כאלו ניסיתי: אזניות Jabra REVO Wireless

אחת ההנאות הגדולות שלי מהבלוג הזה בתקופה האחרונה, היא האפשרות להניח את הידיים שלי על חפיצים שאין שום סיכוי שאקנה, לרוב מטעמים כלכליים. ה-Jabra REVO Wireless הן דוגמא מעולה לחפיץ כזה. Jabra למי מכם שלא מכיר, היא אחת היצרניות הוותיקות בתחום פתרונות התקשורת בכלל, ובתחום מוצרי Bluetooth בפרט. ההיסטוריה האישית שלי עם Jabra כוללת את אוזניות הבלוטות' הסטריאופוניות הראשונות שלי, ה-BT620s , משדר בלוטות' בעל חיבור 3.5 מ"מ (אותו הזכרתי כאן) ואוזניית הבלוטות' בה אני משתמש ברכב, ה-Stone 2.

מבט כללי על ה-Jabra REVO Wireless (צילום: גד גניר)

ה-Jabra REVO Wireless הן אוזניות בלוטות' סטריאופוניות. הדבר הראשון שניתן להבחין לגבי ה-Jabra REVO Wireless זה שהן נראות מעולה. יש בהן שילוב צבעים של שחור, אפור וכתום, והן נראות אלגנטיות, אבל לא יותר מדי רציניות. הן פחות מצועצעות מרוב הדגמים של אוזניות Beats, אבל פחות "אולפניות" מה-Superlux שלי. כמו ה-Philips SHB9001 וכמו כל אוזניות בלוטות' סטריאופוניות מודרניות אחרות, הן מאפשרות שליטה על המעבר בין השירים, ועל עוצמת הווליום, ישירות מהאוזניות עצמן. הטוויסט כאן הוא שכל השליטה על הדברים הנ"ל מתבצע ע"י מחוות מגע. כדי להגביר אני מניע את האצבע בתנועה סיבובית על חלקה החיצוני של האוזניה הימנית. שיר קדימה- שתי הקשות בחלקה החיצוני הקדמי של אותה אוזניה. שיר אחורה- שתי הקשות בחלקה החיצוני האחורי. לרוב, אני מתעב התחכמויות עם מגע באביזרים שלי לטלפונים סלולריים, אך כאן, לאחר חצי יום של שימוש זה הפך לטבעי מאוד ולמען האמת ממש חסר לי באוזניות האישיות שלי.

עוד דבר חכם שעשו Jabra ב-REVO Wireless הוא מפסק ההפעלה. כן, מפסק, בניגוד ללחצן שצריך ללחוץ עליו לפרק זמן של שניות בודדות ברוב האוזניות האחרות. למה זה כל כך מלהיב אותי? כי מפסק הוא למעשה חיווי בפני עצמו על מצב האוזניות, כבויות או דלוקות. עם לחצן, הדרך היחידה לבדוק אם האוזניות דלוקות או כבויות, היא או להביט בהן לפרק זמן קצר ולנסות להבחין בהבהובים כלשהו, או ללחוץ עליו ולראות אם הן נדלקות או כבות. מפסק שכזה הוא דרך מעולה למנוע מצבים בהם שוכחים את האוזניות דלוקות כשלא צריך.

מבט על מפסק ההדלקה ושקע הטעינה, Jabra REVO Wireless (צילום: גד גניר)

אחת הנקודות הכאובות באוזניות בלוטות' היא נושא הזיווג עם מכשירים אחרים. כל מי שניסה לחבר אותן לטלפון שלו יודע שמדובר בפרוצדורה מעיקה: להעביר את האוזניות למצב גלוי, לפתוח את תפריט הבלוטות' בטלפון, לסרוק מכשירים בסביבה, לאשר הצמדה ולקוות לטוב. ב-Jabra REVO Wireless, כיאה לאוזניות פרימיום, פתרו את הנושא הזה בדרך אלגנטית, ע"י שימוש בקישורית NFC. כל מה שצריך לעשות כדי לחבר בין האוזניות לטלפון (בתנאי שגם לו יש את הקישורית הזאת) זה רק להצמיד ביניהם (פיזית) והם כבר יחליפו פרטים ביניהם. בתוך שניות מרגע המגע, ניתן כבר להשתמש באוזניות, בלי שנאלצתם לעבור את התהליך הרגיל והמייגע.

כמו בפיליפס SHB9001, גם ב-Jabra REVO Wireless תמצאו שקע 3.5 מ"מ לחיבור כבל אוזניות סטנדרטי. את ההתלהבות שלי מהפיצ'ר הזה שטחתי בפניכם בהרחבה כבר בפוסט ההוא, אז רק אחזור ואומר שמדובר ב-Life Saver של ממש כאשר הסוללה נגמרת. מצד שני, כאשר מחברים את האוזניות באופן חוטי, מחוות השליטה שציינתי קודם מפסיקות להיות פעילות. באוזניה השנייה, קיים חיבור לטעינה מסוג MicroUSB, מה שאומר שתוכלו לקחת איתכם לחופשה הבאה רק מטען אחד, של הסלולרי שלכם, אלא אם אתם אנשי אייפון ואז נותר לי רק לשאול על מה לעזאזל חשבתם.

אוזניות הנושאות מחיר בסביבות ה-1200 ₪ חייבות להשמע טוב. אין כאן מקום לתירוצים ואין שום סיבה שאוזניות יגיעו עם מחיר שכזה ולא יספקו את הסחורה בכל הקשור לאיכות שמע. לשמחתי, ובאופן לא מפתיע, ה- Jabra REVO Wireless נשמעות יותר טוב מכל זוג אוזניות אחר שהיו ברשותי. הן מייצרות סאונד מאוזן, ורחב. כל צליל נשמע בדיוק איך שהוא צריך להשמע. הבאסים עמוקים, אבל לא יותר מדי, ולא מאפילים על התדר הגבוה והבינוני, בקיצור, נשמעות מעולה. איטום הרעש שלהן מבחוץ טוב מאוד יחסית לאוזניות On-Ear, אך לא מושלם. ב-Jabra יודעים לספר שהאוזניות האלו תומכות  בטכנולוגיית Dolby Digital Plus שאמורה לתת לנו "חויית סאונד מושלמת" (עפ"י הכתוב באתר היבואן). אני לא כל כך אוהב סופרלטיבים מהסוג הזה אבל במקרה של ה- Jabra REVO Wireless, מדובר בסאונד בהחלט מצוין. 

איך ה-Dolby Digital Plus בא לידי ביטוי ב- Jabra REVO Wireless? באפליקציית נגן המוזיקה שג'אברה מאפשרת לרוכשי האוזניות שלה להוריד בחינם מהמרקט. ניתן לבחור להפעיל את האקולייזר עם הטכנולוגיה הזאת דרך הנגן הזה במכשיר הטלפון או הטאבלט שלכם, ולקבל סאונד שנשמע די זהה לזה של הנגן המובנה של סמסונג בטלפון שלי. לחילופין, אתם יכולים לכבות את האקולייזר דרך הנגן, לקבל צליל שטוח ויבש ולהתפלא מי מסוגל לשמוע ככה מוזיקה. הטריק הזה, לדאוג שהנגן עם האקולייזר כבוי יישמע גרוע כדי שהנגן עם האקולייזר מופעל יישמע מדהים, הוא לא המצאה של ג'אברה. כל מי שהשתמש בטלפון של HTC  ששולבה בו טכנולוגיית ה-Beats נתקל גם באותו טריק. הדרך הטובה ביותר לשפוט אם האקולייזר באמת עושה פלאים היא לבדוק את הנגן המובנה עם אקולייזר עובד, מול אפליקציית נגן אחרת המותקנת על המכשיר, שאין לה שום קשר לאקולייזר הזה. האפליקציה זמינה אך ורק לרוכשי אוזניות של ג'אברה וניתנת לפתיחה לשימוש ע"י קוד המסופק באריזת האוזניות. אם להיות כנים, האפליקציה לא צריכה להיות הסיבה שבגללה אתם קונים את האוזניות האלו. למעט נושא הדולבי, מדובר בנגן סטנדרטי לחלוטין שלמעט האופציה לגשת דרכו ישירות ליוטיוב, אין בו משהו שאין בכל נגן אחר שתורידו בחינם מחנות האפליקציות.

החל מפוסט זה, ובכל פעם שאפרסם פוסט של אוזניות שניסיתי, אספר לכם על המוזיקה לה האזנתי באמצעותן. השיר הספציפי שאיתו אני אוהב לבדוק אוזניות באופן כללי הוא "גרוזינים" של להקת לא דובים. אם נשים בצד רגע את העובדה שאני מאוד אוהב את הלהקה באופן כללי, ושאלבומם "בעזרת הנשים" הוא אלבום נפלא, השיר גרוזינים הוא קטע אינסטרומנטלי שמשלב בוזוקי עם חצוצרות, באסים, גיטרות ומה לא. בקטע כל כך מגוון ועשיר, קל להבחין כיצד ה- Jabra REVO Wireless מפרידות את הצלילים בצורה מעולה, ונותנות חוויה מוזיקלית מאוד מיוחדת.

מלבד לא דובים, האזנתי באמצעות ה- Jabra REVO Wireless לעוד סוגי מוזיקה. האוזניות בילו אצלי את התקופה של הימים האחרונים של שנת 2013, תקופת המצעדים. מצעד ייחודי שהאזנתי לו הוא פרוייקט 93 שהחל כפרוייקט בבלוג "הקונכייה", והסתיים כשידור ברדיו הקצה (שידור אשר זמין להורדה במלואו מאתר הפודקאסטים iCast). למי שלא טורח להכנס ללינקים,  אספר שמדובר במצעד אלטרנטיבי שהציע לגולשים לדרג מחדש את השירים האהובים עליהם שיצאו בדיוק לפני 20 שנה. מה כל כך מיוחד בשנת 1993? מסתבר שהיה שם ריכוז אדיר של שירים ממש טובים, שהם לגמרי במקרה גם השירים הראשונים שהגיעו יחד עם ערוץ MTV  אירופה (כשעוד שידר מוזיקה) למסכי הטלויזיה בישראל, בתחילת עידן הכבלים. 

נחזור ל-Jabra REVO Wireless. אחת הסיבות שבגללן אני מעדיף אוזניות Over the Ear על פני On Ear (מלבד המבנה שאוטם יותר טוב את האוזניים לרעשים מבחוץ), היא העובדה שאוזניות On Ear יושבות ישירות על האוזן, לוחצות עליה וגורמות לה להזיע בלי אוורור הולם. כמובן שיש כאלו שיגידו את אותו הדבר גם על אוזניות Over The Ear, אבל אותם אנשים יכולים מצידי לפתוח בלוג משל עצמם. בכל מקרה, לעניינינו: ה- Jabra REVO Wireless עשויות מחומרים איכותיים וזה כולל גם את איכות החומר ממנו עשויות כריות האוזנים. ברוב הימים בהם השתמשתי באוזניות, התזה שלי לגבי חימום האוזניים והזעה התבררה כלא ממש נכונה, למעט יום אחד ספציפי שבו באמת הרגשתי את האזניים שלי מתחממות, אך יש מצב שזה קשור למזגן אצלנו בעבודה.

כריות האוזניות, Jabra REVO Wireless (צילום: גד גניר)

כאמור, איכות החומרים מהם עשויות ה- Jabra REVO Wireless מעולה. יש בהן שילוב של פלסטיק מסוגים וצבעים שונים, ונראה כי כל החלקים מורכבים ומוצמדים אחד לשני בצורה אמינה ואיכותית שככל הנראה תחזיק מעמד לאורך זמן. אם מדברים על אמינות ועמידות, בג'אברה מתגאים במסלול המכשולים שהעבירו את ה- Jabra REVO Wireless: הפלה מגובה של 2 מטר, קיפול האוזניות כ-3500 פעמים, וכוונון הקשת כ-10,000 פעמים. כמובן שאין לי מושג מה הסטנדרט מהבחינה הזאת, אבל זה בהחלט נשמע מרשים, ובפועל, הן בהחלט מרגישות עמידות. לא טרחתי ממש להעביר אותן את העינויים שתוארו למעלה, בכל זאת, יש לי אינטרס לשמור על יחסים טובים עם אשת הקשר בג'אברה.

Jabra REVO Wireless מקופלות (צילום: גד גניר)

לכאורה, הכל מושלם. אפילו התלבטתי במשך כמה ימים האם המילים הראשונות בכותרת של הפוסט הזה יהיו "חייב כאלו", במיוחד לנוכח העובדה שהיה לי מאוד קשה להיפרד מהן. אז איפה הבעיה? בסכום הכסף שאני מוכן להשקיע באוזניות. לא כולנו מנהלים תקציב מסודר ומתוכנן, אבל לכל אחד מאיתנו יש את הגבולות התקציביים שהוא שם לעצמו בכל קנייה. מה הכוונה? אמרתם אי פעם את המשפט "אני לא מתכוון להוציא 3000 ₪ על סלולרי"? אז אני למשל, יודע ששני ההמבורגרים שהזמנתי עם אשתי אתמול בערב ממוזס ב-158 ש"ח הרגישו לי כמו שחיתות נוראית. 3600 ש"ח זה סכום שערורייתי עבור שני לילות ביערות הכרמל. במסגרת המחירון הזה, הסיכוי שאשקיע יותר מ-400 ₪ ברכישת אוזניות הוא קלוש מאוד. לא שאני אובייקטיבי בעניין הזה אבל זה לא נובע מקמצנות. גם לא בגלל שאני לא חושב שאקבל תמורה מלאה לכסף. פשוט מתוך סדר גודל של השקעה שכרגע אני חושב שהגיוני להוציא על חפיץ כזה. הגבול הזה של 400 ₪ הוא נזיל לחלוטין. כאשר התעניינתי בסופרלוקס, הגבול עמד על איזור ה-200 ₪, כך שייתכן מאוד שאם תשאלו אותי בעוד חצי שנה כמה אני מוכן להשקיע באוזניות, תקבלו תשובה הקרובה יותר למחירן של האוזניות האלו. במקרה של ה- Jabra REVO Wireless אני יכול לומר זאת באופן ברור, הן נותנות תמורה וערך לכל אחד ואחד מ-1200 השקלים שהן עולות. אלו ללא ספק האוזניות הטובות ביותר שיצא לי לבחון לאורך זמן והן מצטיינות בכל אספקט שבדקתי בהן. בקיצור, אם גבול התקציב שקבעתם לעצמכם לקניית אוזניות גבוה משלי, אני מציע לכם בחום לשקול אותן.