כזה ניסיתי: Meizu M2 Note

עד חודש מאי השנה, למי שחיפש סמארטפון עם מפרט סביר בטווח מחיר של בערך 1000 ש"ח לא היו יותר מדי אופציות, ולמעשה הבחירה הטובה ביותר היתה ה-Zenfone 5 של אסוס. ואז הגיע ה-Meizu M1 Note, (באיחור של ארבעה חודשים לאחר ההשקה הרשמית שלו בחו"ל) והציע תמורה לא פחות טובה למחיר עם מסך גדול וחד יותר, עיצוב צעיר ונאה (שהושאל אמנם מה-iPhone 5c, אבל נניח את זה בצד לרגע) ממשק ייחודי וחיי סוללה נהדרים. חודש לאחר שפרסמתי עליו את הסקירה בבלוג, כבר הוכרז בחו"ל ממשיך דרכו, ה-Meizu M2 Note. בעבר התרעמתי על הנטייה של יצרניות אנדרואיד שונות להשיק מכשירים עם שדרוג מינורי במרווחי זמן קצרים מדי, כפי שעשתה סוני עם ה-Z1, Z2 וה-Z3 שלה. במקרה של המכשירים מסדרת ה-Note של מייזו זה טיפה שונה. ראשית, ה-M1 Note וה-M2 Note אינם מכשירי דגל בשום צורה, בניגוד למכשירים של סוני שציינתי קודם. מי שקונה אותם מחפש יחס גבוה של עלות מול תמורה ולאו דווקא את המכשיר הכי עדכני בשוק. בנוסף, ה-M2 Note מביא איתו מספר שינויים גדולים, הן במפרט והן בחויית השימוש, שינויים שהופכים אותו למכשיר המספק חויית שימוש שונה, לטוב ולרע. שני ההסברים האלו יכולים אולי לתת הצדקה מסויימת להשקה נוספת בהפרש זמנים כה קצר, אך לפי השמועות, ישנה סיבה נוספת, מעניינת הרבה יותר, אך אליה אגיע אח"כ.

כפתור הבית החדש של ה-Meizu M2 Note, אחד משני חידושים מסעירים במכשיר (צילום: גד גניר)

על הנייר, ה-M2 Note (יש למייזו גם מכשיר בשם M2, בלי ה-Note שעדיין לא הגיע לארץ, מכשיר שונה לחלוטין, ובגלל זה אני אקפיד לרשום Note בכל פעם מחדש) דומה מאוד במפרט שלו ל-M1 Note. מעבד מבית מדיה טק בעל 8 ליבות, 2 גיגה זכרון, זכרון אחסון בנפח 16 או 32 גיגה, לכאורה, אם לא מתעמקים במספרים, קל לטעות ולחשוב שמדובר במכשירים זהים. בפועל, התמונה שונה מאוד. בניגוד ל-M1 Note, ה- M2 Note אינו מכשיר זריז. הוא לא מקרטע, הוא לא קורס, אבל לוקח לו זמן לעשות פעולות מסוימות, לפעמים ברמה בלתי נסבלת. זה לא משהו קונסיסטנטי, אבל לפעמים כניסה לאפליקציות מסוימות יכולה להמשך נצח: לדוגמה, היו מקרים בהם כניסה לאפליקציית פייסבוק נמשכה לא פחות מ-5-6 שניות, כניסה לאפליקציית Analytics של גוגל לוותה בהמתנה על מסך לבן במשך 3 שניות, ולחיצה לחזרה למסך הבית לקחה 2 שניות, המון זמן יקר שיכולתי לבלות אותו באופן פרודוקטיבי יותר. מבט מעמיק יותר על המפרט הטכני חושף את ההבדלים המשמעותיים. בעוד ב-Note M1 ישנו מעבד MT6752 בעל 8 ליבות הפועלות במהירות מרשימה של 1.7 גיגהרץ, ה-M2 Note מסתפק במעבד צנוע יותר, MT6753 (כן, אני יודע, המספר גבוה יותר, זה לא אומר כלום) בעל 8 ליבות במהירות של 1.3 גיגהרץ בלבד. בנוסף, המעבד הגרפי שונה וחלש יותר גם הוא.

יש גם הפתעה נעימה במפרט של ה-M2 Note. כמו ב-BLU Selfie, גם כאן מגירת הסים הכפולה יכולה להכיל כרטיס זכרון במקום אחד מכרטיסי הסים. עבור מי שעוקב אחרי מייזו מדובר בבשורה דרמטית. אם עד כה, כדי להנות מנפח אחסון סביר במכשירי החברה הסינית, היה עליכם לקנות את הגרסאות בעלות הנפח הגדול יותר, ולשלם מחיר פחות משתלם ומלהיב. עם ה-M2 Note אין באמת סיבה הגיונית לקנות את הגרסא בעלת הנפח המובנה הגדול יותר, אלא אם אתם עושים שימוש קבוע בפונקציונליות של הסים הכפול ולא יכולים לוותר עליה.

החידוש השני ב-Meizu M2 Note: אפשרות הרחבת זכרון (צילום: גד גניר)

טרם ההשקה של ה-Note M2 שחררה מייזו בעמוד הפייסבוק שלה טיזרים על שינוי מהותי בכפתור הבית שלה. את כפתור המגע עם העיגול הלבן הקטן החליף כפתור פיזי. מה הכפתור הזה עושה? מהפכה. בעיקר עבור משתמשי מייזו. עד כה, כפתור המגע איפשר חזרה למסך הבית בלבד. רציתם לחזור שלב אחד אחורה? ממשק ה-Flyme איפשר לכם לעשות זאת רק באמצעות כפתורי חזרה וירטואליים שהופיעו על המסך באופן די מכוער, חייב לציין. ב-Note M2 המצב השתנה: לחיצה על הכפתור הפיזי אכן מובילה אתכם למסך הבית. נגיעה בכפתור מחזירה אתכם שלב אחד אחורה. כמה זה נוח? מאוד. מתרגלים לזה בתוך עניין של דקות ואז זה חסר לכם במכשירים אחרים, כפי שהאייפד שלי לא הצליח להבין מדוע אני נוגע בעדינות בכפתור הבית שלו ומצפה לשוב אחורה, למרות שהוא לא אמור לעשות זאת. החלק המעניין באמת בכפתור הבית מתקשר גם לתשובה לשאלה מדוע מייזו בחרה להשיק את ה-M2 Note זמן קצר כל כך לאחר השקת ה-M1 Note, תשובה שהמגיב האנונימי לפוסט הזה נתן, וגיגול קצר העלה מספר כתבות כמו זאת אשר מאששות את הדברים. עפ"י השמועות, כפתור הבית הקודם של Meizu בצורת מסגרת עגולה דקה (שהופיע גם ב-MX4) מהווה הפרת פטנט של חברת ZTE, בפרט מסדרת Nubia. היצרנית ZTE תבעה את Meizu וזאת בתגובה מיהרה להשיק את ה-M2 Note עם כפתור הבית החדש ולמעשה חדלה מלייצר את ה-Note M1. כן כן, תעשיית ההעתקות הסינית לא מרחמת על היצרניות הסיניות עצמן. מפתיע דווקא שהתביעה הגיעה מצד ZTE, כאשר כל השנים Meizu ניסתה בכלל להעתיק את Apple. מי יודע, אולי זה יכול להיות קו הגנה במשפט. כך או כך, באג, שהעבירה לי את ה-M2 Note לבדיקה לאחרונה, ואת ה-M1 Note לפני מספר חודשים, הפסיקה למכור את ה-M1 Note.

כל השאר די זהה למה שראיתי ואהבתי במייזו M1 Note. ממשק ה-Flyme הייחודי של מייזו עדיין זז בצורה חלקה מאוד, ונראה מעולה. יחד עם זאת, הוא לא מביא איתו בשורות חדשות או מרגשות במיוחד, גם בגרסה 4.5 שלו (שיושבת על אנדרואיד בגרסה 5.1). עדיין השליטה בסאונד עבור התראות ועבור המדיה אינה נגישה בצורה נוחה מספיק לטעמי, ועדיין לא הצלחתי להבין איך לעבור בין לשוניות פתוחות בדפדפן כרום.

המסך של ה-Meizu M2 Note זהה לחלוטין למסך של ה-M1 Note: מסך בגודל 5.5 אינטש, ברזולוציה של 1080p שנראה מצוין, וגם אם אינו בהיר בצורה יוצאת דופן, הוא עדיין מתפקד לא רע באור יום. חיצונית, ה-M2 זהה כמעט לחלוטין ל-M1 Note, למעט כפתור ההדלקה שנדד מצד ימין של המכשיר לצד שמאל, מתחת לכפתורי עוצמת השמע. גוף המכשיר עשוי כולו מיחידת פלסטיק אחת, ולא ניתן לפתוח את חלקו האחורי. מגירת הסים וכרטיס הזכרון נשלפת מצד ימין, ורמקול המכשיר ממוקם בחלקו התחתון מאחורי גריל קטן שמזכיר, לא תתפלאו לשמוע, את זה של האייפון 6.

Meizu M2 Note (צילום: גד גניר)

Meizu M2 Note - כל הכפתורים בצד שמאל של המכשיר

חלקו התחתון של ה-Meizu M2 Not. נראה לכם מוכר? (צילום: גד גניר)

אין הבדל בין המצלמות של ה-Meizu M1 Note וה-M2 Note. פירוש הדבר שגם כאן תמצאו מצלמה איכותית מאוד ביחס למה שניתן למצוא בדר"כ בטווח המחיר הזה, אך אל תפתחו ציפיות גבוהות מדי. במספרים, זוהי מצלמת 13 מגה פיקסל, עם פלאש כפול ואפשרות לצילום וידאו ברזולוציה של 1080p. המצלמה הזאת מצלמת תמונות מעולות בתנאי שיש לכם יד מאוד יציבה ואתם מצלמים חפצים דוממים. כל סטייה מהתרחיש שתיארתי הרגע תפיק לכם תמונות מטושטשות ונטולות מיקוד, והתופעה הזאת מחריפה ככל שמחשיך יותר.

כטלפון, ה-Meizu M2 מקבל ציון מספיק בקושי: עוצמת ואיכות השמע באפרכסת מספקות, אך הסאונד ברמקול חלש יחסית וצורם. גם באוזניות הסאונד חלש מדי לטעמי. עם זאת, עדיין ניתן למצוא כאן את האקולייזר הנפלא של Meizu, ה-Dirac, שמפיק איכות שמע נהדרת ויחד עם ה-B&O H3 שסיפרתי לכם עליהן לפני שבועיים, קיבלתי חויית מוזיקה חלשה אמנם, אך מאוד איכותית.

ה-M2 Note מצויד בסוללה שאינה ניתנת לשליפה, בקיבול המכובד של 3100mAh. זה טיפה פחות מכובד מה-3140mAh של ה-Meizu M1 Note אבל בחיים האמיתיים אין הבדל אמיתי בחיי הסוללה של השניים. כמו ה-M1 Note גם ה-M2 Note מסוגל להחזיק מעמד במשך יממה שלמה בשימוש סטנדרטי, ואף מעבר לכך, תענוג.

Meizu M2 Note, מגיע בשלל צבעים, אני קיבלתי את הכסוף (צילום: גד גניר)

ב-999 ש"ח, ה-Meizu M2 Note הוא עדיין עסקה מאוד משתלמת, בטח כשמשווים אותו למה שיצרניות אחרות מציעות בתקציב הזה. האפשרות להוספת כרטיס הזכרון וכפתור הבית המשודרג הם שדרוגים דרמטיים על פני ה-M1 Note. מצד שני, המכשיר הזה איטי יותר  מה-Meizu M1 Note והדבר מורגש בעבודה היומיומית איתו. איזה מבין השניים הייתי בוחר כיום אם היתה לי אפשרות כזאת? כנראה שבמכשיר היותר פרקטי, כלומר ה-Meizu M2 Note, למרות האיטיות. האם הייתי שלם עם הבחירה הזאת? לא במאה אחוז.

 המכשיר נמסר לצורך הבדיקה באדיבות רשת Bug.