כזה ניסיתי: סמארטפון Samsung Galaxy Note 3

האמת שאפילו אני לא חשבתי שיש למייל ששלחתי לאשת הקשר שלי בסמסונג איזשהו סיכוי. שבוע בלבד אחרי שסיפרתי לה שפתחתי בלוג ואני רוצה להכנס לרשימה של הבלוגרים שהיא עובדת איתם, כבר אזרתי אומץ (או יותר נכון חוצפה) וביקשתי לקבל יחד את שני החפיצים הכי סקסיים שיש לסמסונג להציע: הגלאקסי נוט 3, והגלאקסי גיר. כעבור שבוע וחצי בערך תואמה איתי אספקה, וכבר באותו יום הגיע אליי השליח, כשבידיו שתי קופסאות ובתוכן חלומותיהם הרטובים של חובי סמסונג באשר הם.

על הגלאקסי גיר כבר סיפרתי לכם, ועכשיו הגיע תורו של הגלאקסי נוט 3, הפאבלט האימתני של סמסונג. לבורים שביניכם, המלה "הפאבלט" היא למעשה הלחם המילים Phone ו- Tablet, והיא באה לבטא את העובדה שהמכשיר הזה, בשל גודל המסך הלא צנוע שלו (5.7 אינטש) מתמקם בנוחות בפער שבין טלפונים לטאבלטים. חומרתית, נכון להיום, הגלאקסי נוט 3 הוא מהמכשירים החזקים ביותר המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד, אם לא המכשיר חזק ביותר. המסך העצום בטכנולוגיית Super AMOLED מציג רזולוציה של 1080X1920 ונראה מצוין באופן כללי, אם כי מרגיש מעט פחות חד מזה של הגלאקסי אס 4. כפי שסמסונג עושה לאחרונה, גם את הגלאקסי נוט 3 היא מציעה בשתי תצורות שונות הנבדלות זו מזו בסוג המעבד וערכות השבבים שלהן שלהן (Qualcomm Snapdragon 800 Quad-Core, ו- Exynos 5 Octa 5420 של סמסונג). בנוסף, יש לו זכרון עבודה של 3 גיגה (למיטב ידיעתי מדובר במכשיר האנדרואיד הראשון בשוק עם נפח זכרון שכזה). כל הסנסורים של הגלאקסי אס 4 המאפשרים שימוש באמצעות מחוות באויר ומעקב אחר תנועת העינים (דברים מגניבים באמת שאני בכלל לא עושה בהם שימוש בטלפון שלי) מצאו את דרכם לכאן, כמו גם ה-S-Pen, הסטיילוס, שהופך את המכשיר הזה ליותר מסתם סמארטפון עם מסך ענק.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)

אחת מנקודות הביקורת שחוזרות על עצמן באופן קבוע בנוגע למכשיריה של סמסונג קשורה לעובדה שהמכשירים שלה נראים פחות יוקרתיים ובנויים פחות טוב מהמכשירים של מתחרותיה. האמת חייבת להאמר, כאשר מציבים את הגלאקסי אס 4 מול האייפון 5 (או האייפון 5S) וה-HTC One הם נראים פשוט טוב יותר ובנויים מחומרים איכותיים יותר. סמסונג הקשיבה באופן חלקי לביקורת הזאת: המכשיר עשוי עדיין כולו מפלסטיק, אך החלק האחורי, מכסה הסוללה עשוי מפלסטיק בגימור שמשווה לו תחושה של עור, כולל אפילו דוגמא של תיפורים בשוליים. מלפנים, הגלאקסי נוט 3 נראה זהה לגלאקסי אס 4 השחור, למעט העובדה שפינותיו של הנוט 3 יותר חדות. הנגיעות העיצוביות האלו אכן עוזרות לגלאקסי נוט 3 לקבל מראה מעט רציני יותר, אם כי לעיתים זה בא על חשבון נוחות השימוש: הפינות החדות לדוגמא, הופכות את האחיזה במכשיר לפחות נוחה מהאחיזה בגלאקסי נוט 2.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)

אי אפשר לדבר על הגלאקסי נוט 3 מבלי להתייחס למסך העצום. אומר זאת באופן ברור: זה לא עושה לי את זה. כשהגלאקסי נוט 1 יצא לשוק, מסך ה-5.3 האינטש שלו נראה עצום, בייחוד כאשר השוו אותו לגלאקסי אס 2 עם מסך ה-4.3 אינטש שלו, שנחשב גם הוא לענק בימים ההם של 2011. התנסיתי עם הנוט הראשון למשך מספר ימים ועבורי החויה היתה לא מלהיבה במיוחד. כבד מדי ביד , יותר מדי מאמץ כדי להגיע עם האצבע ממקום למקום, יותר מדי מאמץ כדי להכניס אותו לכיס, בקיצור, לא נוח.

חזרה להווה: אוטוטו אנחנו ב-2014, גודל המסך ה"רגיל" נע בין 4.7 ל-5 אינטש (במקרים מסויימים אפילו 5.2 אינטש, כמו ב-LG G2 עליו אספר לכם כאן בקרוב) הפער הצטמצם כאן לפחות מאינטש, ובכל זאת, התחושות שלי לגבי הקונספט של פאבלטים עדיין לא השתנו משמעותית. מדובר כאן כמובן בתחושה סובייקטיבית לחלוטין, יש אנשים שעשו את המעבר מאייפון לאנדרואיד רק בגלל המסכים הגדולים האלו, וסביר להניח שמי שקנה גלאקסי נוט 1 או 2 והתרגל לשימוש בהם ,יתקשה מאוד להתרגל שוב למסכים קטנים יותר.

גם ה-S-Pen הוא כנראה יתרון שלוקח זמן להתרגל אליו. אני אישית לא התחברתי אליו, אך מצד שני, אני מכיר בעלי גלאקסי נוט 2 שלא מוכנים לוותר עליו. לזכותה של סמסונג ייאמר שהוא מתפקד מעולה, והאפשרות לכתוב באמצעותו תזכורות ופתקים היא הרבה יותר מסתם גימיק. הגלאקסי נוט 3 מגיע עם אפליקציית ציור מובנית, אשר מבליטה מאוד את היתרונות של הפיצ'ר הייחודי הזה ומבדלת אותו משאר הפאבלטים בשוק.

Samsung Galaxy Note 3 (צילום: גד גניר)

בהתחלה ציינתי שהגלאקסי נוט 3 הוא כנראה אחד ממכשירי האנדרואיד החזקים ביותר בשוק. איכשהו, כל המפרט הטכני המרשים הזה לא יוצר חוייה שונה במיוחד ממכשירי אחרים בעלי מפרט מעט צנוע יותר, למשל הגלאקסי אס 4. לא יודע אם לזקוף זאת לרעתו של הגלאקסי נוט 3, או לטובתו של הגלאקסי אס 4, אבל לא שמתי לב להבדל כלשהו בתפקוד שלהם בשימוש היומיומי. למען האמת, פעם או פעמיים קרסה לי המקלדת המובנית של סמסונג, אם כי לא ניתן באמת להסיק מכך שיש כאן איזושהי בעיה. הגלאקסי נוט 3 מתפקד באופן כללי מצוין, אך לא יותר משאר מכשירי השורה הראשונה המריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד.

אחד היתרונות הכי גדולים ומוכרים בגלאקסי נוט 2 היה משך זמן פעולת הסוללה שלו. הגלאקסי נוט 3 ממשיך את הקו הזה לשמחתי, ואם אתם קוראים קבועים כאן של הבלוג אתם יודעים כמה נושא הסוללה חשוב לי. במשך התקופה שהגלאקסי נוט 3 היה אצלי, לא ריחמתי עליו. היו ימים שבהם ניווטתי איתו לעבודה בלי לטעון אותו (כן כן, אני מופרע). בעבודה עשיתי בו שימוש רגיל, ולאחר מכן נסעתי ללימודים ועשיתי בו שימוש כהוט ספוט במשך שעתיים, וכשהגעתי הביתה עוד נותרו בו בערך 30% סוללה, וזאת כאשר במשך כל היום הטלפון היה מחובר באופן קבוע בבלוטות' לגלאקסי גיר. בימים בהם עשיתי שימוש פחות אינטנסיבי במכשיר, ניתן היה לטעון אותו פעם ביום וחצי- יומיים, הישג מדהים בהתחשב בחומרה החזקה שלו ובמסך הענק.

מרגע שהסמארטפונים הפכו למיינסטרים, תמיד המכשירים החזקים ביותר היו גם המכשירים הנמכרים והפופולאריים ביותר. המגמה הזאת בלטה במיוחד בהשקה של האייפון  5S וה-אייפון 5C, כאשר רוב הקונים בחרו בדגם היותר חזק, ודווקא המכירות של הדגם הזול יותר דשדשו קצת. האם זה אומר שגם הגלאקסי נוט 3 ידיח את הגלאקסי אס 4 ממעמד מכשיר האנדרואיד הנמכר ביותר? אם להסתמך על העבר, התשובה כאן היא לא. הגלאקסי נוט 3 הוא לא סתם מכשיר פרימיום, הוא מכשיר הפונה לפלח שוק מסוים, עם צרכים ודרישות שונות מהמיינסטרים. זאת גם הסיבה שכמכשיר פרימיום, הוא והגלאקסי גיר מהווים זיווג טבעי מאוד, והם משלימים זה את זה בצורה מעולה שנותנת ערך אמיתי למשתמש. במכשיר כל כך גדול, האפשרות לבדוק עדכונים ולבצע פעולות מסוימות היישר מהשעון על פרק היד, בלי הצורך להוציא אותו מהכיס, היא לא סתם פינוק, היא אפשרות שהופכת את השימוש בנוט 3 לנוח בהרבה.

קשה לי להגיד שלא הייתי רוצה לקנות את הגלאקסי נוט 3. עם זאת, לא מדובר במכשיר חלומותיי, ולמרות המפרט המרשים שלו, הוא וקודמיו מעולם לא היו האופציה הראשונה שחשבתי עליה כשהייתי צריך לבחור מכשיר, בעיקר בגלל שגודל המסך מעולם לא היווה עבורי יתרון. ולמרות זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שעדיין מדובר במכשיר ייחודי מאוד, שנותן המון לרוכשיו, ועושה את זה עם המון סטייל.