשפע בממשק שלה, להראות חלקים וברורים. מבחוץ, ה-Huawei Mate S הוא אחד מהמכשירים הנאים ביותר שיצא לי לבדוק השנה. לחלקו האחורי יש דמיון מסוים  לגב ה-HTC One M8, אם כי הקוים כאן פחות עגלגלים. עוביו של המכשיר עומד על 7.2 מילימטר בלבד, דקיק ביותר. מסגרת המכשיר אף דקיקה יותר, אך הגב עצמו קמור ועבה יותר בחלקו המרכזי. זה אומר שנעים יותר להחזיק את המכשיר ביד, אולם לא נוח להקליד עליו כשהוא מונח על שולחן. כפתור הנעילה של המכשיר בולט מעט יותר מהרגיל ורגיש גם בצורה מפתיעה למגע, ונתקלתי פה ושם במקרים בהם הוצאתי את המכשיר מהכיס רק כדי לגלות שהמכשיר ממתין בסבלנות לאישור בתפריט הכיבוי. כל היופי הזה מגיע בתוך אריזה מהודרת ומאובזרת הכוללת זוג אזניות איכותיות מהרגיל, מטען, כבל סנכרון וטעינה, ואפילו קייס עם כיסוי מסך חכם.

Huawei Mate S, ערכת המכשיר (צילום: גד גניר)

Huawei Mate S, ערכות נושא לבחירה (צילום: גד גניר)

Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

Huawei Mate S, דקיק (צילום: גד גניר)

המקום בו ה-Mate S מתבלט באופן חיובי על פני רוב המכשירים בשוק הוא ללא ספק בקורא טביעות האצבעות שבגבו. עד כה, זהו קורא הטביעות האצבעות הטוב והמהיר ביותר בו יצא לי לעשות שימוש. אם יורשה לי לעשות שימוש במנטרות של סטיב ג'ובס בהשקות של מכשירי אפל, זה פשוט קסום. אני נוגע בשקע המרובע הקטן בגב המכשיר ובאופן מיידי המסך נדלק והמכשיר מוכן לשימוש, משוחרר מנעילה. בימים הראשונים לא הפסקתי לעשות את הפעולה הזאת. מאחר והחיישן הזה נמצא בגב המכשיר, קצת קשה להדגים את המהירות שבה הוא עובד, אבל זה לא הפריע לי להמשיך להציג את הקסם הזה לסובבים אותי, והם באדיבותם זרמו איתי וזייפו התפעלות. הקורא הזה לא רק מהיר מאוד, הוא גם מדויק מאוד וכמעט ולא נוצרו מצבים בהם הסריקה נכשלה. הצד השלילי של התפקוד המצוין הזה של קורא טביעות האצבעות הוא  במצבים בהם אתם שולפים את המכשיר מהכיס. קרו לי לא מעט פעמים בהם הכנסתי את היד לכיס, הוצאתי את המכשיר והבחנתי שהוא כבר לא נעול. הממשק של וואווי בעניין הזה עובד קצת הפוך מההיגיון: סריקה שנכשלה מסומנת ברטט, סריקה שהצליחה פותחת את המכשיר בלי שום פידבק וכך ייתכן שבשלב שבו הטלפון יוצא מהכיס שלכם, יקרו דברים שאינם בשליטתכם.

קורא טביעות האצבעות, Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

ה-Mate S שקיבלתי אמנם לא כולל את היכולת לזהות את עוצמת הלחיצה, אבל הוא יודע לזהות המון מחוות אחרות: ניתן להפוך את המכשיר כשהוא מצלצל כדי להשתיק אותו, הרמה של המכשיר תנמיך את עוצמת הצלצול, ניתן להרים את הטלפון כשהוא מצלצל ולהצמיד אותו לאוזן כדי לענות. במידה ובחרתם לוותר על זיהוי באמצעות טביעת אצבע, תוכלו להפעיל את המסך באמצעות הקשה כפולה. ה-Huawei Mate S גם יודע לזהות מחוות באמצעות פרק האצבעות כדי לבצע צילום מסך, צילום של חלק מהמסך (באמצעות ציור האיזור הספציפי, באמצעות פרקי האצבעות), או כדי להקליט קטע וידאו של המתבצע על המסך. על הנייר, האפשרות להשתמש במחוות באמצעות פרקי האצבעות נשמעת חדשנית ומגניבה. בפועל זה לא מאוד נוח וכשרציתי לבצע צילום מסך המשכתי כרגיל לבצע זאת ע"י לחיצה על כפתור הנמכת הווליום וכפתור ההדלקה.

מצלמת ה-Mate S  דומה מאוד בנתוניה לזו שב-P8: רזולוציית 13 מגה פיקסל, ייצוב תמונה אופטי, ופלאש בעל שני גוונים. עם זאת, ישנה תחושה שחויית הצילום השתדרגה. המכשיר יודע להתמקד מהר ולצלם בצורה זריזה והצבעים בתמונה די נאמנים למקור. בניגוד לחויית הצילום עצמה, התוצאות דווקא אינן מושלמות: התמונות חסרות פירוט, במיוחד באיזורים כהים או בהירים במיוחד. מעבר לכך, בצפייה בתמונות על מסך מחשב, בגודל מלא, קל להבחין בעיבוד יתר ומריחות. זו מצלמה לא רעה, אך היא עדיין אינה ברמה של מצלמות במכשירים כמו ה-LG G4 או ה-Galaxy S6.

Huawei Mate S, מבט מקרוב על המצלמה (צילום: גד גניר)

כמעט תמיד, ההקרבה המתבקשת במכשירים דקיקים היא בקיבול הסוללה. ה-Huawei Mate S מכיל סוללה בקיבול של 2700mAh, לא הרבה, אבל טיפה יותר ממה  שתמצאו ב-S6. אחד מהיתרונות שמדגיש הקמפיין של המכשיר הזה הוא העובדה שהסוללה שלו מחזיקה מעמד יותר ממכשירים אחרים. חייב להודות, לא הרגשתי בהבדל משמעותי, ובדומה למכשירים כמו ה-HTC One M9 או ה-S6 Edge, גם המכשיר הזה צלח יום עבודה שלם בשימוש סטנדרטי, אבל לא מעבר לכך. לא הבחנתי בטעינה מהירה יותר מהרגיל ומאחר והסוללה מובנית, לא תוכלו להחליף אותה באמצע היום.

Huawei Mate S (צילום: גד גניר)

הרמקול של ה-Huawei Mate S ממוקם בדופן התחתונה של המכשיר. במבחן השימוש בנסיעה, ניתן היה לשמוע את הצד השני ברמה מספקת, אך הצד השני התלונן שכמעט ולא ניתן לשמוע אותי. בשיחה רגילה באפרכסת העוצמה ואיכות השמע היו מצוינים. נגן המוזיקה של המכשיר תומך בתקן DTS ואיכות השמע באזניות נהדרת. לתחושתי אף עולה על זו של ה-V10, למרות התמיכה של האחרון בשמע ב-32Bit. הבעיה שהפריעה לי בצורה הקשה ביותר במכשיר הזה היא ללא ספק הרטט. לא אגזים אם אומר לכם שכ-50% מהשיחות וההודעות שהגיעו אל המכשיר הזה התפספסו בגלל שלא הרגשתי את הרטט בכיס המכנס שלי. נתקלתי בעברי במכשירים עם רטט חלש והיו מכשירים נוספים שבהם פספסתי פה ושם הודעות, אבל כאן זה היה קיצוני. חשוב לי להדגיש, לא מדובר בבעיה טכנית במכשיר הספציפי שלי. כשהוא מונח על השולחן, הרטט נשמע היטב כמו במכשירים אחרים. מצד שני, את מבחן הכיס הוא לא מצליח לעבור.

Huawei Mate S, מבט מקרוב על שני הגרילים של הרמקול (צילום: גד גניר)

ה-Mate S הוא ללא ספק שדרוג על פני ה-P8 שהיה מכשיר מצוין בפני עצמו. הוא נראה מעולה, הוא זריז, הוא לא מתחמם כמו מקביליו, יש לו מסך מצוין, וקורא טביעות האצבעות משובח. כל אלו יתרונות שנחשפתי אליהם ביומיים הראשונים לשימוש במכשיר ואני מוכרח להודות שזהו אחד המכשירים שהכי נהניתי לבחון לאחרונה. זהו מכשיר פרימיום לכל דבר. הוא מגיע מיצרנית שנמצאת בשורה אחת עם כל שאר יצרניות הסלולר הגדולות בעולם, ואין לה סיבה לסבול מרגשי נחיתות. גם רמת הציפיות ממנו בהתאם. בשל כך, כשמתעמקים במכשיר מגלים גם את הצדדים הפחות מלהיבים בו: המצלמה שלו עדיין לא ברמה של מכשירי דגל אחרים, הסוללה שלו מציעה זמן שימוש ממוצע בלבד, והרטט הוא סוגיה בעייתית מאוד עבור מי שרוב היום משאיר את המכשיר על מצב שקט. במחיר של 2375 ש"ח הוא אמור להתחרות במכשירי דגל אנדרואידים שהושקו במחיר גבוה בהרבה, אך מאז עברו מספר חודשים וכעת מחירם זהה או אפילו נמוך ממחירו. תוסיפו לכך את העובדה שהמכשירים האלו מציעים חויית שימוש טובה לא פחות (ובפרמטרים מסוימים אף יותר) ותוכלו להבין שהאתגר העומד בפני Huawei מאוד לא פשוט.