ו....חוזר לסמסונג

בלילה שבו הרסתי לעצמי את ה-One X, עברתי להשתמש בגלאקסי אס 1 הישן שלי. צרבתי עליו רום של סלקום, הכנסתי את המיקרו סים שלי לתוך המתאם שקיבלתי מגולן טלקום, וניגשתי למלאכת סידור המכשיר. הגלאקסי אס 1 מעולם לא צלח את הגבול שבין ג'ינג'רברד ל-ICS  וחבל (כתבתי על התסכול שלי מהעניין בגיקטיים בזמנו). למה כל כך חבל? כי הדבר השפיע קשות על נוחות השימוש בו. הגלאקסי אס 1 היה מכשיר נפלא, עם חומרה מדהימה לתקופתו, אך סבל כל העת מבעיות תוכנה: לאגים, תקיעות, איתחולים פתאומיים ומה לא. אחת ההנאות הגדולות שלי מהמכשיר הזה היתה האפשרות הנוחה והקלה יחסית לצרוב עליו רומים, ובייחוד כאלו שהיו משנים את הממשק שלו לחלוטין כמו גרסאות שונות של CyanogenMod, או MIUI. כמעט תמיד, השבוע הראשון עם הרומים האלו היה מדהים, הייתי בטוח שמצאתי את הרום המושלם לעבוד איתו, ולבסוף התקלות החלו לצוץ. דווקא עם הרומים המקוריים לתקלות היה לוקח יותר זמן להופיע וזו גם הסיבה שכשעברתי להשתמש בו, הלכתי על האופציה ה"רגועה", ולא על אחת מגרסאות ה-JellyBean הנפוצות למכשיר הזה.

אני לא מצליח למצוא קלישאה שתתאר לכם באופן אותנטי מספיק את האיטיות של המכשיר הזה בימינו. סביר להניח שהתחושה האיטית שהמכשיר משדר נובעת גם מהעובדה שאותן אפליקציות (כמו פייסבוק לדוגמא), בהן השתמשתי בעבר, הפכו להיות גדולות, כבדות וצורכות משאבים גדולים יותר, מה שהטלפון הזה עם החומרה המאוד מכובדת שלו (לפני שנתיים וחצי) וגרסת התוכנה שלו פשוט לא יכולים לספק. מעבר לזה, סטנדרט המהירות אליו התרגלנו בשנים האחרונות כנראה גדל, ושתיים שלוש שניות עד לפתיחתה של אפליקציה נראה לי כמו נצח. בסופו של דבר, ייתכן מאוד שזה מה שמסוגל לספק מכשיר בן שנתיים, שעבר שני משתמשים, מאות צריבות רומים, נפילות והתעללויות נוספות. למזלי ידעתי שזה משהו זמני בלבד.

את ההחלטה לקנות גלאקסי אס 4 קיבלתי מזמן. זה לא היה ביום ההשקה שלו, בכלל לא. כשקראתי על ההשקה שלו, די זלזלתי בסמסונג: הם הוציאו לשוק מכשיר שנראה זהה לחלוטין כמעט לקודמו, עם מסך גדול באינטש (וואו!), שני סוגי מעבדים לבחירה (דאבל וואו), סוללה גדולה יותר (טוב די), וסט שלם של חיישנים שמאפשר לעשות פעולות שגרתיות במכשיר, עם מחוות ידיים מוזרות באויר. ובכל זאת, הוא יותר חזק מרוב המכשירים בשוק, ולא הייתי מתנגד לקנות כזה.

ככל שעבר הזמן וההתלהבות שלי מה-HTC One X הלכה ופחתה, הגעתי למסקנה אליה מגיעים משתמשי אנדרואיד רבים: אם אני רוצה מכשיר מעודכן למשך תקופה ארוכה, עליי ללכת על מכשיר מסדרת הנקסוס, מכשירים שגוגל משיקה וממתגת אותם כשלה, וגם דואגת לעדכן את מערכת ההפעלה שלהם בכל פעם שהיא משיקה גרסת אנדרואיד חדשה. הבעיה היחידה עם המכשירים האלו היא מוגבלות חומרתית משונה שגוגל בוחרת להתמיד בה: החל מהנקסוס אס, לא ניתן לשדרג את נפח האחסון במכשיר באמצעות כרטיס זכרון (כחברה המחזיקה שירותים כגון גוגל פליי מיוזיק, וגוגל דרייב, יש לה אינטרס מאוד ברור לרצות שאעדיף לאחסן הכל על הענן, בלי להתחשב בכך שחבילות גלישה הן עדיין מצרך יקר). מעבר לכך, בנקסוס 4 אפילו לא ניתן להסיר את הסוללה, בדיוק כמו ב-HTC One X. מדובר בשתי מגבלות שקשה מאוד לחיות איתן, אלא אם המכשיר יגיע עם נפח אחסון סביר, וסוללה נדיבה, מה שלא קרה בנקסוס 4.

ואז קרה משהו מוזר. בחודש יולי הכריזה גוגל על מכשירים חדשים-ישנים. גם הגלאקסי אס 4 וגם ה- HTC One קיבלו גרסאות Google Edition, הדגל של שתי היצרניות עם הבדל קטן אחד, הם מריצים את מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסא "נקייה", בלי הממשקים והתוספות הייחודיות של היצרניות. בנוסף, נאמר כי המכשירים האלו יקבלו עדכוני גרסא באופן מהיר יותר, מאחר ולא נדרשת בהם עבודת התאמה ארוכה של הממשק הנוסף של היצרנית.

נדלג להווה: האירועים שהובילו להשמדתו של הוואן איקס מפורטים כאן בהרחבה. מאחר ומצאתי את עצמי עם מכשיר חלופי איום ונורא הייתי חייב להחליט באופן מיידי מהו המכשיר הבא שלי. מכשירים כגון סוני אקספריה Z  או LG Optimus G  לא נלקחו בחשבון, למרות שמדובר במכשירים שנראים לא רע, מהסיבה הפשוטה שמדובר במכשירים שאין להם קהילת מפתחים גדולה ותיארתי לעצמי שהמכשירים האלו עלולים לשעמם אותי כעבור שנה וחצי-שנתיים. ה-HTC One, היורש עטור השבחים של ה-One X לא הלהיב אותי מאחר וגם הוא כמו קודמו הגיע עם גוף אחיד שלא ניתן לפרק ממנו את הסוללה ואין בו חריץ הרחבה לכרטיס זכרון. נקסוס 5 אגב, שהיתה התשובה הודאית שלי לשאלה מהו הטלפון הבא שלי ירד מהפרק מאחר ולא היה זמין, וגם אם כן, החלטתן של גוגל ו-LG להשאיר גם את הדגם הזה ללא חריץ הרחבת זכרון או אפשרות החלפת סוללה היו מורידות אותו ממילא מהפרק. זה השאיר אותי עם ברירה אחת ויחידה פחות או יותר, ודי צפויה: גלאקסי אס 4. בעצם לא. יש כאן ארבע גרסאות מהן צריך לבחור אחת::

GT-I9525: ידועה גם בשם Active: הגרסא ה"קשוחה" של הגלאקסי אס 4. אין טעם לשלם עליה את כמה מאות השקלים הנוספים מאחר וניתן לרכוש את אחת הגרסאות הרגילות ופשוט לרכוש קייס עמיד במים. מעבר לכך, בניגוד למוטורולה דפיי, ה-Active אמנם עמיד בחול ובמים, אך בשום מקום לא מצוין שהוא עמיד במכות, אחד מגורמי המוות הנפוצים ביותר לטלפונים סלולריים (כמו גם ניסיונות לא מקצועיים להחלפת סוללה).

GT-I9500: הגרסא הרגילה של ה- S4 בתוכה ניתן למצוא את מעבד מתומן הליבות של סמסונג. אין מצב שבאמת 8 הליבות פועלות במקביל (למרות שלאחרונה יש התפתחויות בנושא), ולמרות שרוב המבחנים מצביעים על יתרון זעיר בביצועים לטובתו על פני ה-GT-I9505, בתחום הסוללה היא נותנת קצת פחות שעות עבודה.

GT-I9505G: גרסת הגוגל אדישן של הגלאקסי אס 4. מדובר למעשה בגרסא זהה ל-GT-I9505, רק שבמקום ממשק הטאצ'וויז הייחודי של סמסונג, יש כאן ממשק AOSP, אנדרואיד נקי לחלוטין. מאחר והגרסא הזאת נמכרת ישירות בחנות Play של גוגל, היא מגיעה ללא שום סיבסוד ועולה 650 דולר, סכום יקר ביחס למה שמבקשים על גרסאות קונבנציונאליות של המכשיר. מעבר לכך, כל ניסיונותיהם של אנשים שרכשו את המכשיר, להתקין מחדש את ממשק הטאצ'וויז על המכשיר נראים כרגע בשלב הטרום בטא. זאת לעומת אנשים שהתקינו בקלות גרסאות תוכנה מבוססות אנדרואיד נקי, על דגםה-GT-I9505.

GT-I9505: הגרסא שנבחרה בסופו של דבר. מבוססת על מאבד סנאפדרגון מרובע ליבה. כל ההשוואות שנעשו מצביעות על כך שיש לו חיי סוללה מעולים. כל כך מעולים שבמבחן של GSMARENA הוא קיבל ציון זהה למכשיר אחר שנודע בביצועי הסוללה הנפלאים שלו- הגלאקסי נוט 2 גם הוא של סמסונג. מעבר לכך, מעיון באתר XDA - Develpers, מתברר שרוב המפתחים עובדים על פיתוח רומים עבורו מאחר וקל יותר להתאים אותם למעבד שלו (בניגוד למעבד הקיים ב-GT-I9500)

זהו. קיבלתי את המכשיר. מאחר ומדובר במכשיר המיועד למכירה ברשת אורנג' הצרפתית, הוא הגיע עמוס באפליקציות מיותרות שאין רלוונטיות אליי. אני עדיין חושש להתחיל לצרוב עליו רומים (אמנם טראומת החלפת הסוללה לא קשורה לצריבת רומים, אך טראומה של הרס מכשיר בשוגג היא טראומה שחולפת בצורה די איטית), ולכן את כל האפליקציות סידרתי בתיקיה נפרדת והעלמתי אותה ממסכי המכשיר. הבונוס בקבלת מכשיר מאורנג' צרפת הוא בדמות המטען המקורי המצורף לערכה, מטען אירופאי המתאים לשימוש בארץ ללא שום בעיה. באופן אירוני, גם המטען שלי של HTC  נפח את נשמתו לאחרונה, כך שהופעתו של מטען חדש בסביבה היתה נוחה מאוד. המכשיר עצמו, כצפוי, טס. התנועה חלקה, מסך ה-AMOLED נראה יפהפה, והנקודה הכי משמעותית מבחינתי היא שאני מסוגל להגיע לסוף היום, גם בשימוש אינטנסיבי, בלי להטעין את המכשיר באמצע היום.