כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy S5

 עובדה שחשוב שתדעו: נכון להיום, אני לא עושה כסף מהבלוג הזה. אף אחד לא משלם לי כסף, והדוחות שקיבלתי עד עתה מגוגל אדסנס (למי שלא מכיר: הבאנרים שאתם רואים בין הפוסטים, או לא רואים במידה ואתם משתמשים באד בלוק, תתביישו לכם), מציגים סכום כולל שעדיין לא כיסה אפילו את עלות הדומיין לשנה. אל תדאגו, אני לא מתכוון לבקש תרומות, זו רק דרכי הפולנית לספר לכם שכשחשבתי להקים את הבלוג הזה, אחת המטרות העיקריות שלי היתה להגיע למצב שבו אני יכול לקבל לידיי חפיצים שמעניינים אותי וכאלו שכולם מדברים עליהם ומחכים להם. בשבוע שעבר, כשקיבלתי את השקית עם ה-Samsung Galaxy S5 יום לפני שהגיע לחנויות, ידעתי שאני יכול לסמן V מאוד חזק וברור על המטרה הזאת. 

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

העניין שלי בטלפון הזה נובע לא רק מהעובדה שמדובר בנצר החדש ביותר לאחת משתי משפחות הטלפונים הכי מדוברות בעולם הסלולר כבר למעלה מ-4 שנים. מתוך סדרה של 5 מכשירי Galaxy S, היו ברשותי 3, כשכל אחד מהם בילה אצלי לפחות חצי שנה. את השניים הראשונים (S1 ו-S2) קיבלתי במסגרת מעבודתי בזאפ, ואת האחרון (ה-Samsung Galaxy S4 i9505) רכשתי מכספי שלי לאחר שיצר ההרפתקנות שלי חיסל את מכשיר האנדרואיד היחיד שהיה ברשותי אי פעם שלא היה מתוצרת סמסונג.


אז אחרי ששיתפתי אתכם בכל המטען הרגשי הנלווה לפוסט הזה, הגיע הזמן שנעשה היכרות קצרה עם הפציינט: Samsung Galaxy S5 הוא ספינת הדגל של סמסונג בסגמנט הסמארטפונים בגודל סטנדרטי (ההבהרה בסוף המשפט מיועדת עבורכם, חובבי ה-Note).  ככזה, הוא מציג מפרט טכני מרשים, הכולל את ערכת השבבים Qualcomm MSM8974AC Snapdragon 801, עם יחידת עיבוד מרכזית  בעלת ארבע ליבות במהירות 2.5 גיגהרץ, 2 גיגה זכרון RAM (זכרון עבודה), בחירה בין 32 ל-16 גיגה זכרון אחסון פנימי בנוסף לאפשרות הרחבה באמצעות כרטיס זכרון, מסך בטכנולוגיית Super AMOLED בגודל 5.1 אינטש, ברזולוציה של 1080 על 1920 פיקסלים. שניים מהחידושים הכי משמעותיים ומדוברים במכשיר הזה על פני קודמו הם העמידות במים (בתקן IP67) וקורא טביעות אצבעות (כמו ב-iPhone 5s, לפחות ברמה התיאורטית). בנוסף, מתחת לעדשת המצלמה, בצמוד למבזק, סמסונג דחסה גם  מד דופק אופטי.

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

חלק בלתי נפרד מהתחרות בין משפחת מכשירי ה- Galaxy  של סמסונג, ומכשירי ה-iPhone של אפל, הוא כמות השמועות ביחס למכשירים טרם השקתם. במקרה של סמסונג, אחת המניות היותר פופולריות בבורסת השמועות היתה ההתייחסות לאיכות החומרים והבנייה של המכשיר. מאז הגלאקסי אס 3, ובעיקר בהשוואה של הגלאקסי אס 4 מול מכשירים כמו ה-iPhone 5S, וה-HTC One (גם הנוכחי וגם הקודם), סמסונג תמיד נתפסה כנחותה בכל הקשור לגימור ולחומרים מהם היא בוחרת לייצר את מכשיריה. בסמוך להשקה הנוכחית, אתרי טכנולוגיה רבים ידעו לספר שהמכשיר הזה עומד לצאת בשתי גרסאות, אחת עשויה פלסטיק, והשניה יוקרתית יותר ועשויה מתכת. בסופו של דבר, נראה כי סמסונג לא עמדה בציפיות שבנו לעצמם רבים מכתבי הטכנולוגיה, ובחרה להשיק מכשיר שנראה חיצונית כמו התפתחות אבולוציונית של הדור הקודם. יחד עם זאת, כאשר אוחזים במכשיר ביד, הוא רחוק מלשדר משהו זול או פשוט, בניגוד לקודמיו. עדיין לא מדובר במכשיר עשוי אלומיניום כמו מתחריו שהזכרתי קודם, אבל יש שיפור ניכר בבנייה של המכשיר, ובתחושה שהוא מעביר. הגימור המנוקד של מכסה הסוללה נראה מצוין, ורציני ברבה יותר מזה של ה-Galaxy Note 3 עם ה"תפרים" המדומים שאמורים היו לתת תחושה שמדובר בכיסוי עור.

חלקו האחורי של ה-Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

כטלפון, כמכשיר שאמור להוציא ולקבל שיחות, אין בסמסונג Galaxy S5 חידושים גדולים. מדובר במכשיר עם רמקול סביר לכל היותר, המאפשר שיחה (לא מצטיין בכך, חשוב להדגיש) עם ספיקר גם בנסיעה בכביש מהיר. עוצמת השמע באפרכסת זהה גם היא למה שכבר הכרתי ב-Galaxy S4. סמסונג מספקת עם הטלפון הזה אוזניות In - Ear  זהות לאלו שקיבלתי עם ה-S4, המספקות איכות שמע טובה מאוד שתספק את רוב המשתמשים שאינם אודיופילים.

אחד היתרונות הגדולים לדעתי, של משפחת מכשירי ה-Galaxy לדורותיה על פני מכשירים מקבילים הוא המסך, בטכנולוגיית Super AMOLED, המלווה את מכשירי הסדרה מאז ה-Galaxy S הראשון. המסך הזה מספק בדר"כ צבעים חיים (יש שיאמרו באופן מוגזם) ושחור עמוק במיוחד. במקרה של ה-Galaxy S5 המסך מספק גם עוצמת בהירות חזקה בהרבה, לפחות ביחס לקודמו, ה-S4. מלה טובה נוספת ניתן להגיד גם על הצבעים המסך הזה, שבאופן מפתיע נראים פחות צעקניים וצבעוניים מאשר ב-S4. בכל אופן, באפשרותכם לשנות את מצב התצוגה בהתאם למספר מצבים מוגדרים מראש ולהתאים אותו להעדפתכם.

ה-Galaxy S4 שלי עדיין לא ישן מספיק. לכן, אני לא מוצא את עצמי נרגש באופן מיוחד ממהירות התגובה של המסך, או מהמהירות הכללית של ה-Galaxy S5. ההבדל בין השניים זניח בהיבט הזה ושניהם מהירים ומגיבים מעולה. למען האמת, אני לא רואה כרגע צורך בתגובה מהירה יותר של המכשיר, ולכן גם אין טעם לדעתי לפחות לעסוק כרגע בדיונים על מדוע סמסונג ציידה את מכשיר הדגל שלה לשנה הקרובה במעבד דווקא ב-Snapdragon 801 ולא ב-Snapdragon 805 המהיר טיפה יותר. כמובן שמדובר באמירות שהן בגדר חילול הקודש בפורומים מסוימים, וייתכן מאוד שבעוד שנה וחצי כשמכשיר הזה ייראה לי איטי ומקרטע, אתחרט שכתבתי את השורות האלו, אך מאחר ואין סיכוי שתזכרו זאת, אני לא מודאג. כמו כל מכשיר עם 2 גיגה זכרון RAM, הוא יודע לנהל את האפליקציות הפתוחות בצורה חכמה, ולא נתקלתי בקריסות, אתחולים ספונטניים או בכיבוי פתאומי ולא מוצדק של אפליקציות.

ממשק ה-Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

סמסונג עשתה רענון קל בממשק המשתמש של ה-Galaxy S5. ראשית, ה-Launcher (אפליקציית מסך הבית ומגירת האפליקציות), המגיע כחלק מובנה מממשק ה-Touchwiz  דומה מאוד ל-Launcher של גוגל. מדובר ברוב הזמן בחידוש מבורך. ה-Launcher  של ה-Galaxy S4 עשה הפרדה בין ווידג'טים לאפליקציות, כך שבמידה והייתי רוצה להוסיף ווידג'ט ע"י לחיצה ארוכה באחד ממסכי הבית (והיתה אפשרות לבחור בהוספת ווידג'ט מהתפריט שנפתח!), הייתי מקבל הודעה משפילה השולחת אותי לאיזור הווידג'טים המיוחד במגירת האפליקציות. ב-S5, הוספת הווידג'טים וקיצורי הדרך למסך הבית מתבצעת דרך לחיצה ארוכה על מסך הבית בלי בעיות ועיכובים מיותרים. מצד שני, כחלק מהעדכון, כאשר גוללים את מסכי הבית עד הסוף ימינה, מגיעים לאיזור הנקרא "המגזין שלי" שהוא למעשה גרסתה של סמסונג לאפליקציות כמו Flipboard או אפילו ממשק ה-Blinkfeed של HTC. לטעמי זה מיותר, ולקח זמן עד שהבנתי איך לנטרל אותו. סמסונג שינתה לחלוטין את עיצוב מסכי האפשרויות ואת וילון ההתראות. ויזואלית זה נראה טוב יותר. היא בחרה באייקונים עם מסגרות עגולות חביבות ומזמינות, מצד שני, מסך ההגדרות הראשי נראה שונה מכל מסך הגדרות שאי פעם ראיתי במכשיר אנדרואיד, ולי אישית היה קשה להתרגל לסידור החדש,  גם כשניסיתי לבחור באפשרויות סידור שונות של תפריט ההגדרות. עניין מרגיז נוסף שסמסונג בחרה לעשות בעניין ממשק המשתמש: גוגל, החל מגרסא 4.0 של אנדרואיד, החליטה כי בכל אפליקציה צריך להופיע כפתור תפריט וירטואלי ומפתחי האפליקציות אכן נענו לדרישה זו. בניגוד ליצרניות אחרות, סמסונג בחרה להשאיר בגלאקסי S3 ו-S4 את כפתור התפריט הפיזי מצד ימין ללחצן הבית, למרות שלא היתה חייבת לעשות זאת. כמשתמש אני חייב להודות שהיה לי נוח מאוד להשתמש בכפתור התפריט גם במצבים בהם מפתח האפליקציה שכח למקם אותו, או מיקם אותו במקום שלא הצלחתי להבחין בו. בגלאקסי אס 5 בחרה סמסונג ליישר קו עם יצרניות אחרות והחליפה את כפתור התפריט בכפתור אפליקציות אחרונות בשימוש (תפריט האפליקציות האחרונות שהיו בשימוש היה בעבר בכלל בלחיצה ממושכת על כפתור חזרה למסך הבית). סמסונג לא ויתרה על הרעיון של כפתור ייעודי לתפריט, והגדירה כי לחיצה ממושכת על כפתור האפליקציות בשימוש לאחרונה תתפקד כלחיצה על תפריט. בכל מקרה, לי אישית, אחרי שהתרגלתי במשך שנים לעבוד ככה, השינוי הזה גרם להמון לחיצות שלא הביאו לתוצאה הרצויה מבחינתי.

ממשק ה-Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

הגלאקסי אס 5 אינו המכשיר הסלולארי הראשון מבית סמסונג אשר מוגדר כמוגן בפני מים ואבק. קדם לו ה-Galaxy S4 Active, ושניהם אף עומדים בתקן IP67,  שמשמעותו עמידות מוחלטת בפני אבק, ועמידות במים בעומק של עד 1 מטר, לפרק זמן של עד חצי שעה. בסמסונג לא מבליטים יותר מדי את היכולת הזאת (בניגוד לסוני, שרוב מכשיריה עומדים בתקן זהה). ייתכן שהדבר נובע מרצונה להמנע מפגישה עם לקוחות זועמים שניסו לצלול עם המכשיר שלהם במעמקי הים. בכל מקרה, באירוע ההשקה בישראל הדגישו כי לא מדובר במכשיר Waterproof, כי אם במכשיר Water resistant, שאמור לספק למשתמשיו שקט נפשי במידה ומכשירם יצנח לאסלה, או שתשפך עליו כוס משקה. לחילופין, אם אתם מחכים לשיחה חשובה תוכלו גם לקחת אותו איתכם למקלחת ולוודא שלא פספסתם את השיחה הזאת. שקע האוזניות אינו מכוסה וכנראה בוצע בו טיפול מונע קורוזיה בדומה ל-Sony xperia Z1, אך שקע הטעינה בתחתית המכשיר מגיע עם מכסה שבמידה ולא נסגר טוב, מעלה חיווי על מסך המכשיר. המכסה האחורי, עליו דיברתי קודם, ניתן להסרה לצורך גישה לסוללה, לכרטיס הסים ולכרטיס הזכרון, וגם הוא מקפיץ את החיווי הנ"ל במידה ולא סגרתם אותו כראוי. בכל מקרה, עניין הכיסוי מוסיף התעסקות מרגיזה בכל פעם שמחברים את המכשיר למטען, אך זה שווה את זה אם חושבים על עוגמת הנפש הנגרמת מפגישת המכשיר עם מים.

סמסונג ציידה את הגלאקסי אס 5 (כמו את הגלאקסי אס 4) באפליקציית הכושר הגופני S-Health. הפונקציות די דומות ממה שראיתי , למרות שאני מודה, בפעמים היחידות בהן השתמשתי במכשיר האישי שלי לפעילויות הקשורות לכושר גופני, העדפתי אפליקציות כמו Endomondo או !Zombies! Run, ולא בזו המובנית במכשיר. ב-Galaxy S5 בחרה סמסונג לשלב מד דופק בגוף המכשיר כחלק מניסיונותיה לשמר את בריאותם של לקוחותיה כך שיאריכו חיים וימשיכו לקנות מכשירים מתוצרתה. מההתנסות האישית שלי מד הדופק עובד. אני לא יכול להעיד על הדיוק שלו, אבל אני יכול להגיד שהוא נוח לשימוש, ונראה מרשים מאוד עם האור האדום המרצד על האצבע כאשר מפעילים אותו.

ב-iPhone 5s שילבה אפל קורא ביומטרי מופלא. כל שנדרש כדי לפתוח את המכשיר הנעול הוא להצמיד את האגודל לכפתור הבית והוא נפתח. רק אתם מסוגלים לפתוח את המכשיר שלכם, והמידע שלכם מאובטח מפני אנשים זרים. לאור העובדה שאין לי תכניות לקנות iPhone  כלשהו בזמן הקרוב, שמחתי לשמוע שסמסונג החליטה לשלב סורק טביעות אצבעות משלה ב-Galaxy S5, ואף כזה שאושר ע"י PayPal. אפל אגב, לא היתה הראשונה לשלב סורק טביעות אצבעות במכשיריה, קדמה לה מוטורולה עם ה-Atrix כבר בשנת 2011, והאמת שאם מדובר ברעיון טוב, לא ממש משנה לי מי המציא אותו או השתמש בו לראשונה. מצד שני, גם כשמאמצים חידוש של חברה מתחרה, כדאי לעשות זאת כהלכה וב-Galaxy S לאכזבתי הרבה זה לא קרה. עיקר הבעיה כאן טמונה בשיטת הפעולה של הסורק ששילבה סמסונג בכפתור הבית שלה. בניגוד ל-iPhone 5S, נדרשים כאן המשתמשים להחליק את האצבע במלואה על הסורק מלמעלה למטה  כדי לשחרר את נעילת המכשיר. זה אומר שכדי לפתוח את המכשיר, יש צורך בשתי ידיים: אחת שאוחזת במכשיר, והשניה שמחליקה את האגודל על הסורק. כן, אם תבחרו בשיטת הנעילה הזאת, סביר להניח שתראו כמו ההורים שלכם כאשר הם מנסים לתפעל סמארטפון. לא התייאשתי. ניסיתי באמצעות לוליינות אצבעות לפתוח בכל זאת את הטלפון בעזרת אותה אגודל ביד שאוחזת בטלפון. זה היה לא נוח ונראה מוזר מהצד, אך גרוע מכל, זה עבד בערך רק ב- 10% מהפעמים. מעבר לשימוש בשתי ידיים שיפר את המצב, אבל עדיין בחלק גדול מהמקרים נתקלתי בהצעות מרגיזות לשיפור מצד סמסונג: "החלק על כל שטח המשטח","החלק מהר יותר",  "נגב את הסורק" ועוד. בנוסף, ישנו לאג, עיכוב, של שניה בערך מרגע שהסורק קלט את כל טביעת האצבע (במידה ועשיתם זאת כפי שסמסונג רצתה) ועד שהמכשיר אכן מואיל בטובו להיפתח. בקיצור, נראה לי שהבנתם את הרעיון, הסורק הזה רחוק מלהרשים.

אחת הסיבות העיקריות שבגללן בחרתי בזמנו לקנות את הגלאקסי אס 4 היתה אורך חיי הסוללה שלו. בתקופה שבה קניתי אותו, לצלוח יום שלם ללא טעינה היה הישג מרשים מאוד. כיום, כאשר מכשירים כמו ה-LG G2 מגיעים עם סוללה בקיבול של 3000mAh ומצליחים להחזיק מעמד גם למעלה מכך, רף הציפיות מספינות הדגל הנוכחיות גבוה יותר. סמסונג בחרה לצייד את ה-Galaxy S5 בסוללה בעלת קיבול של 2800mAh, שבשימוש רגיל הספיקה לי ליום שלם מהשעה 07:00 בבוקר ועד 23:00 בלילה. ביחס לגלאקסי אס 4 מדובר בשיפור, במיוחד לנוכח העובדה שכפי שציינתי קודם, בהירות המסך שלו חזקה יותר. ביחס למכשירים אחרים כמו ה-Sony xperia Z1, וה- LG G2 שהושקו לפני חודשים ומצליחים לצלוח את גבול ה-24 שעות שימוש, מדובר בהישג פחות מרשים. כמעט כל יצרניות המכשירים בתקופה האחרונה משלבות "מצב חסכון בסוללה", וכולם פועלים על עקרון פשוט - כיבוי כל הקישוריות האלחוטית (למעט האפשרות להוציא ולקבל שיחות), הנמכת תאורת המסך והגבלת עוצמת הפעולה הכללית של המעבד. סמסונג לקחה את העקרון הזה לאקסטרים, ומצב החסכון בסוללה שלה כולל גם שינוי גווני המסך לאפור. מצב החסכון הזה משפיע דרמטית על פרק הזמן שהמכשיר יכול להמשיך לעבוד, אך לא מדובר בתענוג גדול. לכל היותר מדובר באמצעי שניתן לנקוט במצב חירום והייתי שמח לקבל עוד שעתיים שלוש של עבודה רגילה עם המכשיר, מאשר עוד יומיים של עבודה במצב החסכון האגרסיבי הזה.

Samsung Galaxy S5 (צילום: גד גניר)

גם ה-Galaxy S3 וגם ה-S4 הגיעו עם מצלמות מצויינות. במצלמה של ה-S5 סמסונג שילבה מנגנון התמקדות זריז שאכן עובד לא רע. בנוסף, יש כאן מצב מיקוד סלקטיבי המאפשר התמקדות באובייקט הקרוב וטשטוש הרקע, בדומה למה שקרוי בפי צלמים "בוקה". בסה"כ, ביחס למצלמת 16 מגה פיקסל, אני יכול להגיד שהיא מצלמה מצויינת, אבל לא הטובה ביותר בשוק.

בשלושת הימים הראשונים בהם בילה אצלי הגלאקסי אס 5, שיניתי את דעתי לגביו לפחות 10 פעמים. היו ימים בהם הלכתי לישון כשאני נפעם מבהירות המסך שלו, והתעוררתי תוך תסכול עצום על הנעילה הביומטרית שלו. למזלי, הוא היה אצלי כמעט שבועיים, כך שבסופו של דבר גיבשתי לגביו דעה מוצקה. לדעתי  סמסונג כבר לא מנסה להתחרות ביצרניות אחרות של מכשירי אנדרואיד. היא לא בספירה הזאת בכלל. ההרגשה היא כאילו זה כבר קטן עליה, והאויבת הגדולה מבחינתה כרגע היא אפל. במצב הזה, כמו יריבתה הגדולה מקופרטינו, היא מרגישה מחויבות להציג חידושים ושיפורים בעיקר ביחס למכשיר הקודם שהשיקה, ולא לחפש את המהפכה הבאה. מבחינת סמסונג, ברמה הכלכלית, הרבה יותר הגיוני להציג דגם משופר של הגלאקסי אס 4, ולא לנסות להכנס להרפתקה או שינויים מהפכניים מדי בנוסחה שאיפשרה לה למכור הרבה מאוד מכשירים ולהרויח עליהם יפה במשך השנים האחרונות. סמסונג הגיעה עם משפחת מכשירי ה-Galaxy S שלה למעמד גבוה מספיק בשוק וזה מאפשר לה לנהוג ככה בנקודת הזמן הנוכחית, אבל לא נראה לי שמדובר במדיניות שתיטיב איתה לאורך זמן. במילים אחרות, לא בטוח בכלל שמה שמותר לאפל, מותר גם לסמסונג. הרבה יותר קשה לעשות את המעבר מ-iPhone לגלאקסי אס 5, מאשר לעשות את המעבר מגלאקסי אס 5 לטלפון אנדרואיד אחר, וכאן האתגר הגדול העומד בפני סמסונג: בזמן שאפל ממשיכה להשיק אייפונים חדשים המהווים שדרוג מינורי של הדגם שהחליפו, יצרניות מכשירי אנדרואיד כמו LG ו-Sony מציגות קפיצת מדרגה עם כל מכשיר חדש שהן מציגות. שלא תבינו לא נכון: הגלאקסי אס 5 הוא טלפון נהדר. מהיר, יציב, בעל מסך מרהיב, עמיד במים (בגבולות הסביר) ובין היחידים בשוק שמאפשר עדיין החלפת סוללה והרחבת זכרון באמצעות כרטיס. את מטרתו העיקרית הוא משיג והוא אכן מהווה שיפור מול הגלאקסי אס 4. יותר מכך, גם אחרי שימוש ב-Galaxy S5, אני עדיין סבור שלא מדובר במכשיר מאכזב בפני עצמו. עם זאת, אל מול גל מכשירי האנדרואיד שכבר הושקו לאחרונה  (Sony xperia Z2, HTC One M8) וכאלו שיוכרזו בקרוב (LG G3), ייתכן וזה לא יספיק.

2 תגובות

  1. מה אתה יכול להגיד לי לגבי המיקרופון של המכשיר? הוא טוב? את מצליח לדבר ברמקול באוטו שומעים אותך ברור?

    השבמחק
    תשובות
    1. חייב להגיד לך שלא הבחנתי במשהו יוצא דופן בתפקוד הרמקול במכשיר. לפי מה שזכור לי, הוא מתפקד מצוין.

      מחק

הוסף רשומת תגובה

חדש יותר ישן יותר